עצה ירוקה: בשנה החדשה חוזרים לישן והטוב
בראש השנה, אחרי שקניתם לארוחת החג רק את מה שצריך, שיתפתם בנסיעה עוד בני משפחה ולא שכחתם להפריד פסולת, תקדישו את השיחה שלאחר הארוחה לדברים הישנים והחכמים שחוזרים לאופנה ומשפיעים על הסביבה
שנה חדשה בפתח ואיתה סיכומי העבר ומבט לעתיד. שנה חדשה, כשמה, היא הזדמנות להתחלות חדשות, להציב יעדים חדשים או לקנות משהו חדש, גדול כקטן. אבל אולי זו דווקא הזדמנות לחזור לדברים הישנים והטובים של פעם, אלו של לפני האינטרנט, הטלפון הנייד והפייסבוק, עוד לפני שהעולם הפך לכפר גלובלי?
לטורים האחרונים של עדי וולפסון :
אנרגיות מתחדשות: יעד שאפתני ויישום מצומצם
מיחזור, חיסכון באנרגיה ובמים, בניה ירוקה, קומפוסטציה, כלכלה מקומית, בגדים יד שנייה, בישול משאריות, כל אלו חוכמות ישנות וטובות. תאמרו שפעם היה זה כורח המציאות ולא היו אלטרנטיבות רבות. אבל נדמה שגם היום המציאות מכריחה אותנו לעשות שינוי ושמרוב אפשרויות אנחנו מאבדים לא פעם את הדרך.
אז בראש השנה הזה, אחרי שקניתם לארוחת החג רק את מה שצריך, דאגתם להביא מתנות שימושיות, הגעתם בשיתוף נסיעה עם שאר בני המשפחה ולא שכחתם להפריד פסולת, תקדישו את השיחה שלאחר ארוחת החג לדברים הישנים והטובים שחוזרים עכשיו לאופנה. והנה כמה אפשרויות למחשבה.
חקלאות עירונית
החברה המודרנית התנתקה לפני שנים רבות מהאדמה והמעבר לעיר הבנויה השאיר את הגידולים החקלאיים לסופר או מקסימום לעציץ קטן על אדן החלון. אולם חקלאות עירונית, שמנצלת שטחים עירוניים לטובת גידול עצמי של מוצרי מזון, היא מגמה שהולכת ומתרחבת בעולם כולו וגם בישראל. החקלאות העירונית מגבירה את כמות השטחים הירוקים בעיר, מספקת מקומות עבודה ובילוי בשעות הפנאי ומחברת בין האדם לטבע.
באופן כללי ניתן לחלק את החקלאות העירונית לשני מסלולים מרכזיים: חקלאות שמרכזה ייצור מזון, כדוגמת גינה לכל תושב וגינות עירוניות לגידולים או גינה קהילתית בה ההיבט החברתי והשיתופי הוא המרכז וגידול התוצרת החקלאית הוא תוצר משנה מבורך. הטרנד הסביבתי החדש שכובש את העולם בשנים האחרונות הוא גינה בכל פינה: על גגות, במרפסות, על גבי קירות תלויים ואף בחללים מתחת לאדמה.
בנייה ירוקה
הרבה לפני שבנו מגדלים לאוויר והביאו שיש מאיטליה או עץ מהגוני מעבר לים, בנו בתים מחומרים שהיו בשטח. חומרים כאלו שהתאימו לתנאים הטופוגרפיים ולמזג האוויר המקומי, החל בבקתות עץ ואבן באפריקה ועד לאיגלו בארצות הצפון הקפואות.
היצע חומרי הבנייה הקיים כיום בשוק והחשיבות הגדולה שכולנו מייחסים לעיצוב, שלא פעם נתפס ככזה שמגדיר אותנו, הובילו את שוק הבנייה להיות אחד הצרכנים המרכזיים של משאבי טבע ואחד הסקטורים המזהמים במשק. לכל אלו יש להוסיף את התשלום הסביבתי היקר שאנחנו משלמים בחיי היום יום בבית שאינו מותאם לסביבה, החל בתאורה ובמיזוג ועד לשימוש במים וייצור פסולת. בניגוד למקובל, בניה ירוקה המשתמשת בחומרים טבעיים ולוקחת בחשבון שימור משאבים, בבנייה של בית חדש או בשיפוץ של בית קיים, אינה באה על חשבון העיצוב והיא משתלמת לטווח הרחוק הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית.
כלכלת שיתוף
התאגדות של אנשים המבוססת על עקרונות של צדק ושיווין ועל שותפות וערבות הדדית מוכרת משחר האנושות. אולם, עם המהפכה התעשייתית וצמיחת הקפיטליזם - קואופרטיבים, אגודות שיתופיות ומודלים שונים של קבוצות כלכליות וחברתיות הלכו והצטמצמו. בשנים האחרונות, התאגדויות שונות כגון קבוצות רכישה או קבוצות שיתוף תפסו שוב תאוצה, כשמעבר להיבט הכלכלי והחברתי מצטרף גם ההיבט הסביבתי של שימוש מושכל במשאבי הטבע.
Meatless Monday (יום שני ללא בשר)
אכילת בשר היא אחד הגורמים שאפשרו לבני האדם תזונה מזינה ומרוכזת והובילו להארכת תוחלת החיים ולגידול אוכלוסין. אולם לאכילת בשר יש הרבה היבטים נוספים, אתיים וסביבתיים, וגידול בעלי חיים מוביל לצריכה מוגברת של מים ושל מזון מעובד ולפליטה של פסולת, שפכים וזיהום אוויר.
גידול בשר בקר מצריך פי 100 ויותר מים לקילוגרם מגידול תוצרת חקלאית ופולט יותר מפי 10 גזי חממה לאטמוספרה. האפשרות לשלב בין דיאטה ואכילת מזון בריא ופחות מעובד לשמירה על הטבע היא לפעמים ההבדל בין ארוחה צמחונית או בשרית.
מיחזור פסולת
פסולת היא לא המצאה חדשה. עם זאת ככל שתרבות השפע והצריכה משגשגת יותר, אנחנו צורכים יותר וחיי המדף של מוצרים מתקצרים. כל אלו מובילים לעליה מתמדת בכמות הפסולת המיוצרת לנפש בעולם. אבל, למרות שצרכנות נבונה והפחתה במקור הם הפתרון הנכון והסביבתי יותר, מיחזור של פסולת מסוגים שונים: אורגנית, גזם, פלסטיק, מתכת, עץ, נייר, בניין ועוד, מאפשר להפחית את הצריכה של משאבי טבע חדשים ואת כמות הפסולת המוטמנת בקרקע או מושלכת באתרים פיראטיים. מיחזור נכון מתחיל בהפרדה של הפסולת לסוגיה ומסתיים בהעדפה של מוצרים ממוחזרים.
הטכנולוגיה והקדמה מעמידות בפנינו אפשרויות ופיתויים רבים אבל גם חלופות סביבתיות יותר. אז למה שבין המשימות האישיות והיעדים במשפחה, בעבודה ובלימודים לשנה החדשה לא תציבו לעצמכם לפחות אתגר סביבתי אחד ישן וטוב?
לפנייה לכתב/ת 
