"ריי דונובן": מסקרנת אבל מעצבנת
סדרה על גיבור שמסייע לכוכבי הוליווד להסתיר את הצד האפל שלהם נשמעת כמו הימור בטוח, אבל העמימות של "ריי דונובן" מותחת יותר מדי את הסבלנות של הצופה, ומונעת ממנה למלא את החלל שהותירה "שובר שורות"
ביקורות טלוויזיה נוספות
"האנטומיה של גריי": ממתק לסוף היום
לתוך החלל שנפער בליבנו אמורה היתה להגיע "ריי דונובן", ולתת את מנת הגיבור שהוא קצת אנטי גיבור, אבל בחור שקל לחבב אותו בסך הכול והוא גם נראה סבבה. כך לפחות מיתגו אותה בפרומואים, שלפיהם היא נראית כמו סדרה רצינית ומתוחכמת עם גיבור שמכיר את הצד האפל של העשירים והמפורסמים בהוליווד, ודואג להם, ורוב הזמן מתקשה לדאוג לעצמו ולמשפחה שלו.
ריי יסדר
ריי (ליב שרייבר, מי שגילם את אחיו בעל המבט הנברני של "וולברין" בקולנוע בין היתר) מזכיר קצת את דמותו של הרווי קייטל ב"ספרות זולה" – הוא חלק מסוכנות שפותרת בעיות, לא בהכרח חוקיות. אתה מפורסם והתעוררת עם חמרמורת ובחורה מתה לידך במיטה? אל דאגה. ריי והחברים ידאגו לך, ויטפלו במקרה, במשטרה ובתקשורת.
הצוות שפועל עם ריי מוסיף קצת יותר עניין. ביניהם קת'רין מונינג (שיין הצרודה בנשים מ"the L word"), שנראית משועממת רוב הזמן כשהיא מצותתת לשיחות מוקלטות שונות, אבל לפחות מאירה את המסך בחן. גם עזרא (אליוט גולד) שמהווה קריקטורה של יהודי אמריקני שנהנה להשתמש מדי פעם במילים ביידיש כדי לנקות את מצפונו, מהווה אנקדוטה משעשעת של הומור שחור בכל פרק.
צפו בטריילר של הסדרה
היות שהמקרים עצמם לא ממש מסעירים, המתח בין חייו האישיים של ריי לעבודתו החשאית אמור לספק לנו את עיקר ציר העלילה והעניין. ולריי יש חתיכת תיק על הגב: במשפחה עם אישה שמאוכזבת ממנו תדיר (פאולה מלקומסון), בת מתבגרת ובן, הוא מנסה להיות המבוגר האחראי המתפקד והבריא היחיד, ולהיות ההורה גם של שני אחיו.
יש לו אחות מתה שרודפת את חלומותיו, אח אחד שעבר התעללות מינית, אח נוסף מאמן איגרוף שהוא גם חולה פרקינסון, ואבא (ג'ון הויט) מהגיהינום שיצא לאחרונה מהכלא אחרי ריצוי 20 שנות מאסר. שובו של האב מהכלא לחיק המשפחה אפוף רמזים אפלים ועמומים. ריי המודאג מבקש מאשתו שלא תיתן לאביו להתקרב למשפחה, אבל לא ממש מסביר לה, או לנו – למה.
העבר נותר מעורפל מדי
הדמויות ברובן מסקרנות, ואין בעיה לחוש אמפתיה כלפי ריי עצמו שנע באופן די קבוע בפרקים מאלימות פיזית מדי פעם, למחוות קטנות שמראות שיש לו חמלה גם כלפי האנשים שאחריהם הוא אמור לעקוב. אבל חסרה לדמות שלו, ולדמויות כולן, עוד פירוט שיקל לרצות להמשיך איתן מפרק לפרק בלי לחוש תסכול.
הסדרה נוצרה על ידי אן בידרמן ("קופיקאט" "southland"), אבל העובדה שדווקא בפרק השלישי, שאותו לא היא כתבה, הדמויות מתחילות להתחבב עליך קצת יותר, אומר דרשני. אי הבהירות אמורה לשחק לטובת הסדרה, אבל רוב הזמן היא פשוט מבלבלת.
התרגלנו לטוב, או לפחות לכך שכבר על הפרק הראשון, גם אם הדמות תעבור אינספור שינויים אחר כך – אנחנו יודעים (או לפחות חושבים שאנחנו יודעים) עם מי יש לנו עסק. ריי נותר חידה עלומה לזמן ארוך מדי. הדבר גורם לעונה הראשונה להיות מושכת מצד אחד, אבל מעט שטוחה ומצריכה יותר מדי סבלנות מצד שני.
