למרות הקצבאות: 'עובדים וחיים בעוני מחפיר'
בהמשך לדו"ח שפורסם השבוע אומר גורם בכיר במוסד לביטוח לאומי ש-100 אלף משפחות קורסות למרות הזכאות להשלמת הכנסה וקצבאות ילדים. תמי, אם חד הורית: "אם אני עושה שעות נוספות, מורידים לי את הקצבה". ויקטוריה מרמלה: "הביטוח הלאומי מחייב אותי לעבוד ב-20 שקל לשעה"
חוקרי המוסד לביטוח לאומי קובעים שקצבאות הקיום שמעניקה המדינה - הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה וקצבאות ילדים - מכסות רק כמחצית מההוצאות לשם ה"מינימום למחיה בכבוד". גורם בכיר במוסד אמר היום (ה') ל-ynet: "מדובר בכ-100 אלף משפחות, שבשליש מהן אחד או שני בני הזוג עובדים במשרות חלקיות או בשכר נמוך, ועדיין חיות בעוני מחפיר".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- אם מב"ש נעצרה בחשד להתעללות בתינוק
- חשד: השליך כיסא על המנהלת של אחייניתו
- המחשב נלקח: איפה תמונות הילדים שנרצחו?
מבין 100 אלף המשפחות הללו, לקצבת הכנסה זכאיות רק כאלה שלא נמצאה עבור ההורים עבודה בלשכת התעסוקה ובמקביל הם עברו מבחן הכנסה (בנוסף לאמהות טריות, מכורים וקבוצות אחרות שזכאים לקצבה אוטומטית).
הנתונים, שפורסמו השבוע במסגרת הדו"ח השנתי של הביטוח הלאומי, מתייחסים למונח "מינימום למחייה בכבוד" ככזה הזהה למעשה לקו העוני הישראלי ולשני מודלים בינלאומיים נוספים של קו עוני. הדו"ח חשף תמונת מצב מבהילה על עומק העוני ועל קריסתה של רשת הביטחון הסוציאלית במדינית ישראל. משמעותו המעשית היא התמוטטות של קו ההגנה האחרון
שמספקת המדינה לאזרחיה העניים.
הנתונים מתייחסים לשנת 2012, כלומר, לפני שנמדדה השפעתם של הצעדים הכלכליים שעליהם החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לפיד, הכוללים בין היתר קיצוץ חד בקצבאות הילדים והעלאת המע"מ. בביטוח הלאומי העריכו בזמנו שצעדים אלה יגררו עוד כ-90 אלף בני אדם אל מתחת לקו העוני.
למשפחות אלה יש להוסיף יותר מ-330 אלף בתי אב החיים רשמית מתחת לקו העוני בישראל. מאחורי המספרים הקשים של הדו"ח מסתתרים פנים ושמות, ואחת מהן היא תמי בת ה-53 (השם המלא שמור במערכת), תושבת חולון ואם חד הורית לשלושה ילדים, המועסקת כמוכרת ברשת חנויות גדולה. "כל יום זה מלחמה", היא אומרת. "אין לי כסף ואין לי חיים. זה מתיש נפשית כי ההרגשה היא שלאף אחד במדינה הזאת - ובעיקר בממשלה - לא איכפת".
משכורתה מסתכמת בכ-2,500 שקל בחודש והיא זכאית לכ-2,200 שקל קצבת השלמת ההכנסה מהביטוח הלאומי . "אני רוצה לעשות שעות נוספות, אבל אז מורידים לי את הביטוח הלאומי", היא מסבירה. לדבריה, היא לא מסוגלת לעמוד בתשלומי השכירות ובתשלומי בית הספר של בנה הצעיר. "כבר היינו ברחוב ונזרקנו מדירות והבן שלי נותר בלי ספרים. אנחנו לא רעבים אבל אני מקבלת תרומה מעמותה".
ישנה עם הילדים אצל ההורים
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שמסייעת לאוכלוסיות מוחלשות, טוען שהמצב הנוכחי הוא בין השאר התוצאה לטווח ארוך של התוכנית הכלכלית שהוביל נתניהו כשר אוצר ב-2003. "לא היינו זקוקים לדו"ח הביטוח הלאומי כדי לדעת שממשלות ישראל בעשור האחרון ריסקו את מדינת הרווחה הישראלית", אמר ל-ynet. "זו תוכנית שיצרה הלכה למעשה את מעמד העובדים העניים, רמסה את יכולת הקיום של משפחות חד הוריות והתעמרה בקשישים ובנכים".
מנהלת תחום צדק חברתי בעמותת רבנים לזכויות אדם, הרב עידית לב, טוענת שמשפחות רבות שמקבלות הבטחת הכנסה עדיין מספרות לה שהן צריכות לבחור בין לחמם את הבית בחורף ובין לחמם את המים עבור המקלחות. "במקרים אחרים הן בוחרות בין קניית מזון או קניית תרופות",
היא מוסיפה. "יש ביניהם אנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי קשה. זה לא רעב במובן האפריקני, אבל חסר להם אוכל".
ויקטוריה טבת, בת 33 מרמלה, היא אם חד הורית לשני ילדים הנתמכת על ידי קצבת ביטוח לאומי. "אני עובדת חמש שעות ביום כדי להשתכר בערך 2,000 שקל בחודש והביטוח הלאומי מוסיף לי עוד 900 שקל", היא מספרת. "אני מגדלת תינוק בן שנתיים וחצי וילדה בת 13. יחד עם דמי המזונות אני מתקיימת עם פחות מ-4,000 שקל בחודש. אז אני ישנה באותה מיטה עם הילדים אצל ההורים.
"הביטוח הלאומי מחייב אותי לעבוד בכל משרה שהוא מציע לי. אסור לי להגיד לא והרבה מעסיקים מנצלים את זה. בשנה שעברה לשכת התעסוקה שלחה אותי לעבוד במשק בית. המעביד שלי קיבל עבורי 50 שקל לשעה ולי הוא שילם 20 שקל לשעה. ואני חייבת להסכים לזה כדי לא לאבד את הקצבה".
לפנייה לכתב/ת 
