המשק מחפש ידיים עובדות, לא אקדמאים
בזמן שהמשק מוצף במובטלים משכילים ובעלי ניסיון שאינם מוצאים עבודה - מעסיקים רבים משוועים לידיים עובדות בתחומי הסיעוד והתעשייה. רק שיתוף פעולה בין המדינה, האקדמיה והמגזר העסקי, יאפשרו לפתור את חוסר האיזון בשוק העבודה. דעה
אומרים שכל אמא יהודייה חולמת שהבן שלה יהיה עורך דין, רואה חשבון או רופא, בגלל הסטאטוס החברתי, ההילה והשכר. בפועל, שוק התעסוקה בכמה מהמקצועות החופשיים, דוגמת עריכת דין ורוקחות - רווי ומוצף בבוגרים שיצאו לחפש עבודה, רמות השכר המוצעות נמוכות בהרבה ממה שחשבתם והדימוי הזוהר שאפיין אותם עד לשנים האחרונות, מתחיל בהדרגה לאבד גובה.
- התלוש של השכן: מהו שכרם של עורכי הדין?
- מחקר: חצי מההנדסאים לא מוצאים עבודה בתחום
- לומדים ראיית חשבון? השוק מוצף בעובדים
היעדר ההתאמה בין צורכי המעסיקים לבין היצע העובדים, מחייב שינוי בשוק העבודה הישראלי והגלובלי. שעה שאנשים רבים בעלי השכלה ועתירי ניסיון אינם מועסקים - אלפי מעסיקים מתקשים לאייש משרות ומשוועים לעובדים מיומנים. ההשלכות אינן פשוטות: הפרודוקטיביות והיכולת של ארגונים לספק מענה לצורכי הלקוחות נפגעת, החדשנות והיצירתיות נסדקת וגדלה הסכנה לכלכלה מדשדשת ולירידה ברמת החיים שלנו ושל הדורות הבאים.
נתוני הלמ"ס נכון ליוני 2013, מראים כי שיעור הבלתי מועסקים בגילאי 65-25 בישראל עומד על 6%. המשמעות היא שעשרות אלפי בני אדם מצויים מחוץ למעגל העבודה. עם זאת, סקר שערכנו מגלה כי 50% מהמעסיקים בישראל מתקשים לאתר עובדים מתאימים לתפקידים שהם מבקשים לאייש.
בעולם, לשם השוואה, כ-33% מן המעסיקים מתקשים למצוא עובדים מתאימים.
היעדר השכלה מקצועית נחוצה
בישראל, הפער בין רמות הביקוש לעובדים להיצע הכישרונות נובע מסיבות שונות, בראשן העדר תכנון ארוך טווח וחוסר שיתוף פעולה בין המגזר העסקי, הממסד האקדמי והממשלה. היצע ההכשרות ומסלולי הלימוד האקדמיים אינם תואמים את הצרכים העדכניים של התעשייה, ובוגרי אקדמיה שיוצאים לשוק העבודה אינם מצוידים בהכשרה המקצועית הדרושה.
בזמן שקיימת העדפה חברתית מובהקת לרכישת השכלה במקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רואי חשבון ורוקחים, לצד חיפוש משרות בתפקידי "צווארון לבן", המחסור האמיתי והדרישה לעובדים קיימים דווקא במקצועות אחרים - עובדים טכניים ועובדי קו ייצור, מהנדסים, הנדסאים, מפעילי ציוד מכני, נהגים ועובדי סיעוד ורפואה.
דירוג | שנת 2012 | שנת 2013 |
1 | מהנדסים | עובדי כפיים מקצועיים |
2 | עובדי כפיים מקצועיים | מהנדסים |
3 | נהגים | מנהלים |
4 |
הסעדה ומלונאות | אחיות / עובדי סיעוד |
5 | עובדי ייצור | מפעילי ציוד מכאני כבד |
6 | נציגי מכירות | טכנאים |
7 | עובדי ניקיון ומשק בית | נהגים |
8 | תעול וייצור | עובדי IT |
9 | הנהלה / מנהלים בכירים | נציגי מכירות |
10 | עובדי IT | עובדי ייצור |
הסיבות למחסור במקצועות אלה מגוונות ומשתנות מתחום לתחום. עם זאת, לעתים יש מכנה משותף. כך למשל, עם העלייה המשמעותית בתוחלת החיים והגידול במספר הקשישים בישראל (כמו בכל העולם), גדל הצורך בשירותים שישפרו את איכות החיים של בני גיל הזהב ועולה הדרישה לעובדים בתחומי הסיעוד והרפואה, בהם אחים ואחיות, פיזיותרפיסטים, רופאים כלליים ומומחי גריאטריה, קלינאי תקשורת ומזכירות רפואיות.
בתי החולים הסיעודיים ובתי האבות מדווחים על מחסור של כ-1,000 אחים ואחיות וכ-1,500 עובדי סיעוד בתפקידים של כוח עזר. אלא שסגירת תכניות להכשרת אחיות מעשיות והדימוי הבעייתי של מקצועות הסיעוד מונעים מרבים להשתלב בתחום, חרף היציבות התעסוקתית שמקומות עבודה בתחום זה מציעים וחרף השיפור שחל ברמות השכר, כפי שעולה מהטבלה הבאה:
מקצוע | שכר ממוצע לבעלי ניסיון של שנתיים עד חמש שנות עבודה |
רופא/ה | 14,500 שקל |
סיעוד/ אחות | 9,000-8,000 שקל |
סייעת שיניים | 3,800 שקל |
פיזיותרפיה | 11,000-10,000 שקל |
ריפוי בעיסוק | 6,000 שקל |
רוקחים | 10,000-9,000 שקל |
קלינאי תקשורת | 6,000 שקל |
בשנים האחרונות נפתחו אמנם בתי ספר חדשים למקצועות הסיעוד והרפואה, אולם השינוי אינו מידי ועד שנקטוף את פירותיו יארך זמן.
תחום מקצועי נוסף הסובל ממצוקה הוא התעשייה. מעסיקים מדווחים על מחסור משמעותי בטכנאים והנדסאים, מכונאים, חשמלאים, חווטים, רתכים וכרסמים, מפעילי ציוד מכני כבד וכדומה. על פי ההערכות, יש מחסור של 6,000-5,000 עובדים בתחומים אלה.
בחלק מן התפקידים בתחומים אלה מוצע שכר מכובד, אולם נראה שהדימוי החברתי שדבק בהם אינו מעודד אנשים רבים לעסוק בהם. סגירת בתי ספר תיכוניים מקצועיים הוסיפה גם היא ותרמה למחסור בתפקידים אחרים, לעומת זאת, חרף המחסור בכוח אדם והביקוש הגדול לעובדים - רמות השכר שמציעים המעסיקים לא תמיד תואמות את ציפיות המועמדים ואינן מעודדות השתלבות של עובדים חדשים בתעשייה.
מה אפשר לעשות?
לא פשוט לשנות את המצב הנוכחי בשוק התעסוקה, אך זה אפשרי. על מנת להשיג זאת, על המדינה, האקדמיה והמגזר העסקי לשתף פעולה ולבצע שינוי מערכתי, שישלב מספר גורמים:
תכנון לטווח ארוך - יש למפות את המקצועות המצויים במחסור בהווה ואת אלה הצפויים להגיע למחסור בטווח של 10-5 השנים הבאות. במקביל, יש לפתח הכשרות מקצועיות ותכניות לימודים בתחומים הנדרשים כבר מתקופת בית הספר התיכון ולעודד צעירים לפנות אליהן.
השקעה בעובדים - על המעסיקים להכיר בחשיבות ההשקעה בעובד ובהתאמתו לצורכי הארגון באמצעות הכשרות אישיות בתוך הארגון.
שילוב אוכלוסיות המצויות בייצוג חסר בשוק התעסוקה - נשים, ערבים, חרדים, עובדים מבוגרים ובעלי מוגבלויות, משתייכים למגזרים בעלי פוטנציאל אדיר להשתלב בשוק העבודה בתחומים הנדרשים.
טיפול תדמיתי במקצועות הנדרשים - העלאת קרנם של מקצועות אלה ותרומתם לחברה, לצד הצפת מידע על האופק המקצועי שהם מציעים ורמות השכר, יאפשרו לשנות את הדימוי החברתי שהוצמד לחלק מהמקצועות.
הכותבת היא מנכ"לית ManpowerGroup ישראל