עיריית י-ם גבתה ארנונה שגויה - ותשלם ביוקר
תושבת ירושלים הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד העירייה, בגין גביית ארנונה מעבר לנדרש ובניגוד לדין. עיריית ירושלים הודיעה בתגובה כי תתקן את המצב ולכן נדחתה התביעה - לא לפני שהשופטת פסקה פיצוי של 180 אלף שקל לתובעת
עיריית ירושלים גבתה ארנונה גבוהה - ותשלם על כך 180 אלף שקל. תושבת ירושלים הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר, בקשה לתביעה ייצוגית נגד העירייה. זאת, בטענה שגבתה תשלומי פיגורים של מיסי ארנונה בניגוד לחוק הרשויות המקומיות.
הבקשה התבססה על הטענה לפיה בכל מקרה של חילופי בעלים בנכס במהלך שנת המס, העירייה חייבה את המחזיק הנכנס (שפיגר בתשלום הארנונה) בריבית מתחילת שנת המס - ולא ממועד חילופי הבעלות.
בעקבות הגשת הבקשה, ועל אף שפנייתה של התובעת למחלקת הגבייה של העירייה נדחתה, העירייה הודיעה כי היא מפסיקה את חיובי היתר. בנוסף הודיעה על תיקון מערכת הגבייה, כך שהחשבונות שחויבו בריבית יתר זוכו בגין הריבית שנצברה.
בעקבות הודעת העירייה דחתה השופטת נאוה בן-אור את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, בהסכמת המבקשת. אלא שכעת נותר להכריע בשאלת פסיקת הגמול לתובעת ושכר טרחת עורך דינה.
האם על העירייה לשלם למבקשת?
לדברי המבקשת, היא זכאית לגמול בעקבות התנהלותה הפסולה של העירייה - שבמשך שנים רבות גבתה מהתושבים ריבית ביתר, כזו שהצטברה לסכומי עתק. לטענתה בקשתה הביאה לא רק להפסקת הגביה בעתיד, אלא גם לתיקון חובות קיימים שטרם שולמו.
עוד טענה כי מדובר בבקשה "חלוצית וחדשנית", וספק אם אדם שאינו בקיא בדין יכול היה להבין את מקור גביית היתר. לסיכום, ציינה כי הגשת הבקשה הצריכה ידע ומומחיות מיוחדת והבנה וניתוח של החיקוקים הרלוונטיים, וכי היא ובאי-כוחה עמלו רבות על מנת לרדת לשורש הבעיה.
העירייה טענה כי התובעת לא זכאית לגמול כלשהו. חיובי היתר לא חלו על כל הנכסים בהם התחלפו המחזיקים במהלך שנת הכספים, אלא רק על מי שדיווח על תחילת החזקתו בנכס לאחר שהסתיימה שנת המס הרלוונטית. לכן הבקשה התבססה על נתונים בלתי נכונים, שלא נבדקו כראוי. יש להסתפק בהודעת העירייה על הפסקת גביית היתר.
שמירה על הקופה הציבורית
לדברי השופטת בן-אור, עצם העובדה שהגשת הבקשה לתביעה ייצוגית הסתיימה בהודעת חדילה של העירייה, יש בה כדי לצדד בפסיקת הגמול למבקשת. "הגשת הבקשה הביאה לתיקון התנהלותה של הרשות, ומכאן שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית עליונה", כתבה.
עם זאת, השופטת ציינה שיש לקחת בחשבון שהתובעת לא הוכיחה כי נדרשו ממנה מאמצים רבים בהכנת הבקשה, אליה לא צורפה חוות דעת מומחה והיא מתבססת כולה על טיעון משפטי ועובדתי פשוט.
על סמך מכלול השיקולים - בהם שמירה על הקופה הציבורית, השופטת פסקה לתובעת גמול בסך של 30 אלף שקל והוצאות משפט - כולל שכר טרחת עורכי דין - בסך של 150 אלף שקל. ובסך הכל עלה התרגיל 180 אלף אלף שקל מכספי העירייה.
שיטת מצליח
עו"ד אייל גרנט, העוסק בתחום המשפט החוקתי והמנהלי, מסביר שהוראות החוק לתביעה ייצוגית מאפשרות לביהמ"ש שלא לאשר תביעת השבה נגד רשות, אם זו הודיעה כי תחדל מביצוע הטעות. הוראה זאת מאפשרת לרשויות לפעול ב"שיטת מצליח".
על כן, לדברי גרנט, בפסק הדין יש תמריץ חשוב לאזרחים ולעורכי דין להגיש תביעות נגד רשויות. שכר הטרחה הגבוה שנפסק, על אף שחלק ניכר מטענות המבקשת נדחו, יעודד אזרחים ועורכי דין לא להימנע מתביעות נגד גביית יתר.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- בהכנת הכתבה סייע עו"ד אייל גרנט
לפנייה לכתב/ת 
