ההישג הכלכלי הגדול של מצרים ביום כיפור
פתיחת תעלת סואץ לתנועת ספינות, הפקת הנפט בסיני, שיקום ערי התעלה ועצירת תקציבי הביטחון האדירים: מלחמת יום הכיפורים הניבה למצרים כמה הישגים כלכליים משמעותיים, לאחר שנים קשות של מצוקה פיננסית
המצב הכלכלי המשברי היום במצרים מזכיר לרבים שם, בהיבטים מסוימים, את המצב במדינה אחרי התבוסה בשנת 1967 והשנים שקדמו למלחמת יום כיפור בשנת 1973 ("מלחמת אוקטובר" בעולם הערבי). המצרים באותה תקופה חשו היטב את המחסור במוצרים בסיסיים, ובתחושת מצור כלכלי וצבאי.
- לכתבות נוספות של דורון פסקין
- מלחמת יום כיפור
- לעמוד המיוחד ב-ynet
לפני המלחמה: הפסדים והשקעות אדירות בצבא
ד"ר עבד אל עזיז אל חיגאזי, סגן ראש הממשלה דאז, הועמד בשנת 1968 בראש הצוות הכלכלי שנועד לחלץ את מצרים מהמצור הכלכלי ולהכין אותה לקראת המלחמה. הוא שירת בתפקיד עד שנת 1975.
בראיון שנתן חיגאזי לעיתונות במהלך שנת 2012, הוא סיפר כי כל התכניות הכלכליות באותן השנים נגזרו משאיפת העם המצרי להשיג "ניצחון" אחרי ההשפלה של שנת 1967. לפיכך, כל משאבי המשק הופנו להכנת מצרים למלחמה וכך גם כל התכניות הכלכליות.
לדברי חיגאזי, האתגר שעמד בפניו ובפני צוותו כשנכנס לתפקידו היה אדיר, נוכח המצב העגום בו נמצאה מצרים, ובעיקר נוכח השמדת 90% מהצבא המצרי והפסדי ענק במונחים של אז שנאמדו בשווי של מיליארד לירות מצריות. מלחמת ששת הימים לא רק שהיוותה מכה לכבוד הלאומי המצרי, אלא גם נתפשה כמכה כלכלית קשה, בייחוד נוכח העובדה שהיא שמה קץ לחמש שנים של צמיחת המשק המצרי בשיעור ממוצע של 5%-6% בשנה.
כמו היום - סעודיה פתחה את הכיס
המשק המצרי שלפני אוקטובר 1973 הסתמך בעיקר על סיוע מבחוץ (בעיקר של סעודיה, בדיוק כמו היום לאחר הדחת מוחמד מורסי). לפי חיגאזי, באחת מפגישותיו עם המלך הסעודי פייסל, שלא חיבב במיוחד את גמאל עבד אל נאסר, הוא דן עמו בנושא הקמת קו צינור הנפט שמצרים חפצה בו כדי להגביר את הכנסותיה. מצרים השיגה התחייבות ממדינות במפרץ, כמו כוויית, לממן 50% מהפרויקט, אבל הייתה זקוקה למימון נוסף.
אולם חוץ מהסיוע מסעודיה, נקטה הממשלה המצרית בשורה של צעדים שנועדו להגביר את ההכנסות ולהכין את האופציה הצבאית. צעדים אלה כללו הפחתת המיסוי על כספי המצרים העובדים בחו"ל. בהוראת הנשיא המצרי, אנוור סאדאת, הוקם "הבנק הערבי הבינלאומי" שנועד להקל על הזרמת כספים מחו"ל למשק המצרי.
בנוסף, באותן השנים היה הצבא המצרי תלוי בגוש הסובייטי. חיגאזי סיפר, כי אחת מהנסיעות החשובות שלו הייתה למוסקבה, שם סיכם על פריסת החובות הצבאיים.
אחרי המלחמה: הישגים כלכליים חשובים
מלחמת יום הכיפורים הובילה למספר הישגים חשובים למשק המצרי. ראשית, ההישג החשוב ביותר מבחינת כל מצרי היה פתיחת תעלת סואץ מחדש לתנועת ספינות, בשנת 1975, עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות. ההכנסות מאגרות המעבר בתעלה משמשות עד היום מקור הכנסה מט"ח חשוב ויציב ביותר למשק המצרי.
שני הישגים נוספים שאותם מציינים במצרים כתוצאה מהמלחמה:
• הפקת הנפט מהבארות בסיני, שהביאה לעלייה חשובה בתפוקת הנפט המצרי.
• ההתיישבות בערי התעלה ושיקומן הביאו, לדברי מומחים במצרים, לתנופה כלכלית מחודשת באזור.
תוצאה עקיפה של המלחמה הייתה העלייה הדרמטית בהכנסות המצרים בחו"ל, מ-460 מיליון לירות בשנת 1975 לכ-2.5 מיליארד לירות בשנת 1981. הדבר מיוחס לתנופת הבנייה במדינות המפרץ כתוצאה מעליית מחירי הנפט (מ-14 דולר לחבית לפני המלחמה עד לרמה שנעה סביב 40 דולר לאחריה). העלייה בהכנסות יצרה ביקוש לידיים עובדות מצריות.
אבל דומה כי ההישג הכלכלי החשוב ביותר של המלחמה ההיא למשק המצרי היה הפסקת הפניית המשאבים האדירים לצורכי מכונת המלחמה. לאחר 25 שנים שאופיינו בפעילות המלחמתית, החל מ-1973 החל הצבא המצרי להתמקד במשימות כלכליות והפך לכוח כלכלי משמעותי במשק המצרי. פעילות זו נמשכת עד לימינו אנו.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
