החוגים המבוקשים: רפואה, מחשבים ומשפטים

פתיחתה של עוד שנה עברית נותנת את האות לסגירת הרישום ברוב החוגים במוסדות האקדמיים השונים ברחבי הארץ, ולחשבון נפש בכל הקשור לחתכי הקבלה. מהם החוגים המבוקשים ביותר לשנת הלימודים תשע"ד, הבאה עלינו לטובה, ובעיקר מה היו ממוצע ציוני הבגרות והציון הפסיכומטרי שהעניקו למועמדים את כרטיס הכניסה לחוגי הלימודים הנחשקים.

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים

בהקשר זה יש לתת את הדעת לעובדה שבכל מוסד לימודים הממוצע המשוקלל של ציוני הבגרות והפסיכומטרי נעשה בצורה מעט שונה, כשכל מוסד מחליט להעניק משקל שונה לכל אחד מהם. מעבר לכך, קיים הבדל בין מוסדות כמו אוניברסיטאות שדורשות ציון פסיכומטרי, לבין מכללות מסוימות שדורשות תעודת בגרות מלאה בלבד.

המבוקשים ביותר: רפואה ומדעי המחשב

שלא במפתיע החוג המבוקש ביותר לשנת הלימודים תשע"ד הוא רפואה, כשחתכי הקבלה לחוג במוסדות השונים עולה במספר נקודות משנה לשנה. באוניברסיטה העברית למשל חתך הקבלה עומד על ממוצע ציוני בגרות של 10.5 וציון פסיכומטרי של 764, או לחילופין ממוצע בגרויות של 11.25 וציון פסיכומטרי של 706. בטכניון מפרסמים את ציון הסכ"ם, שקלול של שני הציונים הנ"ל, ולשנה"ל תשע"ד חתך הקבלה עמד על 93.19. באוניברסיטת תל-אביב הציון המשוקלל עמד על 713.02.

יש ביקוש למדעי הדשא?(צילום: ירון ברנר)

בתחום מדעי המחשב, שהוא החוג השני המבוקש ביותר בטכניון, ציון הסכ"ם הנדרש לשנת הלימודים הקרובה עומד על 89.5. באוניברסיטת תל-אביב הציון זהה לשנת הלימודים הקודמת ועומד על 670 (ממוצע משוקלל של ציוני בגרות ופסיכומטרי). אילו במסלול האקדמי-המכללה למינהל החתכים נמוכים יותר ועומדים על 600 ומעלה בציון הפסיכומטרי ו-80 בבחינת הבגרות במתמטיקה, 5 יח"ל.

מגמה חדשה: חושפים נתונים באינטרנט

בשנים האחרונות החלו אוניברסיטת תל-אביב והטכניון לפרסם באינטרנט את חתכי הקבלה (ראו בקישורים המצורפים). לאורך תקופת הרישום, הם אף מקפידים לעדכן את הרשימות. כך, מועמדים יכולים לדעת בכל רגע נתון מהם סיכויי הקבלה שלהם לשנת הלימודים הקרובה ומה עליהם לשפר. עד כה אלו שני המוסדות היחידים שמפרסמים את הנתונים הללו באינטרנט.

"זאת מגמה של כמה שנים", מסבירה אפרת נתיב-רונן, ראש מרכז רישום וקבלת מועמדים בטכניון. "יש מחשבון באתר כשכל נוסחאות הקבלה הן לא סודיות, וכל מועמד יכול להבין איפה הוא עומד מבחינת הסכ"ם הטכניוני. השנה התחלנו לעדכן את זה גם במהלך תקופת הרישום וזה עובד מצוין. אם למשל פקולטה מתמלאת לקראת הקיץ, אז מועמד שבא ביולי יודע שלא להירשם. מבחינתנו אנחנו רוצים אנשים שיכולים להתקבל. השינויים בסכ"ם הם לא גדולים".

האם זה נועד לחסוך בדמי הרישום?

"500-400 שקל זה מחיר של חולצה. יש פה עניין של ציפייה. אם אתה נרשם אתה מצפה למשהו. אנשים נרשמים בציפייה, ואנחנו לא רוצים ליצור תקוות שווא. אם אנחנו יודעים במרץ מה חתכי הקבלה לאותה שנה, אז למה לפתח תקוות שווא? כשאנחנו פותחים את הרישום אנחנו מפרסמים את הנתונים של השנה הקודמת או לפי דרישות הפקולטה. תוך כדי הרישום אנחנו מעדכנים אותם".

מה שעלול ליצור בלבול, שכן כל מוסד מחשב את ממוצע הציונים בצורה אחרת.

"זה טוב למועמדים, כי אם כולם היו מודדים את כולם על אותו סולם, הייתה מלחמה מאוד גדולה על מי שעומד ראשון בשורה. כל מוסד מודד אותם על סמך פרמטרים אחרים, וכך אתה מאפשר גם למועמדים שלא טובים במשהו ספציפי להתקבל. למשל, יש כאלה שקשה להם לעשות בחינת בגרות במתמטיקה, אז הם ילכו למוסד שנותן יותר משקל לפסיכומטרי. מבחינת המועמדים זה יוצר טווח רחב יותר של מוסדות, ולא מריבה על אותם אנשים".

עוד מבוקשים: מדעי הקוגניציה וחינוך מיוחד

אז אילו מקצועות נוספים מדורגים בצמרת החוגים המבוקשים? מעבר לרפואה ומדעי המחשב, לימודי המשפטים לתואר ראשון זוכים לעדנה שנה אחר שנה. כראייה לכך, במסלול האקדמי-המכללה למנהל חתך הקבלה למשפטים לשנת הלימודים הקרובה כלל ממוצע בגרויות של 95 וציון של 620 בבחינה הפסיכומטרית, 110 בחלק הכמותי ו-120 באנגלית.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, ציון ההתאמה למועמדים לחוג למשפטים באוניברסיטת תל-אביב עומד על 651 (ציון פסיכומטרי של לפחות 600), ירידה של 7 נקודות מהשנה שעברה. באוניברסיטה העברית מדובר על ממוצע בגרויות של 10.25 וציון פסיכומטרי של 705.

חוגים נוספים שזכו לביקוש רב במוסדות ספציפיים הם הנדסת חשמל בטכניון עם ציון סכ"ם של 90, מדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית אליו נדרשו ציון פסיכומטרי של 755(!) וממוצע בגרות של 10.75 ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב עם ציון פסיכומטרי של 732 וציון התאמה של 650.

במכללת סמינר הקיבוצים התקבלו ללימודי תואר ראשון בשנת הלימודים תשע"ד בציון משולב של 525, כשהחוגים המבוקשים ביותר הם חינוך מיוחד, חינוך גופני והוראת אנגלית.

נציין, כי חלק מהמוסדות, ביניהם המרכז הבינתחומי הרצליה והמכללה האקדמית ת"א-יפו, העדיפו שלא לחשוף את חתכי הקבלה גם לאחר פניית ynet.

"יש מסלולים קטנים שהם פספוס"

בהקשר זה מסבירים במרכזי הרישום של המוסדות השונים, שהמועמדים ללימודים אקדמיים נוהרים דווקא למקצועות המוכרים ולאו דווקא אלה הרווחיים בשוק או המעניינים. "כשאני מסתכלת על הנתונים, החוגים המרכזיים שלנו מלאים אבל יש מסלולים קטנים שהם פספוס מבחינת המועמדים", אומרת נתיב-רונן מהטכניון. "למשל אדריכלות נוף. לבוגרים יש מלא עבודה, אבל עדיין כולם רוצים להיות ארכיטקטים. בנוף אין סטאז', וכל פרוייקט שיוצא מחייב חתימה של אדריכל נוף. אם שואלים אותי אני אומרת ללכת ללמוד אדריכלות נוף.

"מסלול נוסף שנפתח הוא של מערכות מיכון שליטה ובקרה. אלה מסלולים קטנים שאנשים לא מכירים. הרי אין לך אבא שהוא מהנדס מערכות חישה ורוב האנשים מכירים את תחומי המכונות או מדעי המחשב".

נתיב-רונן מדגישה, כי הבחירה במסלול אקדמי בתחילת הלימודים אינה סוף פסוק. "אצלנו וגם במוסדות אחרים אפשר לעבור במהלך הלימודים, ולכן במהלך השנה הראשונה אתה רואה נדידות. אפשר תמיד להתחיל סמסטר ראשון ותראה לאן מושך הלב שלך".

המידע עצמו לא נמצא באינטרנט?

"בימים פתוחים מגיעים אלפים לאוניברסיטאות, למרות המידע הקיים באינטרנט. יש לנו מוקד מידע שעמוס בשיחות. אנשים רוצים לדבר עם מישהו, ולא רק לקרוא. זה משהו שאי אפשר לוותר עליו, עם כל הכבוד לקידמה הטכנולוגית".