קרנית פלוג מציגה: הדו"חות שעיצבנו את נתניהו
מתחה ביקורת ומשלמת את המחיר? אלו הדו"חות שכתבה פלוג כשנתניהו היה שר האוצר, ובהם שללה ממנו את הקרדיט לצמיחה וייחסה אותה ל"התאוששות בסחר העולמי ורגיעה ביטחונית". כיום מטיל נתניהו וטו על מינויה של פלוג לנגיד בנק ישראל. בכיר לשעבר בבנק מספר על המתיחות: "חשפנו את הגידול בעוני וזה היה בומבה בשבילו"
מה עומד מאחורי ה"וטו" שהטיל ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויה של קרנית פלוג לתפקיד נגידת בנק ישראל? נתניהו מתמיד בסירובו למנות את פלוג לתפקיד, למרות שמבחינות רבות היא מינוי ראוי ואף מתבקש. פלוג הייתה המועמדת שעליה המליץ נגיד בנק ישראל הפורש, סטנלי פישר, והיא נהנית גם מתמיכתו של שר האוצר, יאיר לפיד. ובכל זאת, גם לאחר ששני המינויים האחרונים לא צלחו, נתניהו מסרב להעניק לה את התפקיד.
- עדיין אין נגיד: ליידרמן הסיר את מועמדותו
- פלוג לעובדי הבנק: "מצרה על הימשכות התהליך"
- יו"ר ועדת הכלכלה: מקווה שקרנית פלוג תהיה הנגידה
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לפייסבוק של ערוץ הכלכלה והצרכנות
ייתכן שהסיבה נעוצה בדו"חות שהנפיקה קרנית פלוג בתקופה שבה כיהנה כראש מחלקת המחקר בבנק ישראל. קרנית פלוג עמדה בראש מחלקת המחקר משנת 2001 ועד לשנת 2011, אז מונתה למשנה לנגיד. למשך שנתיים וחצי, מתחילת 2003 ועד אמצע 2005, כיהן נתניהו במקביל כשר האוצר. הדו"חות שהנפיקה המחלקה באותה תקופה היו רוויים בביקורת על מדיניות משרד האוצר ואף פגעו בניסיונותיו של נתניהו לייחס את הישגיה החיוביים של כלכלת ישראל החל משנת 2004 למדיניותו כשר אוצר.
הדו"ח ש"גנב" לנתניהו את הקרדיט
בדו"ח בנק ישראל לשנת 2004, שפורסם ב-2005, הראתה מחלקת המחקר בראשותה של פלוג כי כלכלת ישראל, שהייתה שקועה במיתון מאז שנת 2000, חזרה לצמוח בשנת 2004. נתניהו - שקידם כשר אוצר תכנית מקיפה של קיצוצים בתקציב, הפרטות והפחתות מס בשנת 2003 - ייחס את החזרה לצמיחה למדיניותו כשר.
אולם במחלקת המחקר של בנק ישראל טענו כי "אותם גורמים שהובילו את המשק למיתון המתמשך בשנים האחרונות פעלו השנה (שנת 2004 - א.ל) בכיוון ההפוך ותרמו לביסוס הצמיחה - בראש וראשונה התאוששות בסחר העולמי ובענפי הטכנולוגיה העילית ורגיעה יחסית בתחום הביטחוני". כלומר, כלכלני הבנק בראשות מנהלת מחלקת המחקר קרנית פלוג סירבו להעניק לשר האוצר את הקרדיט.
הדו"ח ציין אמנם את התפקיד החשוב שמילאה התכנית הכלכלית של נתניהו בהתפתחויות החיוביות של אותה שנה, אך ייחס לתכנית תפקיד משני בעידוד הצמיחה הכלכלית. "בהסתכלות על עיתוי השינויים ניתן לקבוע כי אמנם הגורמים החיצוניים היו קטר ההתאוששות, אך המדיניות המקרו-כלכלית תמכה בה", נכתב בדו"ח שיצא ב-2005. "בעת היציאה מהמיתון במהלך שנת 2003, ובמקביל לתפנית בסחר העולמי ולשיפור במצב הביטחוני, תמכה הורדת הגירעון בהורדת פרמיית הסיכון של המשק והגבירה את אמון הפירמות בכלכלה הישראלית דבר שהתבטא מייד בהתאוששות המרשימה בשוק ההון".
מחלקת המחקר של בנק ישראל לא הסתפקה בכך, ואף ציינה בדו"ח כי גם הירידה בהיקף הגירעון של הממשלה אינה כולה בזכות הצעדים של שר האוצר נתניהו. הדו"ח ייחס את הירידה בגירעון הן לקיצוצים בתקציב והן לגידול בצמיחה כתוצאה מהשיפור במצב הביטחוני ובהיקף הסחר העולמי. "כל אלה", ציינו כלכלני מחלקת המחקר, "אפשרו לעמוד ביעד הגירעון למרות ההפחתה המשמעותית של שיעורי המס".
בדו"ח נמתחה גם ביקורת על תכנית הקיצוצים שיזם נתניהו, בטענה שהיא פגעה קשות בשכבות החלשות באוכלוסייה, הגדילה את היקף העוני והחלישה את הצריכה הפרטית. "הירידה בהוצאה הציבורית פגעה במתן שירותים ציבוריים בסיסיים, למשל בתחום הבריאות, מה שפגע בעיקר בפרטים בעלי ההכנסה הנמוכה, שהיו הנפגעים העיקריים גם מהקיצוצים בתשלומי ההעברה, והכנסתם של רבים מהם ירדה אל מתחת לקו העוני".
טלפונים בהולים מלשכת שר האוצר למחלקת המחקר
ביולי 2007 פרסמה פלוג יחד עם חבר מחלקת המחקר דאז מישל סטרבצ'ינסקי, מחקר שבו טענו השניים כי שני שלישים מהצמיחה בישראל עד 2006 מוסברים על ידי התפתחויות חיצוניות למדיניות הממשלה, כמו היקף הסחר העולמי והמצב הביטחוני, ורק שליש ממנה מיוחס למדיניות המיסוי והתקציב.
סטרבצ'ינסקי, שמכהן כיום כראש התכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר, טוען כי לא זכורה לו תגובה רשמית מצד נתניהו לדו"חות הללו. "אין פוליטיקה בדו"ח שפרסמנו ב-2007 ובכלל, תראה שבפרסומים של מחלקת המחקר לא מציינים אף פעם שמות. כמובן שהמחקר עשה רעש אבל לא זכורה לי תגובה ישירה מצד גורם כלשהו".
עם זאת, סטרבצ'ינסקי מציין כי בשנות כהונתו של נתניהו כשר אוצר אכן הייתה מתיחות בין מחלקת המחקר ללשכת שר האוצר, סביב הפרסומים של בנק ישראל. "זו הייתה תקופה של קיצוצים ומחלקת המחקר הייתה הראשונה שחשפה את הגידול בעוני והראתה שמדיניות הממשלה הייתה אחראית לו. אני לא חושב שנתניהו הופתע מהנתונים אבל הפרסום בהחלט היה 'בומבה' בשבילו והגיעו טלפונים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה עם שאלות בנוגע לנתונים".
אם אכן מתנגד ראש הממשלה למינויה של פלוג בשל הפרסומים המקצועיים שלה, מדובר במגמה מדאיגה. זכור האופן הבעייתי שבו סיים הסטטיסטיקאי הממשלתי, שלמה יצחקי, את תפקידו לפני כשנה. ביום האחרון של שנת 2012, ועוד לפני שמונה לו מחליף, קיבל יצחקי הודעה במייל כי למחרת יסיים את תפקידו.
ההודעה התקבלה מספר ימים לאחר שיצחקי התבטא בחריפות נגד הריכוזיות בשוק ההון והאשים את הרפורמה שיזם נתניהו בפנסיה ביצירתה. בסופה של הפרשה התנצל ראש הממשלה בפני יצחקי ואמר שהאופן שבו נודע לו על סיום תפקידו היה "לא ראוי" אך המסר עבר: אנשי מקצוע בשירות המדינה לא יכולים למתוח ביקורת חריפה וגלויה על מדיניותו של ראש הממשלה, מבלי שישלמו על כך מחיר בהמשך.
אותו מסר עקיף עובר כעת גם דרך ה"וטו" העיקש של נתניהו על מינויה של קרנית פלוג. מדובר במסר בעייתי המקשה על ניהולה של מדיניות ציבורית אובייקטיבית ושקופה. מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להסתדר בלי קרנית פלוג כנגיד בנק ישראל, אך היא אינה יכולה להרשות לעצמה להסתדר עם ממשלה שבה הפקידים האמונים על המעקב המקצועי והניתוח הסטטיסטי של ביצועי הממשלה, חוששים למתוח ביקורת על הפוליטיקאים המצויים בעמדות הכוח המשמעותיות ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
