מבקר המדינה: "מחירי המים לא ריאליים"

מבקר המדינה דרש היום (ב') מרשות המים לבצע בדיקה יסודית של המרכיבים את מחירי המים במטרה להביא להוזלת משמעותית של התעריפים המוטלים על הצרכן הביתי.

למה המים כל כך יקרים? בתאגידי המים השיבו

"אמון הציבור": תאגידי המים הקפיצו התעריפים

האוצר: במקום תאגידי המים - 15 חברות אזוריות

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

הדרישה עלתה היום בוועדה לביקורת המדינה. "הצרכן לא משלם עבור המים מחיר ריאלי", קובע המבקר. יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) תבע מהרשות למלא בהקדם את דרישת המבקר ולהביא להוזלת התעריפים הביתיים לפחות ב-15%-10% החל מ-2014.

למה המים למשקי הבית יקרים כל כך? ממצאי מבקר המדינה שהוצגו לוועדה מפי סמנכ"ל משרדו צבי ורטיקובסקי, נותנות את התשובות הבאות:

1. מועצת המים מאפשרת לתאגידי המים לממן על חשבון הצרכנים, צרכים אחרים של הרשויות המקומיות, מחוץ למשק המים, בניגוד לעקרונות הרפורמה.

2. מועצת המים החליטה שתעריפי המים של הצרכן הביתי יסבסדו את מגזרי החקלאות והתעשייה אבל לא טרחה לפרסם את נתוני הסבסוד המגזרי לציבור לפני קבלת ההחלטה כדי לתת לציבור זכות להתנגד.

3. לא נעשתה עבודת מטה מעמיקה כדי לקבוע ברמה הריאלית את כמות המים הבסיסית בתעריף הנמוך של משקי הבית שעמדה על 2.5 מ"ק לנפש ועלתה אחרי לחצים ל-3.5 מ"ק.

4. האוצר לא ממהר ליישם את המלצות המבקר להסדיר הנחות לכל האוכלוסיות החלשות או להגדיל להן את מכסת המים בתעריף הנמוך.

5. הצרכן הביתי נדרש לממן במחיר המים את חידוש ושיקום תשתיות המים והביוב, למרות שטרם נקבעה שיטת חישוב אחידה של חלק הצרכן כשמדובר בסכומים גבוהים מהעלות הריאלית.

6. בהסדר הרפורמה הרשויות המקומיות העבירו את תשתיות המים לתאגידים כ"הלוואה" והצרכן משתתף בתשלומי הריבית למרות שהתשתיות הוקמו בשעתן מהמיסים שהצרכן שילם לרשות המקומית.

הוצאות מיותרות ועושק הציבור 

ורטיקובסקי סיכם: "יש בתעריפי המים לצרכן סטייה גדולה מכוונות הרפורמה במשק המים, והם מהווים נטל גדול ולא מוצדק על הצרכנים". ח"כ כהן הוסיף את העובדה שהצרכן נדרש לשלם עבור המים גם מע"מ שלא נגבה ממנו לפני הרפורמה שבהקמת התאגידים, והאוצר עומד על גביית המס הזה למרות שנתן לתאגידים פטור ממס הכנסה על תשלומי הדיבידנדים שהם מחלקים. עוד ציין כי לפי הרפורמה היו צריכים לקום רק 13 תאגידים אך בפועל קמו 52 עם ביורוקרטיה מסרבלת ויקרה.

"הרפורמה שבהקמת המשק הסגור של תאגידי המים נועדה להבטיח שהצרכן ישלם עבור המים רק את עלותם הריאלית", אמר כהן. "אבל הממונים על משק המים עוקפים את הרפורמה בדרכים שמגלגלות על הצרכן הוצאות מיותרות ובכך גורמים לעושק הציבור".

נציג משרד האנרגיה והמים הגיב כי השר סילבן שלום כבר פועל להפחתת התעריפים (הוא רוצה הוזלה של 10%) במיזוג תאגידים שיצמצם את מספרם ואת עלות הניהול הכוללת. נציגת האוצר ציינה כי הנכים כבר מקבלים הנחות, אחרי התערבות ועדת הכספים ותיקון החוק ויש גם הסכמים להפחתת סבסוד המים לחקלאות.

מנכ"ל רשות המים אלכסנדר קושניר טען לעומתה כי לא ניתן לבטל את הסבסוד לחקלאים לפני שיימצא לכך תחליף תקציבי. לדבריו הליקויים שמצא המבקר בתיקונים, כולל הקמת מנגנון לעזרת האוכלוסיות החלשות. כמות התאגידים היא אכן "בלתי רצויה" ויש להם תכנית לצמצם את מספרם, אולם "הרשות נתקלת בהתנגדות עזה". הוא מסכים שביטול הדיבידנדים יכול להפחית את התעריפים "אבל ביטול מוחלט פוגע במדד התייעלות". הוא גם לא יכול להתחייב שהתעריפים יוזלו ב-15% כדרישת יו"ר הוועדה.

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) העירה, "מוטב לשמוע שאתם לא עושים רווחים על המים, אחרת הכל אחיזת עיניים ועוול גדול". ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה): "התאגידים זה הבלוף הכי גדול. הם מעסיקים פי 10 עובדים ממה שהעיריות העסיקו כשניהלו את משק המים". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "רשות המים נועדה להיות גוף משפטי עצמאי ולא אגף של האוצר". נציג מרכז השלטון המקומי אמר, "התאגידים נהפכו למפלצת. צריך לבטל אותם. הם גופים פוליטיים מסורבלים ומייקרים את מחיר המים".

הח"כ לשעבר אבשלום וילן, מזכ"ל חקלאי ישראל גילה כי הממשלה גובה מבעלי הבארות הפרטיים "היטל הפקה" בסך 300 מיליון שקל בשנה אבל לוקחת את הכסף לעצמה במקום להעביר אותו למשק המים ולמנוע את הסובסידיה לחקלאים על חשבון משקי הבית. האגודה לזכויות האזרח טענה כי לדיירי בתים ישנים מחירי המים עלו ב"מאות אחוזים" בגלל דליפות מצנרת רקובה. "האנשים לא מסוגלים לשלם ויש המון ניתוקים. משק סגור לא יכול שלא להתחשב באוכלוסייה החלשה הזאת".

היו"ר כהן סיכם כי עיתוי הדיון נועד לקרוא לממשלה להספיק לתקן בתקציב ובחוק ההסדרים את הליקויים שמצא המבקר כדי להביא להוזלת מחירי המים שמשפיעים על יוקר המחיה. הוא הודיע כי הוועדה תעביר קריאה זו לראש הממשלה עם העתקים לשרי האוצר, הכלכלה, האנרגיה, הרווחה והפנים.