רבנית ודיינית: ברטוב מנפצת את תקרת ההלכה

לפני שנתיים, הוסמכה עידית ברטוב לרבנות אורתודוכסית, בתום חמש שנות לימוד אינטנסיביות. בעוד כחודש היא עומדת לפרוץ דרך בשנית ולהתחיל במסלול בן שמונה שנות לימוד, שבסופו תהפוך לאחת מהנשים הראשונות בעולם שיוסמכו לדיינות.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• "גם זיכוי לא ינקה את הרב אלון"
  

"אני מאוד מתרגשת. מבחינתי זה לגעת בהיסטוריה ולהיות שותפה לתהליך גדול שהוא בפירוש חלק מתהליך הגאולה", אומרת ברטוב. "אני מרגישה שיש לי שליחות. לצערי, אני בקבוצת מיעוט, והתגובות הקשות והיחס החשדני מאיימים קצת, אבל בתוך עצמי אני מאוד שמחה להיות חלק מהתהליך הזה".

ברטוב (46) מספרת כי רק לפני חודשיים התוודעה לתוכנית ההסמכה לדיינות, כשקיבלה הצעה להצטרף אליה ממדרשת לינדנבאום שבה הוסמכה לרבנית. "כיום התואר רבנית מיוחס לאשת רב, ולאו דווקא למי שהוסמכה לרבנות. התואר 'רבה' מיוחס לרפורמיות, ולכן בתום תכנית ההכשרה חשבו לכנות אותנו 'מורות הוראה'. אבל זה לא תפס וחזרנו לתואר 'רבנית'", היא מסבירה.

המהפכן הפמינסט

"מדובר בלימודי דיינות הנוגעים לענייני גיור, קידושין וגיטין. אלו תחומים שמאוד חשוב לשלב בהם נשים", אומר הרב שלמה ריסקין,

מייסד התוכנית וממובילי הזרם האורתודכסי המודרני בציונות הדתית.

"בדור שלנו יש בעיות קיומיות לנשים מבחינה הלכתית כמו למשל מסורבות גט, או גיורות שלומדות הלכות טהרת המשפחה וטובלות בפני דיינים גברים. לכן יש חשיבות רבה שנשים ישתלבו באותם תחומים".

הרב ריסקין מציין כי נכון לעכשיו ברטוב ועמיתותיה ילמדו רק את הדינים הקשורים לנשים ישירות, ולא דיני ממונות המצריכים שנות לימוד רבות יותר. "השאיפה שלי שהן יהיו דייניות בתחומים האלה וישתלבו בבית הדין הרבניים. אני מאמין שבתוך שלוש או ארבע שנים הן יסיימו את כל החומר. אני מקווה שבסופו של דבר, הן יתקבלו גם על ידי רבנים גדולים - אבל כדי להתחיל את התהליך צריך ללמוד", אומר ריסקין.

זו לא הפעם הראשונה שהרב ריסקין מחולל מהפכה פמיניסטית בממסד הרבני האורתודוכסי. בעבר הוא הצליח לשלב נשים כטוענות רבניות בבתי דין רבניים, ולדבריו, הצלחה זו נותנת לו רוח גבית גם במקרה של הדייניות.

"הצלחתי להכניס טוענות רבניות לבתי דין רבנים כשמול התהליך עמד חוק בכנסת וכן ברבנות הראשית. הגשנו בג"ץ וכיום הטוענות הרבניות מתקבלות בפני כל הפורומים, אפילו אלה החרדיים", הוא אומר.

ובכל זאת עצם לימוד נשים לדיינות עשוי להוות איום על הממסד האורתודכסיה - אתה לא חושש שיטענו כלפיך שאתה מוביל הלך רוח רפורמי?

"יש הרבה מקורות הלכתיים לפיהם מותר לנשים להיות דייניות. לאורך ההיסטוריה, החל מדבורה הנביאה, היו נשים שפסקו הלכות. יש גישה שאומרת שחדש אסור מהתורה, וכל דבר שהוא חדש הוא ממילא אסור, ויש גישה של הרב קוק שאומרת –'הישן יתחדש והחדש מתקדש'.

אני יוצא מבית מדרש שעל פי רוב מאמין בגישה השנייה, וחושב שכשההלכה מאפשרת - צריך לאפשר. הלכה פרושה הליכה בהתקדמות, וכיום יש חשיבות קיומית להכנסת נשים לשיח ההלכתי".

אין מניעה שאישה תחתן

על אף האופטימיות שמשדר הרב ריסקין, הרב אהד טהרלב שעומד בראש מדרשת לינדבאום מתקשה להאמין שבשנים הקרובות יקבלו את הנשים הדייניות בבתי הדין הרבניים. למרות שלדבריו, אין מניעיה הלכתית שאישה תפסוק וגם בתחומי הדיינות יש לנשים מקום, "יעברו עוד שנים רבות עד שהממסד והמערכת יקבלו את החלום הזה ונשים יהיו לדייניות", הוא אומר.

הגישה המציאותית של טהרלב לא מונעת ממנו לקדם את התכנית שלו. "אמנם היום זה לא נראה מתקבל על הדעת, אבל גם מי חלם פעם שנשים ילמדו גמרא? יגידו שאני משוגע אבל אנחנו הולכים עם זה קדימה. אני מאמין שבעוד 15 שנה דברים יקרו".

למה החלטתם לפתוח את התוכנית?

"כיום, לאט לאט נשים ידעניות הפכו לכתובת עבור נשים אחרות, אז למה שלא יהיה להן ידע וכלים לפסיקת הלכה? היינו מאוד שמחים שנשים בעלות רקע וידע הלכתי ילמדו הלכות שקשורות בגיור ויהפכו לשליחות בית דין".

"כיום אישה גרה טובלת בפני שלושה גברים, ואף שהיא לובשת חלוק – זה מאוד בעייתי. למעשה, אין מניעה הלכתית שבמקומם יעמדו במקום שלוש נשים, אבל אף שזה מתבקש, מבחינת הממסד הרבני מדובר בפריצת דרך".

הרב טהרלב סבור גם כי נשים בהחלט עשויות לערוך חופה וקידושין. "אין מניעה הלכתית שאישה תחתן, למרות שזה לא מקובל".

צורך כמעט פיסי ללמוד תורה

הרבנית ברטוב אם לשישה וסבתא לשניים, גרה בישוב טלמון. כיום היא מקדישה את מירב זמנה להעברת שיעורים תורניים בין היתר ב'המקום' מרכז תרבות ורוח בתל אביב , ובתנועת נשים למען המקדש. כמו כן, היא כותבת שו"תים- שאלות ותשובות הלכתיות - למדרשת לינדנבאום.

לדברי ברטוב, השינוי חל בה בעקבות ההתנתקות ואירועי עמונה שבהם נפצעו שלושה מילדיה. "קו פרשת המים שלי היה בגירוש. לפני כן הייתה לי תחושה חזקה שתתחיל הגאולה, וכשזה נגמר היה לי משבר מאוד חזק: איך ייתכן שאחרי כל כך הרבה אנרגיות, השקעה ומסירות נפש יש חורבן של ממש? הרגשתי צורך רוחני חזק להתמלא, צורך כמעט פיסי ללמוד תורה".

לדבריה, בעקבות המשבר חיפשה מסגרת תורנית שבה תוכל לממש את צרכיה הרוחניים. " לימודים במדרשה עולים הרבה כסף, ואמרתי לקב"ה שאני רוצה ללמוד תורה ומחפשת הזדמנות".

הזדמנות זו נקרתה בדרכה כשנסעה בטרמפ עם אשתו של הרב אהד טהרלב, ודרכה שמעה על תוכנית מסובסדת למנהיגות נשית. "בהתחלה חשבתי שמדובר שבמסגרתה לומדים גם הלכות לצרכי העשרה", מספרת ברטוב. "כשהבנתי שמדובר בהסמכה לרבנות, אמרתי לעצמי שבנתיים אני מקבלת מלגה ונהנית מהלימודים ושאני לא באמת אעשה עם זה משהו אמיתי. אבל לאט לאט נכבשתי בזה, כי לראשונה הבנתי איך תהליך הפסיקה מתבצע".

פוסקים מתוך פחד

מתוך 18 נשים שהתחילו את תכנית הלימודים, רק ברטוב ותלמידה נוספת עברו את מבחני ההסמכה לרבנות. אך, לדבריה, עד היום מתקשים רבנים אורתודכסים רבים לקבל אותה כפוסקת הלכה. "על אף שהוסכמתי במסגרת אותודרכסית לחלוטין יש רבנים שנלחצים ומאויימים - כי זה נשמע מאוד רפורמי".

ברטוב מציינת מקרה שבו אחד הרבנים מתנועת "נשים למען המקדש" יצא נגד פסיקה הלכתית שכתבה, רק משום היותה אישה. "הוא מאוד כעס וטען נגד הנשים, שהחליטו להפנות את שאלתן דווקא אלי, שהן רפורמיות. כשהן ענו לו כי גם הרב אריאל השיב אותה תשובה כמוני, הוא הביע זעם ושאל איך העזתי להשתמש במילה 'לדעתי' בתוך התשובה. בהמשך הוא התקשר לרב רייך שהסמיך אותי והוא ענה לו שעליו להתחיל להתרגל לקבל תשובות גם מנשים".

זה פגע בך?

לא ברמה האישית, כי אני נמצאת במקום הזה לשם שמיים. אבל כן הפריע לי היחס המזלזל והבוטה שלו, מבלי שהוא קרא את תוכן הדברים. אני חושבת שהפחד הוא הכוח הכי שולט בפסיקה כיום, בעיקר כשמדובר בנושאים שקשורים לנשים.

תפסתי לבעלי את המשבצת

ברטוב מתוודה כי גם בביתה התקשו לקבל את השינוי שעברה. "בכל בית דתי נורמטיבי הסמכות ההלכתית נמצאת בידי הבעל. לבעלי לא היה פשוט בהתחלה כי במידה מסויימת תפסתי לו את המשבצת, והתלוו לזה כל מיני הערות של אנשים ורבנים מבחוץ".

"בנוסף הילדים היו מתקשרים אליי מהישיבה או מהצבא לגבי שאלות הלכתיות וחד משמעית היה לו מאוד קשה עם זה. אבל אני חושבת שבשלב מסויים הוא השלים עם זה, וגם אני למדתי לא להיות 'חמור קופץ בראש' ולהגיד ישר את כל מה שאני יודעת, אלא לענות רק כששואלים אותי מפורשות.

אבל זו בהחלט סיטואציה לא פשוטה".

איפה את רואה את עצמך בעוד 8 שנים?

אני ממש לא יודעת. מדובר בתהליך ראשוני שלא קרה קודם ואפילו ראשי התוכנית לא יודעים לאן הוא יוביל. הייתי מאוד רוצה שאני ונשים נוספות נשתלב בבתי הדין. הייתי שמחה לא להיות יוצאת דופן אלא חלק מהכלל.

כיום תחומי הדת נמצאים בעיקר אצל הגברים וזה מאוד חורה לי. אני חושבת שבמשך השנים דיכאו אצל נשים את הרצון ללמוד תורה ולהתפלל והן אפילו לא מתגעגעות לזה. אני רוצה שנשים יתגעגעו וישתוקקו לפן התורני ואפילו שיהיו מתוסכלות, כדי שלפחות ירגישו את המחסור. נשים ויתרו על חלק מהותי מהחיים הרוחניים שלהן. גם אני הייתי כזאת ולכן זה כל כך כואב לי.