בלי שקיות פלסטיק עוד נבכה על חלב שנשפך
השר להגנת הסביבה עמיר פרץ רוצה שנוותר על שקיות הפלסטיק כשאנחנו הולכים לסופרמרקט. אבל לפני שהוא נותן פרס לרשתות השיווק, על השר לחשוב קודם כל עלינו האזרחים ולדאוג לאריזות עמידות של מוצרים
עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה, הוא ההוכחה הטובה ביותר לעובדה כי כמו שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, הדרך לגן עדן רצופה בהצעות חוק ויוזמות מטורפות. מה שהרגיז אותי במיוחד הוא המלחמה שהוא הכריז על שקיות הפלסטיק המחולקות ברשתות השיווק.
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
כמו בכיפור: יום ללא מכוניות ברחבי העולם
מטנזניה לישראל: כך מגדלים פולי קפה. צפו
בזבזתם יותר - לכלכתם יותר: כך תקנו נכון
בחופים של איזו עיר מייצרים הכי הרבה זבל?
קודם כל, לא מדובר ביוזמה חדשה. לפני שבע שנים הוצע שרשתות השיווק יעשו שימוש רק בשקיות נייר ולפני כשלוש שנים עלתה הצעה לחלק רק שקיות מתכלות. אבל למרבה המזל, ההצעות האלו נפלו, בין היתר לאחר שמחקר מקצועי קבע בין היתר כי שימוש בשקיות "מתכלות", לא יפתור את בעיית הלכלוך בשטחים הפתוחים ועלול גם לפגוע בתעשיית המיחזור.
אבל לפני הכל, ההצעה הממוחזרת (סליחה על משחק המילים) שמבקשת להפסיק את חלוקת שקיות הפלסטיק, היא פרס לא ראוי לרשתות השיווק שממילא עושקות את הציבור, והיא מעידה על נתק עצום בין קובעי המדיניות לבין הציבור.
גם אני חושב שחובה להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק. אבל הבעיה היא שאני (ורבים אחרים) אורז כל דבר שאני רוכש בסופרמרקט בשתי שקיות, פשוט כי יותר מדי פעמים נקרעו לי שקיות במהלך טיפוס במדרגות הבניין שבו אני גר. לכן, אם רוצים להפחית בקרוב למחצית את מספר השקיות, אפשר לדאוג שרשתות השיווק ישתמשו בשקיות חזקות ועמידות.
אסון בבגאז'
השאלה המתבקשת כמובן היא למה אני לא משתמש בשקיות רב-פעמיות. האמת היא שדווקא ניסיתי, אבל פעמים רבות מדי המוצרים שקניתי נזלו או נקרעו. רק שקית פלסטיק הצליחה למנוע אסון בתא המטען של הרכב (ועל המקרה שבו נשפך חלב מהשקית והסריח לי את המכונית, כמו בפרק המפורסם עם הזיעה במכונית של סיינפלד, אני מעדיף שלא לדבר).
מה שמוביל לטענה הבאה שלי נגד השר להגנת הסביבה - אתה לא יכול לדרוש ממני לוותר על שקיות הפלסטיק לפני שאתה דואג לכך שהמוצרים בסופרמרקט יימכרו באריזות עמידות. אני לא מתבייש לומר שאני קונה חלב ארוז בשקיות ולא בקרטון, מפני שמחירו של האחרון פשוט מופקע. אני גם קונה גביעי לבן, שבניגוד למעדני חלב אחרים פשוט נוזלים בתגובה ללחץ פיזי מתון ממוצרים אחרים. גם מרככי כביסה מועדים לפורענות ולנזילות, אבל לפחות במקרה שלהם הנזילה מותירה את המכונית עם ניחוח סביר.
אגב, האם השר פרץ עושה קניות בעצמו ומנסה לסחוב את הקניות בתוך סלי ענק או ארגזים? או שיש לו מאבטחים, עוזרים וסתם יועצים שסוחבים עבורו הכל ולכן הוא לא יודע שרק קניות שמחולקות למספר רב של שקיות אפשר להעלות תוך חלוקת משקל שווה ארבע קומות בבניין נטול מעלית כמו זה שבו אני גרתי שנים רבות?
ממשלה מנותקת
אבל עם יד על הלב, פרץ לא לבד. הוא עוד אחד מ-120 מחוקקים ומאות פקידי ממשלה שקובעים את עתידנו בלי לדעת איך החיים האמיתיים נראים. שרי בריאות מאפשרים לחולים בפריפריה להמתין לבדיקת MRI חודש ויותר מפני שקובעי המדיניות אף פעם לא ממתינים לבדיקה ואפילו לא משלמים לקופת חולים, על אמבולנס או על תרופות.
שרי התחבורה והאוצר תוקעים אותנו עם אוטובוסים יקרים ואיטיים ורכבות מסוכנות, פשוט מכיוון
שלהם יש נהג צמוד ורכב יוקרתי שנוסעים בחינם בכבישי האגרה ולכן הם לא תקועים איתנו בפקקים. שר הדתות, כמובן, לא מבין את הסבל של זוגות חילונים שמבקשים להירשם לנישואין ברבנות ועוברים מסכת של טרטור והשפלה.
גם השר לביטחון פנים לא מבין למה בדרום תל אביב תושבים פוחדים ללכת ברחוב בלילה (וגם ביום), כי לו דווקא יש מאבטח חמוש. המשכורת של שר החינוך לא מאפשרת לו להבין את הטענות שלנו על חינוך חינם שהוא יקר להחריד, שרת התרבות לא מבינה שההצגות יקרות מדי ושר השיכון לא מתקשה לקנות דירה לילדיו.
בשורה התחתונה, השר להגנת הסביבה בהחלט ימעל בתפקידו אם הדאגה שלו תהיה רק לסביבה ולא לעם שאמור לחיות בסביבה מזוהמת קצת פחות. הוא יכול כמובן למקד את המאמץ הכן והאמיתי שלו במלחמה חסרת פשרות נגד המפעלים המזהמים, אבל כמובן שיותר קל להילחם בציבור ובשקיות הפלסטיק מאשר בטייקונים שלהם לוביסטים ויחצ"נים ויכולת להפעיל לחץ על מוקדי הכוח.
לפנייה לכתב/ת 
