בנק מזרחי לא כיבד צ'קים ונתבע על לשון הרע
בנק מזרחי-טפחות לא כיבד המחאות של לקוח, בטענה שהוא חייב הוצאות משפט שנפסקו לבנק. הלקוח בתגובה טען שהיה כסף בחשבונו ותבע בגין לשון הרע. מה קבע ביהמ"ש?
נהג מונית, שניהל כ-15 שנים חשבון בנק בסניף קרית אתא של מזרחי-טפחות, גילה להפתעתו כי למרות שבחשבונו יתרת זכות, הבנק סירב לכבד שתי המחאות שרשם. האחת בסכום של 1,800 שקל והשנייה בסכום של 700 שקל.
מזרחי טפחות לא כיבד המחאות - ויפצה את בעליהן על לשון הרע(צילום: אבי מועלם)
בתביעה שהגיש נגד הבנק לבית משפט השלום בחיפה, טען כי על ההמחאות נכתב כי חוללו בהיעדר כיסוי מספיק, והן הגיעו לידי צדדים שלישיים - בהם בנק ישראל ואחותו. בכך הבנק פגע בשמו הטוב ובתדמיתו, השפיל והביך אותו. הוא ביקש מביהמ"ש לחייב את הבנק לפצות אותו בגין הוצאת דיבתו, בסכום אותו העמיד לצורכי אגרה על 80 אלף שקל.
הבנק טען שפעל כדין, מכיוון שבינו לבין התובע התנהלו הליכים משפטיים - במסגרתם חויב התובע לשלם לבנק הוצאות משפט. מאחר שהוא לא שילם את ההוצאות, גם אם היה כסף בחשבונו - הוא לא רשאי למשוך אותו.
בנק חייב להודיע ללקוח לפני סירוב
השופטת אריקה פריאל קיבלה את התביעה בחלקה. היא קבעה כי כאשר ההמחאות הוצגו לפירעון, החשבון של התובע אכן היה ביתרת זכות. היא הוסיפה כי חוב ההוצאות אינו חוב שהבנק רשאי לגבות ישירות מהחשבון או לעכב בגינו כספים, זאת בזמן שהוא פועל לגבות את החוב במסגרת תיק הוצאה לפועל.
השופטת קבעה כי לכל הפחות, מתוקף חובת תום לב, הבנק נדרש להודיע לתובע שבכוונתו לחלל את ההמחאות - ובכך לתת לו את ההזדמנות למנוע את הפעולה. מכאן שסירוב הבנק לכבד את ההחמאות של התובע מהווה הוצאת לשון הרע. זאת משום שהפעולה מציגה אותו בפני צד שלישי כמי שסובל ממצוקה כלכלית ולא מקיים את ההתחייבויות שלו.
באשר לסכום הפיצוי, נפסק כי מצד אחד יש להביא בחשבון את התנהגות הבנק, שלא ראה לנכון להודיע לתובע על כוונתו. מצד שני - יש להתחשב בהתנהגות התובע, שידע שהמחאה אחת סורבה אך המשיך וחילק אחת נוספת מבלי לברר את הסוגיה.
בהתחשב בנסיבות אלו, השופטת העמידה את הפיצוי על 10,000 שקל. בנוסף הבנק חויב לשלם לתובע 2,500 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- בהכנת הכתבה סייעה עו"ד יערה גוטרמן גולדנשטיין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
