מתיאוריה למעשה: אדריכלות נוף ירוקה

בעשורים האחרונים הלכו והתרחבו תחומי המעורבות של אדריכלי הנוף והם הפכו לחלק בלתי נפרד מצוותי התכנון העוסקים בתכניות לשטחים גדולים - תוכניות אב ומתאר ותכניות מפורטות (ת.ב.ע). אדריכלי הנוף עוסקים ומובילים פרוייקטים עירוניים כמו תכנון רחובות וכיכרות, חצרות מבנים, אתרי נוף, מורשת וארכיאולוגיה וכן תכנון ושיקום של פרויקטי תשתית (כבישים, מסילות רכבת, גשרים, קווי מים גז וחשמל ותחנות כוח מסוגים שונים).

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : 

התחממות כדוה"א: העולם מחכה לקטסטרופה

בלי שקיות פלסטיק עוד נבכה על חלב שנשפך / דעה

כמו בכיפור: יום ללא מכוניות ברחבי העולם

מטנזניה לישראל: כך מגדלים פולי קפה. צפו

בזבזתם יותר - לכלכתם יותר: כך תקנו נכון

הפיתוח המואץ מתחילת שנות החמישים של המאה ה-20 פגע וצמצם את כמות שטחים הפתוחים בארץ. מדינת ישראל מאופיינת בריבוי טבעי גבוה מאוד, בתהליכי צמיחה במשק ובעלייה מתמדת ברמת החיים וברמת המינוע. על הצטופפות הארץ ניתן ללמוד מכך שחל גידול של כ-2,000% בשטח הבנוי למגורים ב-50 השנים האחרונות.

במהלך התפתחות ההוויה התכנונית בארץ במאה השנים האחרונות איבדנו את הדיאלוג המסורתי של בינוי ואדריכלות עם הסביבה הטבעית, דבר שהיה קיים בארץ קודם לכן. הגידול והפיתוח המואצים יצרו ויוצרים קונפליקטים מרחביים גדלים והולכים. אלה מחייבים חשיבה, חזון ותכנון "ירוקים" במהותם ליצירת יחסי גומלין נאותים בין תהליכי הפיתוח השונים ובין המרחב הפיזי והסביבה הטבעית.

גן על גג מבנה האוצר בקריית הממשלה בחיפה(באדיבות "גרינשטיין הר-גיל")

המפגש בין האינטרסים הכלכליים, הציבורי והפרטי, לבין ההכרה בחשיבות והנדירות של שטחים פתוחים והמשמעות של המרחב הציבורי באזורים עירוניים, מחייב גישות תכנוניות חדשות. גישות המתחשבות בדרישות המגיעות מן היזמים והמשתמשים, כמו גם בסביבה. גישות המתייחסות גם לנופי המורשת והתרבות ההולכים ומצטמצמים.

השינוי בתפקיד האדריכל 

אם אנו, אדריכלי הנוף, רוצים להיות רלוונטיים ולמלא יעוד מקצועי חשוב, עלינו להיות מעורבים ובמקרים רבים גם להוביל פרויקטים שעוסקים בשטחים ובחללים הפתוחים. לאדריכלי הנוף מקום משמעותי בקרב מובילי התכנון, כמו גם בין מפתחי גישות תכנוניות חדשות אלה.

שיקום נופי בגרנד קניון בחיפה (באדיבות משרד אדריכלות נוף מרגלית סוכוי)

לאורך השנים שינתה אדריכלות הנוף את תפקידה במרחב העירוני. תפקידה המסורתי היה ביצירת פארקים וגינות ציבוריות שאיפשרו מנוחה והפוגה מהעומס העירוני. אבל תפקידם של שטחים אלה היה שולי יחסית והתחושה הייתה שהבינוי והבניינים הם אלה שיוצרים את האופי והמשמעות של העיר ולשטחים הפתוחים רק תפקיד משני.

בעשורים האחרונים, לעומת זאת, יותר ויותר פרויקטים מציעים את השטחים הפתוחים ואת העיצוב שלהם כ"שלד עירוני" המשפיע על דמות העיר ולעיתים אף מעצב וקובע אותה. ההכרה בחשיבותם ונדירותם של השטחים הפתוחים והחשיבות החברתית של החללים הציבוריים העירוניים הובילה גם רבים מאיתנו אדריכלי הנוף להבנה כי חובה עלינו להיות בעלי תפקיד מרכזי בהובלת תהליכי תכנון העוסקים בתחומים אלה.

שיקום מחצבה בכפר ורדים(באדיבות משרד אדריכלות נוף טוך-סרגוס)

לאור זאת, מתגברת ההסכמה בין אדריכלי הנוף כי אנו נדרשים להרחיב את תחומי העיסוק שלנו ולהעמיק את הידע שלנו בתחומים מקצועיים נוספים, כמו גם את יכולתנו לשתף פעולה עם בעלי מקצוע בתחומים שונים ומגוונים.

מהי אדריכלות נוף ירוקה? 

עיצוב אדריכלי ירוק מתמקד בעיקר בחיסכון באנרגיה, מים ומשאבים כלכליים. האדריכלים

נדרשים להטמיע ולשלב את הפתרונות הטכנולוגיים וההנדסיים בתכנון ולתת להם פתרונות עיצוב יצירתיים. אדריכלות נוף ירוקה, או עיצוב ירוק, בהיבט של אדריכלות הנוף, מושפעים מהאידיאולוגיה של קיימות (sustainability). אידיאולוגיה זו דוגלת בתפקוד תקין של החברה כחלק מהסביבה הטבעית ומתייחסת להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי.

כפועל יוצא מתפיסה זו, האידיאולוגיה של קיימות מתייחסת גם למערכות הסביבתיות. לכן, אדריכלות הנוף הירוקה מתייחסת לכל רמה ורמה של התכנון והעיצוב - מרמת תוכנית המתאר הארצית, דרך תוכנית ברמה האזורית, תוכניות ברמה היישובית והמקומית ועד לתוכניות פרטניות לביצוע.

אדריכלות הנוף הירוקה מתמקדת בעיקר במזעור הפגיעה במשאבים הטבעיים, בשיקום נופי של פגיעות הכרחיות, בשימור מי הנגר העילי, בחיסכון במים, בשימוש יעיל במשאבי קרקע ובשיקום עירוני.

ד"ר גיל הר גיל ואדריכלית נוף דפנה גרינשטיין הם שותפים במשרד גרינשטיין הר-גיל, אדריכלות נוף ותכנון סביבתי וחברים בהנהלת האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף

חיפה מראה מקום, הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לאדריכלות נוף, יתקיים בחיפה ב-31 באוקטובר