הפיכה ואז מדינת צבא. א-סיסי בלבוש מובארק
הדחתו של נשיא מצרים מורסי הייתה רק יריית הפתיחה מבחינת הגנרל הבכיר. הצבא מפנה בכוח את האיסלאמיסטים מן המסגדים וידאג שבבחירות הבאות לא תהיה לסלפים ול"אחים המוסלמים" נציגות בפרלמנט ובשלטון - בדיוק כמו בימיו של מובארק. ברקע: היחלשות המחנה הסוני הרדיקלי באזור
האירועים האחרונים במצרים מאפשרים לעקוב אחרי הדופק של המהפכות הערביות. כיכר תחריר היא במידה רבה כיכר "האביב הערבי". הכיכר התמלאה בצעירים ליברליים בינואר 2011 ובמשך הזמן הם התחלפו בפעילים איסלאמיסטים שזכו לכינוי הלא מחמיא "גנבי המהפכה".
עוד חדשות בעולם :
אחרי 33 שנה, אזרחי זימבבואה יעיפו הרודן?
פושעים נאצים שגורשו מארה"ב עדיין חיים בה
תאונת הרכבת בספרד: הנהג דיבר בטלפון
קלינטון סועדת עם אובמה, והכסף זורם
מלחמת הכיכרות של קיץ 2013, אלה השייכות לאיסלאמיסטים ואלה של הליברלים, מאיימת להפוך למלחמת אזרחים בכל רגע. עתה מפונים תומכיו האיסלאמיסטים של הנשיא המודח מוחמד מורסי בכוח מהכיכרות ואט אט הן יתמלאו בחיילים וטנקים. נראה כי בדומה למהפכות רבות בהיסטוריה, זו שבמצרים תסתיים שוב בדיקטטורה צבאית.
יום שישי האחרון יירשם ללא ספק כתאריך משמעותי בהיסטוריה של המהפכה המצרית. קריאת מפקד הצבא המצרי ושר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי לעם המצרי להפגין ביום זה הוכיחה כי צבא מצרים אינו גורם מפשר בין האיסלאמיים לבין החילוניים. הצבא הסיר את הכפפות והחליט להילחם ב"אחים המוסלמים" בכל הכוח.
הדחתו של מורסי הייתה רק יריית הפתיחה. א-סיסי ידע כי "האחים המוסלמים" ינצלו את המסגדים כדי להלהיט את המפגינים אחרי תפילות יום השישי וגייס את המפגינים החילוניים לצדו. "הצבא והעם הם יד אחת", קראו תומכי א-סיסי החילוניים. מאז יום שישי דווח מדי יום על מעצרים של בכירים מ"האחים המוסלמים" ועל הרוגים נוספים של חברי התנועה בערי מצרים.
בעוד הערים הפכו לזירות מאבק, ההמון בכפרים מביט בשתיקה על האירועים. אולם לכולם במצרים ברור כי הרוב הדומם של הפלאחים העניים תומך ברובו בגורמים האיסלאמיים. ביום שבו ייערכו שוב בחירות לפרלמנט ולנשיאות, סיכויי האיסלאמיסטיים לזכות שוב טובים. על כן, הצבא ידאג שבבחירות הבאות לא תהיה נציגות לסלפים ול"אחים המוסלמים".
הממשלה הזמנית בראשות עדלי מנסור צפויה לחוקק חוק חדש ובו יש להניח שיופיע הסעיף הישן שאוסר על תנועות דתיות להשתתף בבחירות - בדיוק כמו בימיו של חוסני מובארק.
מצרים לא תוכל לתפקד כמדינה במצב הנוכחי והצבא יהיה מוכרח לפנות את הכיכרות. מצרים עלולה להידרדר ממצב ה"אנקסאם" (פילוג) ל"פודא" (אנרכיה) ואחר כך ל"חרב אהליה" (מלחמת אזרחים). הברירה כעת אינה בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה אלא בין "דולה עסכריה" (מדינה צבאית) לבין "דולה דיניה" (מדינה דתית). הבחירה בין משטר צבאי לבין מדינת הלכה קשה ביותר לצעירי המהפכה שהפילה את מובארק, שכן זו בחירה בין ביטול הישגי המהפכה, חזרה לימי הגנרלים ומצב החירום לבין עתיד שבו "האחים המוסלמים" מובילים באיטיות וביסודיות בדרך דמוקרטית לכאורה למדינת הלכה.
א-סיסי, שנאם בפני התקשורת עם מדי צבא ומשקפי שמש הזכיר לכולם את הנשיא המודח מובארק, ומתנגדיו העלו את השאלה המתבקשת: היכן הממשלה הזמנית ומדוע היא לא מנהלת את המשבר? לטענת "האחים המוסלמים", הצבא ירה ללא הבחנה בתומכי התנועה והפעיל את ה"בלטגיה" (בריוני המשטר). נושא ה"שרעיה" (החוקתיות) עולה בשיח בין תומכי מורסי לבין מתנגדיו. תומכי מורסי טוענים כי הוא נבחר כחוק ושהדחתו היא "אנקלאב" (הפיכה). לעומתם, אנשי תנועת "תמרד" והליברלים טוענים כי מורסי התנהל בדרך לא חוקית, בעיקר כשביטל את סמכויות בית המשפט בעניין החוקה.
הצבא המצרי עצר את הנשיא לשעבר וישפוט אותו בעוון בריחה מבית הסוהר בראשית המהפכה, השמדת מסמכים בכלא והברחת אסירים נוספים. הוא יישפט גם על שיתוף פעולה עם תנועת חמאס, שאותה מגדיר הצבא כארגון טרור.
סיני ועזה - צרות לחמאס
נפילת שלטון "האחים המוסלמים" אותתה לכל הגורמים בסיני ש"החגיגה נגמרה" ושאין מי שיבלום את צעדי הצבא למיגור הטרור בצפון סיני. על כן, מיהרו 60 ראשי שבטים בדואים להצהיר על נאמנותם לצבא ועל תמיכתם במאבקו. בשבת האחרונה פתח הצבא במבצע גדול נגד ארגוני הטרור בסיני שנקרא "סופה במדבר". באופן לא מקרי מזכיר מבצע זה את מבצע "סופה בצפון" שמנהל צבאו של בשאר אסד בסוריה לכיבוש חלב מידי "הטרוריסטים".
תנועת חמאס איבדה את חסותו של הפטרון החדש שלה במצרים בעקבות נפילת משטר "האחים המוסלמים" והיא נאלצת עתה לחזר מחדש אחרי איראן. הברירה של חמאס קשה ביותר - בין כסף לבין אידיאולוגיה. האם יבקשו לקבל כסף איראני ולבגוד באחיהם בסוריה, או לוותר על הכסף האיראני ולאפשר לארגון לדעוך. הברירה הראשונה היא הקשה פחות מבחינת חמאס. בטווח הקרוב מצויה התנועה במשבר פוליטי וכלכלי. בחמאס הכחישו את כל ההאשמות שהעלה צבא מצרים בדבר שיתוף פעולה עם ממשלת מורסי או עם מחבלים בצפון סיני.
כעת חמאס מצוי בעזה בין שני גורמים עוינים שמעוניינים למגר אותו: ישראל ומצרים. גם הסכסוך הפנים-פלסטיני הולך ומעמיק. היום (יום ד') האשימו בכירים בחמאס את הפתח בזיופם והפצתם של מסמכים שקושרים את הממשל בעזה לפיגועים נגד החיילים המצריים במטרה לסכסך בין חמאס לבין מצרים.
המאבק ב"איסלאם הפוליטי" מתרחב
אין ספק כי האירועים במצרים מעודדים משטרים ערביים באזורנו להילחם נגד האיסלאמיסטים. סילוקו של מורסי מהשלטון עורר הפגנות של "האחים המוסלמים" בירדן, שקראו "ארחל יא סיסי, מורסי ראיסי" (הסתלק סיסי! מורסי הוא נשיאי). ההפגנות עוררו חשש כי אנשי התנועה נאמנים לנשיא מצרים המודח ולתנועתם יותר מאשר למלך עבדאללה השני. שלשום הופצו שמועות בעיתונות הירדנית על כוונת המשטר לנקוט צעדים קשים נגד "האחים המוסלמים" בממלכה.
צעדים אלה יתאפשרו על ידי חומר משפטי שאספה המשטרה הירדנית בחודשים האחרונים. בתוניסיה לא מצליח המשטר להשקיט את המהומות שפרצו בסוף השבוע האחרון, יום לפני מהומות הדמים במצרים, בעקבות רצח מנהיג האופוזיציה החילונית מוחמד ברהמי. המהומות שפרצו בעקבות הלווייתו של ברהמי הן המשך למחאה נגד השלטון האיסלאמיסטי של מפלגת "א-נהדה".
בסוריה ממשיך צבאו של אסד לרשום הצלחות בערים המרכזיות. השבוע כבש צבא המשטר את האתר בעיר חומס שסימל את מאבקם של המורדים הסוניים: קברו של גדול המצביאים הערביים מתקופת ראשית האיסלאם, חאלד בן אל-וליד. חיזבאללה ממשיך לתמוך בצבא הסורי ומגבה אותו בכיבוש מערב המדינה כהמשך למערכת אל-קוסייר.
בלבנון ספגו המורדים לפני כחודשיים מכה קשה, עם נפילת בסיסם בצידון.
הארגונים האיסלאמיסטים הסוניים מצויים בנסיגה בכל הזירות. כל תבוסה באזור אחד מגבירה את המוטיבציה של מתנגדיהם באזורים אחרים. "האחים המוסלמים" עדיין חזקים מאוד במצרים, בירדן ובתוניסיה. בסוריה, האופוזיציה ואל-קאעידה שולטים בחלק הצפון-מזרחי של המדינה. ההכרעה במאבק בין המשטרים הערביים לבין הארגונים האיסלאמיסטים עדיין לא נראית באופק. אולם, החלשת המחנה הרדיקלי והאירועים הדרמטיים במצרים מספקים את התנאים הטובים ביותר למשא ומתן שייפתח בין ישראל לפלסטינים.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
