"לא מפסיקים לבכות. אנחנו משותקים"
רחוב הקבלן נחסם לתנועה ובמרכזו הוקמה סוכת אבלים, רחובות השכונה כוסו מודעות, הספרים בחדר הלימוד של הרב מחכים מאחורי קרשים ממוסמרים, ובבית הכנסת קרעו המתפללים את חולצותיהם. "הרגשתי שאני עטוף. היום אני מרגיש חשוף", מתייפח הרב שטרית, שלמד עם המרן מדי יום. הר נוף באבל
"אוי לה לספינה שאבד קברניטה", "כבה אור העולם", "יתומים היינו ואין אב" – אלה חלק מהאמרות המופיעות על מודעות האבל המכסות את קירות הבתים בשכונת הר נוף, שבה התגורר הרב עובדיה יוסף.
נפרדים מהרב עובדיה יוסף:
רחוב הקבלן שבו שכן בית הרב, נחסם לתנועה ובמרכזו הוקמה סוכת אבלים גדולה. "אנחנו לא מפסיקים לבכות", אומרת יפה דרעי, רעייתו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי. "אנחנו משותקים. אנחנו לא יכולים לעשות כלום. אנחנו עומדים והולכים לרדיו לשמוע מה אומרים, ועוד פעם יושבים. לא יכולים לעשות כלום". לדבריה, יעבור עוד זמן רב עד שיצליחו להתאושש מפטירת מנהיגם הרוחני שהלך לעולמו אתמול (יום ב').
חדר הלימוד של הרב עובדיה יוסף, שבו היה מבלה את רוב שעותיו, מיותם ועזוב. נותר בדיוק כפי שהיה כשהרב עזב אותו בדרך לאשפוז האחרון. רק מדפי הספרים העמוסים מוסמרו בקרשים לתקופת השבעה. גם בספרים הללו איש לא יעיין בזמן הקרוב. הרב אליהו שטרית, מי שלמד עם מרן מדי יום ונחשב לאדם הקרוב אליו ביותר, מתקשה לראות את החדר ריק מיושבו הקבוע. "הרגשתי כל הזמן שיש לי חומה", הוא אומר ובוכה. "הרגשתי שאני עטוף ושחומה מגינה עלי. היום אני מרגיש חשוף, בלי חום, בלי חומה".
בבית הכנסת "יחווה דעת" שבו התפלל הרב במשך שנים ארוכות, חשים המתפללים אובדן עצום. "אתמול, ברגע ששמענו על הפטירה של הרב", מספר הרב טראב, גבאי בית הכנסת, "מיד הוצאנו את הפרוכות וכולם ישבו על הרצפה ועשו קריעה (פעולה שנהוגה בקרב קרובי הנפטר מדרגה ראשונה), מכיוון שאנחנו מרגישים שהוא אבא שלנו".