הרבה יותר משלוש נקודות / טור
המפגש בין מכבי חיפה להפועל ב"ש יקבע לא מעט לגבי גורל שתי הקבוצות בהמשך העונה. למה דווקא חיפה פייבוריטית, מי זה בן ביטון ומה חשיבותו הערב? וגם: בן שמעון צריך להסתכל במראה ובני יהודה לא מפסיקה להיות לוזרית. אורי קופר על משחקי אתמול והיום בליגת העל
משחקי השבת בליגת העל בישראל:
- תיקו 0:0 בין הפועל ת"א לרעננה
- בית"ר ניצחה את רמה"ש, שנותרה ללא נקודות
- הפועל עכו ניצחה את הפועל חיפה
- מכבי פ"ת גברה 2:4 על בני יהודה
- תיקו 1:1 בין קריית שמונה לבני סכנין
המשחק הזה חורג מגבולות שלוש הנקודות. יש לו השפעה רחבה מעבר לעוד סימון וי על סוף השבוע ביומן. הוא יענה על שאלות כמו "האם אלישע לוי יכול להסתכל לפאולו סוזה בלבן של העיניים?" או "האם הבוץ בו שקע אריק בנאדו עמוק מכדי לצאת ממנו?". כשאלישע אמר שזה לא סתם עוד משחק הוא התכוון לחזרה האישית שלו לחיפה, אבל הוא כזה מסיבות הרבה יותר דרמטיות.
אלישע אמר גם שהקבוצה שלו לא פייבוריטית. ולמרות מצב הקבוצות עד כה, הוא צודק. אחת הסיבות לכך היא שמבין כל היריבות הפוטנציאליות
של חיפה בצמרת, באר־שבע היא זו שלבנאדו יש את המצ' אפ הכי טוב מולה. לבאר־שבע, בניגוד לקבוצות החזקות האחרות בליגה, יש מרכז שדה דליל יחסית עם שני שחקנים בלבד, וזו הזדמנות לקשרים היצירתיים של חיפה להיכנס לפעולה. מהסיבה הזו, אלישע תירגל באימון קשר נוסף, לוטם זינו. מעניין לראות אם יחליט לשנות הרכב מנצח ולבצע את ההתאמה.
השם שכדאי להסתכל עליו הוא זה שאתם הכי פחות מכירים מבין ה־22 שישחקו – בן ביטון. המגן בן ה-23, שבעונות האחרונות שיחק בנצרת עילית ובנס ציונה, קיבל הזדמנות בשבוע שעבר על חשבון אביתר אילוז המושעה והיה טוב. עכשיו מי שמחכה במשבצת שלו זה חן עזרא. העימות ביניהם הוא מאלה שיכריעו את גורל אחד המשחקים הגדולים של העונה.
וכן, זה אחד הגדולים. למרות שאנחנו רק במחזור החמישי. כי בעוד כמה זמן, כשידברו על מהפך בעונה או אפשרות פיטורים, על מאבק אליפות או על ניסיון התברגות בצמרת, סיכוי טוב שיזכירו את המשחק הספציפי הזה. המשחק שיבהיר האם פתיחת העונה של שתי הקבוצות היא רק תעתוע או פרומו לעונה כולה.
בן שמעון, תסתכל במראה
מנחם קורצקי הגיע להפועל רעננה בתחילת אפריל. שבעת המשחקים היחידים שלו בקבוצה בעונה שעברה הסתיימו כולם בניצחון, והתוצאה היתה עליית ליגה. גם העונה קורצקי עדיין לא הפסיד. ובקיצור: 12 משחקים, אפס הפסדים. קורצקי לא מפסיד, בין השאר, כי הוא לא מתבייש לשחק בדרך שהוא מאמין שתביא לו נקודות. וכך גם היה גם אתמול בבלומפילד.
לא ברור מה רוצים מקורצקי. רעננה שיחקה הגנתי? גל ניר ביזבז קצת זמן? אז מה? רעננה לא ראויה לגידופים על משחק משעמם אלא למחמאות על זה שמשחק ההגנה שלה מתואם ומותאם ליריבה שמולה. הפועל ת"א הרי בעטה רק פעמיים למסגרת. "אני לא אשחק פתוח ואפסיד 4:0", אמר המאמן בסיום. צודק.
בן־שמעון העליב את קורצקי בסיום כשאמר שהמשחק היה כמו בוגרים נגד נוער, אבל שאלות על סגנון המשחק שהתפתח בבלומפילד צריך להפנות דווקא למאמן הפועל. הקבוצה שלו הייתה בסדר. בלי שערים, אבל כדורגל סביר בהחלט.
אבל – ויש פה אבל רציני – נדמה שאין לה פתרונות מול קבוצה שבאה, כמו רעננה, להתגונן ולצופץ את המרכז. כך בדיוק היה במשחק הביתי המאופס הנוסף העונה, מול סכנין. בן־שמעון, כדרך, לא משתמש בשחקני התקפה באגפים, והמשחק של קבוצתו חסר ריווח. זו לא הפעם האחרונה שהפועל תשחק מול קבוצה קטנה ומתגוננת, כך שמי שצריך לחשוב לעומק על המשחק הזה הוא ממש לא קורצקי, אלא דווקא בן־שמעון.
לוזרים סופם להתאדות
בשבוע שעבר, אחרי עוד מהפך לרעתה, פירסמנו כתבה על איבוד הנקודות של בני יהודה בדקות האחרונות. לכמות כזו גדולה של הפסדים לקראת
הסיום אפשר לנסות למצוא הסברים טקטיים או מנטליים, אבל כשדבר כזה מתרחש לאורך כל כך הרבה זמן צריך להסתכל על התמונה באופן רחב יותר שהוא, במקרה הזה, האופי הלוזרי של בני־יהודה כמועדון.
האוהדים מוחים זמן רב נגד ראשי הקבוצה שלהם, והם מוחים בדיוק נגד הלוזריות הזו. כי בני־יהודה מצליחה בשנים האחרונות הרבה יותר מבאר־שבע, למשל, אבל בעוד שלאחרונה יש שאיפות (גם אם כושלות עד העונה), הקבוצה של משה דמאיו רוצה רק דבר אחד - לחיות, וזו לא שאיפה שמתאימה לקבוצת כדורגל.
אבל סופם של לוזרים הוא דווקא להתאדות. ובני־יהודה, אחרי חמש שנים, נמצאת מתחת לקו האדום. אם לא הבנתם מה האוהדים רוצים, אולי עכשיו ייפול האסימון.
רוצים לדבר על כדורגל? עקבו אחרי אורי קופר בטוויטר
לתגובות והצעות אפשר גם במייל: ori-c@yedioth.co.il
לפנייה לכתב/ת 
