שתף קטע נבחר
 

חבילה בהפתעה: כנופיית הפורצים לקשישים

עשרות קשישים נפלו קורבן לפי החשד לשיטה: דפיקה תמימה בדלת, כוס מים, שכפול מפתח, ואחרי יומיים טלפון "מהדואר" שהוציא אותם מהבית. "יותר אני לא מאמינה לאף אחד", אומרת רחל (81) שחזרה לבית פרוץ. מאחורי הקלעים של הפלילים במאה על 100

"אדוני, מדברים מהדואר. יש לך פה צ'ק מהעירייה, אתה חייב להגיע ולקחת אותו". הקול הנשי בצד השני של הקו היה משכנע. עשרות קשישים מאזור תל אביב והמרכז ענו לצלצול, שמעו ומיהרו. לא היה להם מושג שזה רק חלק אחד בתוכנית של כנופיית גנבים, שפעלה בשיטתיות ובתחכום נדירים בתחום. החבורה איתרה קורבנות תמימים, הוציאה אותם מבתיהם ואז, באמצעות מפתח משוכפל שהושג גם כן בעורמה, פרצה לבתיהם וגנבה כסף, זהב ותכשיטים.

 

מאה על 100 - הכתבות הקודמות

לפוצץ את "טיב טעם". מלחמת הסופרים בת"א

עדי המדינה שמסבכים את המדינה

הכבוד של מרציאנו, הסיוט שלהם

"לקחת ת'ראש" של ראשי הפשע

 

השבוע, אחרי שנערמו קרוב ל-30 תלונות על גניבות בשיטה דומה, צוות חקירה מיוחד (צח"מ) - שהורכב בשיתוף פעולה חריג בין מרחבים - עצר שני חשודים על חם, בסיומה של עוד פריצה. "כשחזרתי הביתה חשכו עיניי. כל מה שהיה בארונות היה בחוץ", סיפרה ל-ynet רחל, אחת הקורבנות. "אני בטראומה. איך האמנתי להם? יותר אני לא מאמינה לאף אחד. אף אחד".

 

כשקיבלו לפני שבועיים קצין אמ"ן של מרחב ירקון, רב-פקד עמוס צמח, ורב-סמל בכיר נחום בבקוב ממחלק הערכה, את דו"חות הפעילות הפלילית, משהו נראה מוזר. יותר מדי פריצות לבתים בתקופה קצרה כל כך, ובכל המקרים הכניסה לבית הייתה חלקה. בבדיקה נרחבת יותר התגלתה תופעה של ממש: בתחנת לב תל אביב הוגשו שבע תלונות, ברמת גן וגבעתיים דיווחו על שש התפרצויות, בתל אביב צפון עוד שש, ובראשון לציון ספרו כמות דומה.

 

אחרי שאספו את כל תיקי התלונות והחלו לעבור על עדויות הקשישים, לכולם היה ברור שתחת ידיהם ועיניהם פועלת כנופיה מקצועית שמנצלת את תמימותם של הדיירים, ומרוששת אותם בזה אחר זה. יום אחד מכה בתל אביב, יום לאחר מכן שתי מכות ברמת גן, פריצה לרחובות, שתיים בראשון לציון, וחוזר חלילה. סגן-ניצב ירון ארם התקשר למקביליו במרחב דן ולקצין המודיעין בראשל"צ, והסביר: "אם לא נפעל ביחד הם ימשיכו 'לפרק' את הזקנים".

 

מי זאת רחל כהן?

עוד באותו היום הוצפו שמותיהם של שני חשודים פוטנציאלים: דקל כהן (26) מראשון לציון, בעל עבר עשיר בהתפרצויות, ואביעד אליהו (23). בעוד אנשי המודיעין מבררים פרטים על השניים ו"מלבישים" להם מעטפת צמודה של בלשים, אל חוקרי צוות החקירה המיוחד - בראשותו של פקד ניר זנו - הגיעו עוד ועוד תיקים עם מעלליהם של חברי הכנופיה.

 

"השיטה שבה הם פעלו הייתה חדשה ומאוד מיוחדת", מסביר רפ"ק צמח. "קודם כל הם חיפשו רק קשישים, כי זאת האוכלוסייה שהכי קל לרמות אותה. רחמים לא היה בלקסיקון שלהם".

 

מבקשים מים, מוציאים לרגע את המפתח ומטביעים ()
מבקשים מים, מוציאים לרגע את המפתח ומטביעים
 

ניתוח הפעילות של הכנופיה הצביע על דפוס פעולה. כל המתלוננים סיפרו על טלפון שקיבלו מהדואר על צ'ק שדורש איסוף מיידי, לרוב סמוך לשעת סגירת הסניף, מה שגרם לקורבנות להתארגן מהר ולצאת. אבל נותר חלק לא מפוענח בפאזל: איך הצליחו הגנבים להיכנס כל כך מהר לבתים ולא לגרום נזק? "לא הבנו איך לעזאזל הם השיגו את המפתח", אומר סנ"צ ארם. "היה ברור שהיה להם מגע עם מפתחות הבית קודם לכן".

 

חוקרי הצח"מ חזרו אל המתלוננים, ואז הבינו את החוט המקשר. בדרך כלל יומיים-שלושה קודם לפריצה היה מגיע לביתם של הקשישים שליח עם זר פרחים או מתנה גדולה בידיו. "יש לי פה משלוח מרחל כהן", היה אומר אחרי הקשה בדלת. "אבל אנחנו לא מכירים אישה כזאת", הייתה לרוב התשובה. אז היה מבקש "השליח" את מספר הטלפון של הדיירים על מנת לבדוק עם חברת השליחויות.

 

"אמרתי לו שאני לא מכירה אישה כזאת ואולי זה טעות", אמרה רחל (81), שלביתה הגיע "שליח". אבל המשחק המשיך: "אפשר לקבל מים בכוס חד פעמית?" היה מבקש האיש הנחמד. הקשיש או הקשישה שראו את האדם החביב לא חשבו פעמיים והיו ניגשים למטבח. את השניות הלל ניצל איש הכנופיה כדי לשלוח את ידו לכיוון מפתח הבית, שהיה תקוע בדלת או תלוי בסמוך, להטביע אותו בפלסטלינה, לבדוק את סוג הדלת ולאסוף פרטים על הרכוש בדירה.

 

כשהקשיש כבר היה מגיע עם המים, האיש עם המשלוח היה שותה וכמובן שלא שוכח להודות בחום. "מצטער על הטעות", היה מתנצל, לוקח את כוס הפלסטיק כדי שלא תישאר טביעת אצבע, ונעלם כשבאמתחתו הטבעה של מפתח הבית ומספר הטלפון.

 

יומיים לאחר מכן הגיע הצלצול. הגברת בצד השני, שהזדהתה כפקידת הדואר, נקבה בשם הקשיש או הקשישה: "יש לנו צ'ק עבורך. כנראה החזר של כסף מהעירייה". לרוב הסכום היה בין 500 ל-1,000 שקלים. "אתה חייב לבוא לקחת אותו לפני שיפוג תוקפו", היא נהגה להסביר, ואף הייתה מבקשת שיגיע עם בן/בת הזוג "כדי להזדהות". זאת כדי לוודא שהבית יישאר ריק מאדם. במקרה או שלא, הקורבנות שנבחרו התגוררו בסמוך לסניף דואר, מה שאפשר להם להגיע אליו בהליכה. חוקרי הצח"מ בטוחים שזו הייתה חלק מהתוכנית.

 

סניף הדואר היה קרוב לבית. אילוסטרציה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
סניף הדואר היה קרוב לבית. אילוסטרציה(צילום: ירון ברנר)
 

רגע אחרי שהקשיש היה יוצא מביתו, היו מגיעים הפורצים, מצוידים במפתח לדירה, כפפות לידיהם. הם היו נכנסים במהירות וניגשים לכיוון החדרים. חיפשו רק כסף ותכשיטים. טלוויזיות, מחשבים ומוצרי חשמל אחרים לא עניינו אותם. "היו לי תכשיטי דמה בבית, אבל הם ידעו בדיוק מה לבחור ולקחת", תיארה רחל. "לקחו רק את התכשיטים היקרים ששווים כסף. הם לא התבלבלו". כשחזרו לבית הפרוץ, הקשישים לא קישרו בין השיחה מהדואר לבין השליח שבא כמה ימים קודם לכן.

 

ניסו לזרוק את שקית התכשיטים כשנתפסו

מיום רביעי בשבוע שעבר זכו שני החשודים כהן ואליהו ל"ליווי" צמוד של בלשי מרחב ירקון בפיקודו של פקד ניר נגאר. מבחינת המשטרה, הם חלק מרכזי מהכנופיה שכנראה כוללת עוד כמה חברים. ביום שני השבוע הגיעו השניים רכובים על אופנוע לאזור מרכז תל אביב, למה שנראה כחלק השני של מבצע פריצה, לאחר שהקשיש כבר נבחר והמפתח ברשותם.

 

בסביבות 13:00 עצרו כהן ואליהו את האופנוע ברחוב הזוהר בצפון תל אביב, הבלשים בעקבותיהם. הם נראו מסתובבים בעצבנות עד שנכנסו לבניין מספר 9. "תנו להם לצאת עם התכשיטים מהבית", הייתה ההוראה בקשר. הבלשים נטרלו את האופנוע, התקרבו לכניסה לבניין והקיפו אותו. שני החשודים נכנסו לתוך דירת הפנטהאוז. עשר דקות חלפו עד שירדו עם חיוך, שקית כחולה גדולה בידיהם וגרביים על ידיהם.

 

התכשיטים שנתפסו על חם. מכשירי חשמל לא עניינו ()
התכשיטים שנתפסו על חם. מכשירי חשמל לא עניינו

 

ברגע אחד התחלף החיוך בבהלה. הבלשים קפצו על החשודים, שניסו לזרוק את השקית והגרביים. זה כבר היה מאוחר מדי. כהן ואליהו נעצרו מיד, ברשותם תכשיטים גנובים ומפתח הדירה שאליה פרצו. על האופנוע התגלה עוד צרור מפתחות ממוספר של דירות שאליהם תכננו לפי החשד לפרוץ. עוד כמה דקות עברו, והקשיש שדירתו נפרצה חזר הביתה. כששאלו אותו הבלשים מהיכן חזר, הם לא הופתעו. "קיבלתי טלפון מהדואר שמגיע לי כסף, אבל זה היה סתם", סיפר. בכך נחתם המבצע שבמשטרה כינו "חבילה בהפתעה".

 

"זו מהפרשות שאתה לוקח באופן אישי", אמר רפ"ק עמוס צמח. "לכל אחד מאיתנו יש אבא או סבא מבוגר בבית. לראות קשיש רועד בבית שלו אחרי פריצה, זה קשה".

 

בא כוחו של אליהו, עו"ד יעל מסיקה, מסרה בתגובה כי "לא מדובר בשיטה ייחודית ואי אפשר לקשור אותו לכל מקרי הפריצה באזור המרכז". עו"ד ישר יעקובי, שמייצג את כהן, אמר ש"יש ראיות רק לגבי מקרה פריצה אחד. הוא לא קשור לשיטה".

 

חודשיים וחצי חלפו מאז רצח שמעון הרוש בכפר טרומן שבשפלה, וביחידה המרכזית של מחוז מרכז עדיין מגששים באפלה. לפני כמה ימים היו בטוחים בימ"ר שהגיעו לפריצת דרך כשעצרו שני תושבי שכונת רמת אליהו בראשון לציון. אלא שבמשטרה פשוט התבלבלו. כמעט שבוע ימים הוחזק בידיהם אדם שהתעקש בתחינה: אין לי שום קשר למקרה, בכלל לא הכרתי את הרוש. גם העבר הנקי שלו לא שכנע את החוקרים ולא את בית המשפט.

 

בליל הרצח בכפר טרומן (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
בליל הרצח בכפר טרומן(צילום: אבי מועלם)
 

ימים שלמים עברו עד שהתברר כי האיש עצור רק משום ששמו דומה לשם של חשוד אחר. במשטרה התנצלו ושחררו אותו בשקט. החשוד האמיתי, שהבין מהר יותר מהמשטרה שאותו מחפשים, נעלם לכמה ימים והתכונן כנראה היטב לחקירה. בסופו של דבר הוא נעצר אבל שוחרר גם כן, ובימ"ר נשארו בידיים ריקות. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התכשיטים שנתפסו על חם
באדיבות דוברות משטרת מרחב שרון
הטביעו בפלסטלינה (ארכיון)
באדיבות דוברות משטרת מרחב שרון
אביעד אליהו, אחד החשודים שנעצרו
החשוד הנוסף, דקל כהן
מומלצים