ברכת הגומל: חרדים נלחמים במכת העישון במגזר

בשנים האחרונות אמנם חלה מגמת ירידה במספר המעשנים החרדים והמודעות המגזרית לנזקי העישון עלתה, אך אחוז מעלי העשן בחברה החרדית עדיין גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה, טוען יעקב סלומון, מדריך גמילה חרדי מביתר עילית.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• החרימו את הרבנות הראשית בע"מ/ אסף וול
  

לדברי סלומון, קל מאוד להתמכר לסיגריות במגזר החרדי. "נשים חרדיות לא מעשנות בכלל, אבל אצל הגברים הסיפור אחר. ילד חרדי אומנם לא יעשן בתלמוד תורה (גיל בית הספר היסודי) כמובן, חוץ מאולי בפורים. גם בגילאי ישיבה קטנה (המקבילה של תיכון) - מקרי העישון נדירים. יש השגחה מאוד צמודה, וזה לא מתקבל בעין יפה. אבל ברגע שעוברים לישיבה גדולה - הסיפור משתנה".

"בסך הכל, למתבגרים חרדים, אין הרבה אפשרויות מרד. הבגדים הם שחור לבן, מצוות הן מצוות, עבירות הן עבירות. סיגריות הן עדין בתחום האפור שבו נער יכול ללכת נגד הזרם, מבלי לעבור על החוקים הדתיים והחברתיים. זה ביטוי קטן של עצמאות שעדיין מתאפשר לו", אומר סלומון.

כך שמדי שנה מצטרפים צעירים חרדים נוספים למעגל המעשנים, בעוד הדור המבוגר מתקשה להיגמל. תוכנית חדשה שיזמה קופת חולים מאוחדת מבקשת להילחם בתופעת העישון החרדית באמצעות הכשרה של מדריכי גמילה בני המגזר. סלומון, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה, הוא אחד מבוגרי ההכשרה הטריים.

סיגריה ראשונה בגיל 13

גם איציק, עד לאחרונה רב בישיבת מיר וכיום סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה, החל לעשן בקביעות כשהחל ללמוד ב"ישיבה הגדולה",

אלא שאת הסיגריה הראשונה שלו, כמו רבים מבני המגזר, עישן בגיל 13 בפורים כחלק מחווית החג. "הלכנו קבוצת ילדים לקיוסק, קנינו חבילה וישבנו לעשן. אני חושב שמבוגרים ראו אותנו, אבל לא אמרו מילה. מן הסתם, אם אמא שלי הייתה רואה זה היה נגמר אחרת, אבל בימים ההם המודעות לנזקי העישון הייתה הרבה יותר נמוכה", הוא מספר.

את הסיגריה השנייה קנה איציק בגיל 17. "שנה ראשונה ב'ישיבה גדולה', זה היה לגמרי עניין חברתי. קבוצה שיוצאת לקנות סיגריות בקיוסק, במיוחד כשראש הישיבה אסר לעשן. הגישה הרווחת הייתה שמי שמעשן הוא תלמיד חלש ולא רציני, והיה פה בהחלט רצון להוכיח ההפך. מה גם שרוב המעשנים היו ה'מקובלים' של החבר'ה. ככל שדיברו יותר נגד, הדחף לעשן דווקא היה גדול יותר".

העובדה שהעישון היה מנהג משפחתי רווח בביתו של איציק, עודד אותו להצטרף למעגל השואפים והנושפים באופן קבוע. "אבא שלי עישן, אחים שלי עישנו, זה היה מקובל בבית. כל אחד הסביר לעצמו למה זה לא מפריע לבריאות, תירוצים היו בשפע. אבא שלי חטף התקף לב והמשיך לעשן, לא הצליח להפסיק. סיגריות היו סוג של פורקן, הפסקה בן סוגיה לסוגיה, התאווררות", הוא מספר.

לדברי איציק, הסיגריות המשיכו ללוות אותו כבעל טרי ואב צעיר. מחירן המאמיר של הסיגריות, הפגיעה בכושר הגופני והילדים שבגללם הוכרח לנדוד אל המרפסת, לא הצליחו להפסיק את ההתמכרות. "זה לא שלא ניסיתי. היו תקופות שקניתי סגריות בודדות, בשקל שקל וחצי אבל אחרי כמה ימים כאלה, בסוף הייתי מתפוצץ ורץ לקנות פאקט. זה בהחלט הפריע לאשתי אבל היא אמרה 'מתי שתרגיש צורך להפסיק - תפסיק. היא לא הפעילה לחץ וזה מה שעזר בסוף, לדעתי, לחץ רק מעכב".

מה בסופו של דבר הוביל לגמילה?

"שילוב של שני גורמים. תוך כדי יציאה לעישון שגרתי במרפסת, ראיתי את ערימת בדלי הסיגריות על הגג שמתחת. זה נתן לי את המכה הראשונה. השנייה, הייתה ידיעה על קרוב משפחה שחלה בסרטן הגרון אחרי שנים של עישון. באותו הרגע ששמעתי על המחלה שלו - הכול נגמר. מאז לא נגעתי בסיגריות, ואני כבר יותר משנתיים נקי".

בלי פטרונות

איציק אומנם הצליח להיגמל בכוחות עצמו ואף הפך למנחה סדנאות גמילה, אך רבים מבני המגזר החרדי מתקשים להתגבר על המשוכה ללא ליווי מקצועי קבוצתי ותרופתי. לדבריו, יש יתרון מובהק למדריכים החרדים בסדנאות גמילה המיועדות לבני המגזר.

"הדוגמה הכי טובה שלי זה דווקא מקורס נהיגה מונעת. הייתי פעמיים בקורס כזה, פעם אחד בקבוצה רגילה עם מדריך חילוני ופעם אחת בריכוז חרדי עם מדריך חרדי", מספר איציק. "בקבוצה החרדית, המדריך החרדי סיפר סיפור של רבי עקיבא איגר, על עגלון שהרג את הבת שלו בשוגג, ושהכפרה שלו הייתה שנתן לצדקה את כל הכסף שהיה עולה לו הגידול שלה. אלי אישית, כחרדי, זה דיבר הרבה יותר מהנתון היבש של מה קורה למכונית במאה קמ"ש, שגם הוא בהחלט חשוב".

"בנוסף, יש כאן עניין בסיסי של הזדהות. כנראה שאצל רוב האנשים, פערים במראה החיצוני, בתרבות, גורמים לריחוק מנטלי, והיות שבהנחיה קבוצתית חשובה מאוד האינטראקציה בתוך הקבוצה וגם עם המנחה, יחסים, האמון. ההשתייכות לקבוצה הומוגנית עוזרת ומעלה את הסיכויים להצלחה. וגם, לעניות דעתי יש פחות הרגשה, של ביקורת חיצונית ופטרונות", אומר איציק.

"ברור שהסדנאות החרדיות בנויות כמו כל סדנה אחרת, אבל הדגשים שונים", אומר סלומון. "עם גבר חרדי, לדוגמה, אין טעם לדבר על נזקים אסתטיים. אני לא אפתח בטיעון כמו, 'כדאי שתפסיק לעשן כי זה עושה קמטים, או משאיר כתמים צהובים על השיניים או בידיים', זה פשוט לא מדבר אליו. מצד שני לספר לו איך נראות הריאות שלו,,אפקטיבי הרבה יותר".

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

גם הרבנים מנסים למגר את תופעת העישון, אבל הם מתקשים להגדיר אותו כאיסור. "ראשי ישיבות מדברים נגד עישון בשיעורים. היום אין רב חרדי אחד שיגיד שמותר לעשן. מבחינתם מדובר באיסור הלכתי של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'", אומר ברוך, גם הוא מדריך גמילה חרדי.

"אבל הם לא יבואו ויכריזו על זה כאיסור מוחלט בפומבי, בעיקר כי הם מבינים שטכנית, מכורים לא יוכלו לעמוד בזה. מצד שני, אם האפשרויות לגמילה יהפכו ליותר נגישות בתוך המגזר החרדי, יש מצב שזה עוד יקרה".

העישון עשוי להשפיע על אפשרויות השידוך של בחור חרדי?

"יש כאלה שיפסלו בחור על זה שהוא מעשן, זה בהחלט ייתכן. אבל הן בודדות. אני, לדוגמה, עישנתי אבל אשתי לא ידעה את זה, כי בפגישות שלנו לא נמנעתי מלהוציא סיגריה. אבל קשה לי להאמין שגם אלה שכן יודעות, יפסלו מישהו רק בגלל סיגריות".

"בסופו של דבר. הנסיבות שיביאו גבר חרדי לסדנה לא שונות מעמיתו החילוני", מבהיר סלומון. "האישה לוחצת, הרופא ממליץ. זה לא שזה באמת החיסכון הכספי, אף אחד עוד לא סגר את המינוס מלהפסיק לעשן. אבל הידיעה שזה פוגע בבריאות שלך ושל המעשנים הפסיביים שסביבך זה מה שמביא אותם לטיפול. זה והעובדה שעכשיו זה אפשרי והם יכולים לעשות את זה בתוך הקהילה, בהנחיית אנשים שמבינים אותם ואת הקשיים שלהם הכי טוב שיש".