המבקר: הכסף זולג מתאגידי המים - לרשויות

מבקר המדינה מצא ליקויים ביישום חוק תאגידי המים, שהתקבל בשנת 2001. בין היתר הוא מצא כי הקמת תאגידי המים, שנועדה בין היתר לסייע לכך שכספי משק המים יישארו בו וינוצלו לטובתו, לא השיגה מטרתה זו במלואה.

• בחסות תאגידי המים: כסף נשפך לביוב
• האם תאגידי המים יחוייבו לפרסם מכרזים?
• תאגידי מים נוספים מוקמים, והחשבון שלנו תופח
• תאגידי המים חילקו דיבידנדים ב-71 מיליון ש'
  

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (ג') כי אף שטרם הסתיימו הליכי החקיקה בעניין עבודות משותפות של התאגידים והרשויות המקומיות, עסקאות כאלה נעשות בפועל באישור הממונה על התאגידים ברשות המים. מועצת רשות המים לא קבעה כללים ואמות מידה בעניין זה, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירות הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאות כספם של צרכי המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים. 

המבקר מצא עוד, כי אף שברפורמת התיאגוד הועבר תחום הביוב מהרשויות המקומיות לתאגידים שהקימו, לא הועברו לתאגידים זכויותיהן של הרשויות המקומיות באיגודי הערים לביוב. לדברי המבקר, נוצר מצב שבו התאגידים מעבירים כספים שגבו מהצרכנים למימון פעילות איגודי הערים לביוב, אך מקבלי ההחלטות באיגודים הם נציגי הרשויות.

עוד נמצא, כי ארבע רשויות מקומיות גובות היטלי מים וביוב לקופתן, אף שהיטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, ואף שהתאגידים הם שנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.

כמו כן התברר, כי חלק מהתאגידים התקשרו עם הרשויות המקומיות בעסקאות לקבלת שירותי גבייה והפעלת המוקד העירוני ואף פעלו לחידוש הסכמים אלה, בלי שהתאגידים בדקו את כדאיותן הכלכלית. לעתים, כתב המבקר, עלותן של ההתקשרויות הללו יקרה יותר מחלופות אחרות.

בסיכום הפרק כתב המבקר כי ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בתפקודם של תאגידי המים, הרשויות המקומיות ורשות המים בתחום משק המים והביוב ויחסי הגומלים ביניהם. המבקר כתב עוד, כי ממצאי הדו"ח מעלים כי רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה.

המבקר הוסיף כי זליגת כספים ממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים.

רשות המים: לצמצם את מספר התאגידים

מרשות המים נמסר בתגובה: "ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.

"עם זאת, הממשלה, בעקבות אימוץ המלצות ועדת ניסן, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי. חשוב לציין כי רשות המים הביעה הסתייגותה בוועדת ניסן ואף הגישה דעת מיעוט. בשבועות הקרובים יוצגו למועצת רשות המים כללים ליישום הקריטריונים לביצוע עסקאות משותפות.

"לדעת רשות המים, דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים - זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות".