כמה מרוויחות חרדיות שלמדו הנדסאות?
מחקר של משרד הכלכלה בדק את השכר הממוצע של חרדיות שלמדו בסמינרים הנדסאות והוראה ומצא פערים משמעותיים בשכר ובהיקף המשרה. נקודת האור: שיעור ההשתלבות של הבוגרות בעבודה היה כמעט מוחלט
נשים חרדיות שלמדו לימודי הנדסאות מרוויחות יותר מאלה שלמדו הוראה - כך התברר ממחקר של משרד הכלכלה שמתפרסם היום (ב'), ועוסק בהשתלבות נשים חרדיות בוגרות סמינרים בשוק העבודה. המחקר גם חשף את השכר הממוצע של בוגרות הסמינרים במגזר.
- לכתבות נוספות בערוץ הקריירה
למרות שבמגזר החרדי הצלע הנשית היא במקרים רבים הצלע המפרנסת את משק הבית, בוגרות הסמינרים לא מרוויחות משכורות עתק עם יציאתן אל שוק העבודה. השכר החודשי הממוצע של כלל בוגרות לימודי הנדסאות עמד (נכון לשנת 2011) על כ-4,300 שקל, ושכרן של בוגרות ההוראה שהשתלבו בעבודה הוא 3,470 שקל.
את התשובה לפער השכר ניתן להסביר בעובדה כי בהוראה עובדים פחות שעות. היקף המשרה הממוצע של בוגרות לימודי הנדסאות גבוה מהיקף המשרה של בוגרות לימודי חינוך והוראה באופן משמעותי: כ-70% מבוגרות לימודי ההנדסאות עובדות 35 שעות בשבוע ויותר בהשוואה ל-40% בלבד מבוגרות לימודי ההוראה שעושות מכסת שעות שבועית כזו.
האם בכלל השתלם ללמוד כדי להגיע לקריירה? כ-72% מבוגרות הלימודים בתחומי ההנדסאות הסכימו במידה רבה או רבה מאוד כי ההשתתפות בתוכנית לימודי ההנדסאות עזרה להן למצוא עבודה. זאת, לעומת כ-43% בלבד מבין בוגרות מסלולי ההוראה.
הנתונים במחקר נלקחו בחודשים פברואר-מרס 2011 לגבי תלמידות שלמדו בתקופה שבין דצמבר 2009 לפברואר 2010. משך הלימודים בסמינר עומד בדרך כלל על כשנתיים (הלימודים להוראה בסמינר כוללים קבלת תעודת הוראה, ללא תואר ראשון).
בית עשיר? כנראה שלא תלמדי הוראה
לפי המחקר, בוגרות לימודי הנדסאות מגיעות ממשפחות מבוססות יותר מבחינה כלכלית בהשוואה לבוגרות לימודי הוראה. 34% מתלמידות ההוראה הגיעו ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה מהממוצע, בהשוואה ל- 17% מבוגרות מסלולי ההנדסאות. 32% מבוגרות ההנדסאות דיווחו על הכנסה גבוהה מהממוצע במשפחת המוצא שלהם, לעומת 14% שדיווחו כן בקרב בוגרות ההוראה.
עוד מצא המחקר, כי אלו שהלכו לכיוון הטכנולוגי הגיעו ממשפחות עם מעורבות בשוק העבודה (כלומר אמהותיהן עובדות במשרה מלאה או חלקית). 65.6% מההנדסאיות הצעירות, לעומת 48.2% בלבד מבוגרות ההוראה, הגיעו מבית בה האמא עובדת. 53.55% מההנדסאיות הגיעו מבית בו האבא עובד, לעומת 40.5% מבין המורות העתידיות.
נקודה נוספת שעלתה מהמחקר, היא כי שיעור ההשתלבות בעבודה בשני הקבוצות היה כמעט מוחלט. 92.5% מהבוגרות לימודי ההנדסאות השתלבו בשוק העבודה, ו-90% מהמורות השתלבו בשוק.
"ההבדלים בין בוגרות ההוראה לבין בוגרות לימודי הנדסאות באים לביטוי בעיקר במדדים של איכות הקליטה בעבודה", הסביר בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, "באיכות הקליטה בעבודה, שנבדקה על פי רמת השכר והיקף המשרה, התגלה יתרון ברור לבוגרות לימודי הנדסאות".