כך המצאנו את דו-קרב הפנדלים
1968, אולימפיאדת מקסיקו. ישראל מפסידה בהטלת מטבע לבולגריה ברבע גמר טורניר הכדורגל. במשרדי ההתאחדות, שני בכירים - יוסף דגן ומיכה אלמוג - הוגים כתוצאה מכך את ההמצאה ששינתה את הענף. הסיפור המדהים על המוח היהודי שהפך את הדרך בה מוכרעים משחקים. "שנהיה לראש" - מי אמר שהספורט שלנו לא מבריק?
ההיסטוריה מספרת שאת הפנדל המציא ב-1890 שוער אירי בשם ווילי מקראם, שנמאס לו לראות בלמים עושים עבירות ברחבה כדי למנוע שערים. ניתן לו את הכבוד - אבל האם ידעתם שדו-קרב הפנדלים זו המצאה כחול-לבן?
שנה טובה ומתוקה מ-ynet ספורט:
- לגזור ולשמור / התמונות שעשו לנו את השנה
- דן רומן - בין מסי לניטשה
- שולחן החג של הכדורגל הישראלי
- שנהיה לראש: ראיון מיוחד עם בוריס גלפנד
כן כן, מה ששמעתם. המוח היהודי אחראי לדרמות שאנחנו רואים בכל מפעל וטורניר גדול, להכרעה שלא מעטים מבקרים אבל איש לא מצא טובה והוגנת ממנה. והקרדיט מגיע לשני אנשים: מיכה אלמוג ז"ל, מי שהיה יו"ר ההתאחדות לכדורגל בין 1973 ל-1982, ומי שכיהן בתפקידים בכירים רבים בהתאחדות לאורך 47 שנים, בהם מזכיר ומנכ"ל, יוסף דגן (86) - שגם זכה בעיטור אופ"א. אז: מעשה שהיה כך היה, מפיו של דגן עצמו.
"בשנת 1968 נבחרת ישראל השתתפה באולימפיאדת מקסיקו והגיעה לרבע הגמר נגד בולגריה. המשחק הסתיים בתיקו, והיה מקובל אז להטיל
מטבע אחרי ההארכה כדי לקבוע את זהות המנצח. הבולגרים זכו. עלה רעיון בראש שלי ושל מיכה אלמוג, שצריך לחפש משהו אחר וספורטיבי יותר, כי הרי אין לזה ערך ספורטיבי. באותה תקופה הייתה הצעה נוספת, מצחיקה מאוד, של שליפת פתקים מכובע. היה משחק בין יוגוסלביה ואיטליה, והיוגוסלבים לא הסכימו לרעיון כי הכובע היה איטלקי...
"הכנתי טיוטה להצעה, והבסיס שלי היה דבר אחד – שההכרעה תהיה ספורטיבית, ושתהיה חלק מהמשחק. הרי למה קבוצות מחליפות צדדים במחצית? בגלל שיכול להיות שמצב שחלק אחד של המגרש יהיה פחות טוב, בעיקר כשיורד גשם. שיהיה שוויון. כמה חכמים היו אלה שהמציאו את חוקת המשחק לפני 150 שנה. זו החוקה שעברה הכי מעט שינויים".
-ומה עשיתם עם ההצעה?
"שלחנו מכתב לפיפ"א. גם סטנלי רוס, נשיא פיפ"א, חיפש באותה תקופה פתרון במקום הטלת המטבע שלא מצאה חן בעיני אנשים. המכתב פורסם בביטאון
הרשמי של פיפ"א, ואנשים ראו שיש בזה משהו. חבר ממלטה, שהיה בכיר בוועדת השיפוט הבינלאומית של פיפ"א, שלח את ההצעה לחברי הוועדה שהייתה אחראית לנושא והציע להביא אותה לאישור. אנחנו קבענו את העיקרון של חמש בעיטות שיתקיימו לסירוגין, הוא שיפץ קצת, הוסיף פרטים, השלים את ההצעה וקבע למשל איפה יעמדו השופט, הקוונים והשחקנים.
"אחרי שההצעה אושרה, ביוני 1970 התחילו להשתמש בזה. למונדיאל לא הספיקו להכניס את זה, אבל הבעיטה הראשונה הייתה של ג'ורג'י בסט, במשחק באוגוסט בחצי גמר גביע ווטני בין מנצ'סטר יונייטד להאל. אחר כך זה כבר נכנס ליורו 1976 ולמונדיאל 1982".
-בעולם הכדורגל זוכרים אותך?
"בוודאי. ב-1999 קיבלתי טלפון מאנגליה, וביקשו לדבר עם מיכה, אחרי שמצאו את המכתב ששלחנו שהיה בחתימתו. אמרתי להם שהוא כבר נפטר, אבל בצד השני הזמינו אותי להשתתף בסרט שצילמו על הנושא. הצטלמתי אליו כשנסעתי לגמר הגביע, הייתי במשך שנים אורח שם של ההתאחדות האנגלית. הסיפור על ההצעה מופיע גם בספר של קלארק מילר על תולדות הפנדלים".
-במבט לאחור, איך אתה רואה את ההמצאה הזו? כי יש הטוענים שהיא לא אידיאלית.
"באנגליה אמרו לי שטרי ונבלס ציין שהוא לא אוהב את ההכרעה בפנדלים, אבל אולי זה בגלל שהאנגלים תמיד מפסידים בפנדלים. הרי ניסו למצוא רעיון אחר ולא הצליחו. אומרים שקבוצות חלשות יותר מתגוננות ומחכות לפנדלים? תראה לי דוגמה אחת שזה הצליח.
"היו רעיונות אחרים שלא תפסו. בארה"ב הציעו התקפה של שני חלוצים מול שני מגינים. היה את שער הזהב והפסיקו איתו כי הוא לא נתן הזדמנות שווה. בדו-קרב פנדלים זה ככה. אני עוד זוכר איך כל הבריטים התפעלו אחרי המשחק הראשון".
לפנייה לכתב/ת 
