הנגיד הבא: איש של פרנקל, נגד העלאת מע"מ
כשעמד בראש מחלקת המחקר בבנק, ליידרמן ניהל מאבק נגד הציבור ופוליטיקאים שלחצו להוריד ריבית. הפעם הם רוצים שיעלה את הריבית כדי להשפיע על מחירי הדיור אך הוא צפוי להמשיך במדיניות קודמיו ולתמוך בריבית נמוכה. בעבר אמר: "מע”מ פוגע יותר במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות"
הקריירה של ליאו ליידרמן
, נגיד בנק ישראל החדש, שזורה בקריירה של יעקב פרנקל
, שהודעת הוויתור שלו על המינוי
סללה עבור ליידרמן את הדרך לראשות הבנק המרכזי. בינואר 1996 מינה פרנקל, אז נגיד בנק ישראל, את ליידרמן לראש מחלקת המחקר של הבנק.
המינוי הזה, כמו הניסיון הנוכחי למנות את פרנקל
לכהונה שלישית, לא עבר חלק. עובדי מחלקת המחקר התנגדו לניסיון למנות כלכלן מבחוץ לתפקיד ולמשך כמה ימים סרבו לשתף פעולה עם ראש המחלקה החדש. אך פרנקל התעקש על ליידרמן שאותו הכיר והוקיר עוד מהימים שבהם היה תלמיד לתואר שלישי אצל עמיתו רוברט לוקאס באוניברסיטת שיקגו.
פרופ' ליאו ליידרמן ימונה לנגיד בנק ישראל
פרנקל פרש: מי הם המועמדים לתפקיד הנגיד?
סערת הונג קונג: פרנקל הסיר מועמדותו לנגיד
נגיד חדש
פרופ' ליאו ליידרמן ימונה לנגיד בנק ישראל
אביטל להב
ראש הממשלה ושר האוצר החליטו על המינוי הערב והוא טעון את אישורה של ועדת טירקל. ממלאת מקום הנגיד, קרנית פלוג, הודיעה על פרישתה מהבנק לאחר שהנגיד החדש יכנס לתפקידו. ליידרמן, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, כיהן בעבר כראש חטיבת המחקר בבנק ישראל
גם ליידרמן וגם פרנקל מזוהים עם "אסכולת שיקגו" ועם עבודתם של מילטון פרידמן ורוברט לוקאס. מרכיב מרכזי בתפישה הכלכלית שינקו במוסד האמריקני עמד בסוף שנות ה-90 במוקד המחלוקת הקשה שהתגלתה ביניהם לבין ממשלת ישראל סביב מדיניות הריבית.
מכניסתו לתפקיד ניהל פרנקל מדיניות שתמכה בהעלאת הריבית כאמצעי לריסון האינפלציה במשק, שעמדה על שיעור של קרוב ל-10%. החל משנת 1998 החל בנק ישראל לספוג אש מהפוליטיקאים שהאשימו את הריבית הגבוהה באחריות למיתון הכלכלי ששרר אז ולרמות האבטלה הגבוהות (כ-20%). העימותים הגיעו לשיא ביולי 1999, כאשר שר האוצר בממשלת ברק, אברהם שוחט, ביקש מראש הממשלה להורות לנגיד להוריד את הריבית ב-3%.
לכל אורך אותה תקופה היה ליידרמן פעיל ביותר בחזית של ההגנה על מדיניות הבנק והנגיד. ב-1995, כאשר זכה מורו ורבו (וידידו של פרנקל), רוברט לוקאס, בפרס נובל לכלכלה כתב ליידרמן בטור מיוחד ל"ידיעות אחרונות" כי מהות הגישה שהנחילו לוקאס ופרידמן לתלמידיהם היא שריבית נמוכה אינה הפתרון למיתון.
אם היה מתבקש לוקאס לחוות דעתו על הוויכוח בין בנק ישראל לשרים, כתב אז ליידרמן, היה אומר ודאי ש"אם באמת מעוניינים לשפר את רווחיות הייצוא, אז אין מנוס מנקיטת צעדים להקטנת הביקושים במשק, בעיקר על ידי ריסון בהוצאות הממשלה ובצריכה הפרטית. ואם במקרה טעיתי וזו אינה דעתו, הוסיף ליידרמן, אז ודאי שזו דעתי שלי בנושא זה".
הבנק קובע ריבית נמוכה, האם ליידרמן ישנה המגמה?
ליידרמן עזב את בנק ישראל בעיצומו של מאבק בין בנק מרכזי שקבע ריבית גבוהה לציבור ופוליטיקאים שדרשו ריבית נמוכה. הוא חוזר לבנק בימים שבהם הבנק קובע ריבית נמוכה, בעוד שחלקים נרחבים מהציבור והמערכת הפוליטית דורשים ריבית גבוהה יותר, כדי לרסן את מחירי הדיור.
אלא שהפעם נדמה שליידרמן אינו נמנה על חסידי הריבית הגבוהה, ומינויו לנגיד לא יביא לשינוי מהותי במדיניות הקיימת. ביוני האחרון דיבר ליידרמן בכנס של חברת מידרוג וצפה כי הריביות בעולם כולו יישארו נמוכות עוד לזמן רב. בנוסף, ציין ליידרמן כי הציפיות לאינפלציה אינן גבוהות. כלומר, אין סיבה כלכלית אמיתית להעלות ריבית.
באשר למחירי הדירות, נדמה כי הנגיד החדש מאמין גם הוא כי הריבית הנמוכה אינה הגורם המרכזי לעליות המחירים של השנים האחרונות וכי הפתרון נמצא בידיים של הממשלה. "חברות נדל"ן", אמר ביוני האחרון, "לא ממהרות להתחיל פרויקטים חדשים, כך שללא שינוי במדיניות הממשלה, עודפי הביקוש ועליות המחירים צפויים להימשך ב-2014 ואף אחריה. על הרקע הזה, ובהינתן ההאטה במנועי הצמיחה, רצוי שקובעי המדיניות ישתמשו בשוק הדיור כמנוע מרכזי של המשק בשנים הקרובות, דבר שיהיה נכון גם מההיבט החברתי."
דבר אחד לא השתנה מאז הימים שבהם כיהן כראש מחלקת המחקר של בנק ישראל. ליידרמן עדיין מאמין שלממשלות יש נטייה לבזבזנות שמכבידה על הציבור. זמן קצר לאחר הרכבת הממשלה הנוכחית ותחילת העבודה על תקציב המדינה, אמר בראיון ל"כלכליסט" כי העלאת מע"מ תהיה "מהלך בלתי סביר לחלוטין".
"מע”מ הוא מס רגרסיבי שפוגע הרבה יותר במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות", אמר ליידרמן, "ולכן העלאת שיעורו תגדיל את אי-השוויון". את הגירעון העמוק הציע לתקן, קודם כל, על ידי הפחתת הוצאות המדינה ולא על ידי הגדלת הכנסותיה. "אין ספק שהציבור בישראל ירצה לראות כיצד ממשלה גדולה של 30 שרים ושבעה סגני שרים, מתייעלת ומנסה לקצץ בהוצאותיה לפני שהיא מטילה גזירות חדשות על הציבור, כגון העלאת המע”מ או הטלת מסים אחרים. ובסופו של דבר, נראה לי שלא יהיה מנוס מתיקון מסוים בהוצאות הביטחון יחסית לתוואי הנוכחי שלהן".
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' ליאו ליידרמן
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים
