כמה יעלה לכם מקום בבית הכנסת?
בין ההוצאות הגדולות לקראת החגים על מזון ומתנות, נפרדים המתפללים הקבועים גם ממאות שקלים בממוצע למשפחה (ולעתים אף אלפים), כדי להבטיח לעצמם מקום ישיבה לראש השנה ויום הכיפורים. כמה משלמים בבתי הכנסת הידועים? וכמה מוציא קובי נחשוני על התענוג?
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
אף שמדובר בסך הכל בשכירת כיסא זול, עשוי עץ או פלסטיק, לשלושה ימים בלבד, במחיר שנראה מופקע - מחאה חברתית חדשה לא תצא מכאן, וגם לא פנייה למבקר המדינה לחקור איפה הכסף. הוא מיועד לאחזקה השוטפת של היכל התפילה במשך כל השנה, ולתשלום שכר (בדרך כלל סמלי) לבעלי תפקידים כמו הרב והחזן.
באיצטדיון בלומפילד משלמים אלפי שקלים על כיסא מתכת (בלי משענת) כדי לשבת עליו כ-60 שעות בשנה – ואיש לא מתלונן. שכירת המושב בבית הכנסת גם היא בעצם כדמי מנוי שנתיים, שמתנדבים להעניק חברי הקהילה ל"מועדון". התשלום נעשה לפני ראש השנה, לקראת חגי תשרי הצפופים, אם תרצו – "משחק העונה".
בבית הכנסת הגדול בירושלים, אחד היוקרתיים והמפוארים ישראל, דמי החבר נקבעו על 750 ש"ח לזוג לכל היותר (לפני הנחות), שכמובן אינם מספיקים לעלות האחזקה השנתית, העומדת על כמיליון דולר. תרומות נוספות - הרבה מהן מתושבי חו"ל אמידים המגיעים לישראל לתקופת החגים ומתפללים בבית הכנסת – הם שמאפשרים את המשך הפעילות בו ללא כל תמיכה מהרשויות.
בבית הכנסת איצקוביץ' בבני ברק, מהמפורסמים והסואנים בעולם היהודי, תידרשו להיפרד מ-250 שקלים כדי שיישמר עבורכם מקום ישיבה, שכן האתר רוחש מנייני תפילה ושיעורי תורה מסביב לשעון שבעה ימים בשבוע, לטובת מתפללים ולומדים קבועים או מזדמנים. איצקוביץ' אינו קהילתי, ולכן תרומה עבורו אינה מקנה חברות, או כמו שמסביר הגבאי – "גם בתחנה המרכזית בתל אביב אין חברי קהילה".
לעומתם, בחלק מבתי הכנסת (למשל זה של התנועה הרפורמית בנתניה) ובמנייני התפילה המיוחדים לחגים (כמו אלה שמקיים ארגון רבני "צהר") אין תשלום עבור כיסא ישיבה. גם באלה הנוהגים לגבות סכומים קבועים (כמו השניים שהוזכרו) מזמינים כל אחד להגיע לתפילות בחינם, אם ירצה - על בסיס מקום פנוי.
לפנייה לכתב/ת 
