מלווי נכי צה"ל יוצאים למאבק על זכויותיהם

בשכר נמוך ובימי עבודה ארוכים ורציפים, מלווי נכי צה"ל עושים את עבודתם המורכבת והתובענית בתנאים בלתי אפשריים כמעט. עכשיו הם יוצאים למאבק על התנאים שלהם מול משרד הביטחון, המעסיק אותם באמצעות חברות כוח אדם סיעודי. במשרד הביטחון דוחים את הטענות בדבר ליקויים בהעסקתם.

• 120 יפוטרו: מפעל בריל שוב בסכנת סגירה
• בנק ישראל יגביל את התגמול לבכירי הבנקים
• גמילה מעישון ועוד: הטבות לעובדים בעולם
  

את תעצומות הנפש הנדרשות בעבודה בתחום, אפשר לחוש מדבריו של צחי בליטי (45) נשוי ואב ל-3 ילדים, שעובד כמלווה כבר 15 שנה. "אני עושה בין 300 ל-350 שעות בחודש בממוצע, בשכר מצחיק של 26 שקלים לשעה", הוא מספר. "מתייחסים אלינו כמו עובדים זרים. אין לנו תנאים והשכר לא התעדכן אפילו פעם אחת כבר 10 שנים".

"למעשה, חצי מהחיים אני לא בבית", הוא מוסיף. "אני עובד 24 שעות, לרוב במשמרות כפולות של 4-3 ימים ברצף, לאחריהם מגיע הביתה ליומיים ואז יוצא שוב לארבע ימים. השכר לא משקף הערכה לעבודת הקודש שאנו עושים. הנכה לא יכול לעשות כלום בלעדי ואני אחראי לתת לו אוכל, שתייה וכדורים. רמת האינטימיות מאוד גדולה, אני הפה שלו, החברה שלו והכל בשבילו".

370 שעות בחודש

המלווים הסיעודיים של אגף השיקום מועסקים על ידי 3 חברות סיעוד עיקריות: נתיב 2, ors ותגבור. מספרם נע על פי ההערכות בין 2,000 ל-3,000 והם מטפלים בכ-1,500 נכי צה"ל 100 פלוס, פצועים קשים הנדרשים לליווי 24 שעות ביממה.

רוב המלווים נדרשים למשמרות ארוכות, שנמשכות לעתים קרובות מספר ימים ברצף במהלכם הם ישנים בבית הנכה. גם את השבתות והחגים עושים המלווים לא פעם הרחק ממשפחתם. חרף תנאים בלתי פשוטים אלה, המלווים מרגישים כי במשרד הביטחון ובאגף השיקום לא סופרים אותם. 

העובדים, שהחלו לאחרונה בניסיונות התאגדות בהסתדרות הלאומית, קובלים בין היתר על שכר נמוך, אי תשלום שעות נוספות והפרשות לקויות לפנסיה וקרנות השתלמות. "ההתמודדות שלנו קשה מאוד", מספר אבנר מלכה (47), חבר ועד הפעולה ומלווה נכה 100% שנפצע במלחמת יום הכיפורים. "אני האבא של הנכה שלי, האח שלו המטפל שלו, החבר שלו והאישה שלו. אנחנו איתם בחגים ובשבתות ומלווים גם את המשפחות. הכל מתנקז אלינו אבל אגף השיקום לא מוקיר לנו את זה".

"ההתמודדות שלנו קשה מאוד", אבנר מלכה(צילום: בני דויטש)

מלכה, המועסק כמלווה כבר 24 שנה באמצעות חברת כוח אדם, מעיד כי הוא שוהה 5 ימים ברצף בעבודה בתל אביב ו-5 ימים בביתו בנהריה עם אישתו ושלושת ילדיו. "אנחנו אמורים לעבוד במשמרות של 12 שעות, אך בפועל הדבר אינו אפשרי", הוא מסביר. "כשעובדים עם נכים קשים, אי אפשר לשחק, היום מלווה אחד ומחר מלווה אחר. זה משגע אותם".

בין הליקויים בתנאי העסקתם הוא מפרט, כי העובדים החדשים מתחילים בשכר מינימום של 23.12 שקל לשעה ועל אף שמגיעה להם תוספת ותק על פי ההסכם בין החברות למשרד הביטחון - זו לא חלה עליהם עד לוותק של 8-7 שנים, שכן טבלת השכר לא עודכנה מאז ששכר המינימום עמד על כ-19 שקלים.

מלכה מוסיף כי ימי מחלה, ופיצויים, מחושבים על פי שכר שמוגדר כ"משרה מלאה" של 5,000 שקל, גם עבור העובדים הוותיקים. בנוסף הוא מספר, כי העובדים אינם מקבלים הוצאות אש"ל וכי יש ליקויים בהפרשות לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות.

"עושים את כל העבודה השחורה"

אבי מור (41), אף הוא חבר בוועד, עובד כמלווה של נכה ברמת גן ומתגורר עם אישתו ושני ילדיו בירושלים. בימים אלה הוא תובע ממעסיקיו תשלום שעות נוספות. "חוק שעות עבודה ומנוחה לא מיושם", הוא מסביר. "לכל נכה יש בין שניים לשלושה מלווים, שעובדים במשמרות סביב השעון, בין 240 ל-370 שעות בחודש. מי שעובד בלילה מקבל תוספת על פי הסכם ההעסקה, אבל מי שעובד משמרת כפולה לא מקבל שעות נוספות".

(צילום: בני דויטש)

המלווים קובלים גם נגד ההכשרה האפסית בתחום. מלכה מסביר כי "נכון להיום אפשר לקחת כל אדם ולאחר הכשרה של יומיים לתת לו לעבוד עם נכים, כולל טיפולים חודרניים כמו צנתור". מור מציין, כי "יש עצימת עיניים. אסור לנו לעשות צינתור אבל אי אפשר אחרת. גם את כל ההכשרה הרפואית וההיגיינה לומדים בשטח". 

מלכה מציין כי הם היו מעוניינים להיות מועסקים של משרד הביטחון, ולכל הפחות דורשים להשוות את התנאים שלהם לתנאי עובדי המשרד. "באגף השיקום יושבים עובדי מדינה שמקבלים את כל התנאים הסוציאליים ואילו אנחנו, שעושים את כל העבודה השחורה, מקבלים 190 שקל מתנה לחג. זה לא הגיוני", הוא אומר. 

דורשים מו"מ

לפני מספר חודשים פנו העובדים במכתב לראש אגף השיקום במשרד הביטחון, משה צין, בו דרשו לקיים מו"מ מיידי במטרה לדון על תנאי העסקתם. במשרד השיבו להם כי בימים אלה דנים בחוזה העסקה חדש מול חברות כוח האדם.

"במשרד הביטחון מעולם לא הכירו בנו, תמיד אמרו שאין להם קשר אלינו", הוא קובל. "כבר 12 שנה שאני פועל בנושא ובכל פעם אומרים לנו שעובדים על חוזה העסקה חדש מול החברות. אם זה באמת קורה, אנחנו דורשים להיות שותפים למו"מ. מכיוון שאף אחד לא מדבר איתנו על התשלומים והתנאים שלנו, החלטנו להתארגן ולקחת את המושכות לידיים".

מלכה, שאחד מאחיו נהרג ואח נוסף סובל מנכות בשיעור של 30%, פנה גם למספר שרים וחברי כנסת, אך לדבריו כולם הכזיבו. "אנחנו משפחה שתורמים ונותנים, אז למה לנותנים לנו יחס כזה?", הוא אומר.

סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, עו"ד בטי מצר-לוי, שעמדה בקשר מול העובדים, מסבירה כי "לא מדובר במטפלים סיעודיים רגילים. הם נותנים שירות לנכים של משרד הביטחון ונפגעי פעולות איבה, חלקם במצב קשה מאוד ואף מונשמים. אלו אנשים שחיים את חייהם עם הנכים ומהווים את נקודת האור היחידה שלהם ושל משפחותיהם.

"במשרד הביטחון ובאגף השיקום שכחו שיש פה עובדים שצריך לדאוג להם", היא מוסיפה. "העובדים דורשים להיות שותפים למו"מ על חוזה העסקתם כדי להבטיח את שיפור תנאי שכרם ואת עתידם הפנסיוני, ובמקביל לתת מענה למצבים בעיתיים ביחסי העבודה כמו שעות עבודה ומנוחה". 

מ' הביטחון: ההפרשות לפנסיה מתבצעות כדין

במשרד הביטחון הודפים את הטענות. "המלווים לנכי צה"ל קשים מועסקים באמצעות חברות סיעוד שיש להן ניסיון, ידע מקצועי וכוח אדם מתאים לאיתור, השמה ותרגול עובדים מיומנים לטיפול בנכי צה"ל קשים במגוון רחב של פגיעות", נמסר. "צורת העסקה זו מקובלת לגבי כלל האנשים הסיעודיים במדינת ישראל, לרבות אלו המועסקים באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

"בשונה מכלל העובדים הסיעודיים המועסקים במשק, המלווים לנכי צה"ל קשים זוכים לתנאי ההעסקה הטובים ביותר במשק בתחום זה. כעובדי משמרות נהנים המלווים מתעריפים גבוהים משמעותית משכר המינימום. הטענות לגבי הפרשות לקויות לקרנות פנסיה לקרנות השתלמות נבדקו על ידי משרד הביטחון ואינן נכונות".

במשרד מאשרים כי בימים אלה מכינים  מכרז להתקשרות חדשה עם חברות הסיעוד, שבמסגרתו נקבעו תעריפים מינימליים גבוהים יותר עבור המלווים לנכים קשים והוכנו דרישות מקצועיות ברמה גבוהה לגבי כוח האדם שחברות הסיעוד אמורות לאתר.