"אמון הציבור": תאגידי המים הקפיצו התעריפים
הארגון ניתח תלונות וקבע כי תאגידי המים פעלו באופן בלתי סביר כשאיפסו את מספר הנפשות של המשפחות כברירת מחדל ל-2, מה שהביא להקפצת מחירים לבתים רבים שלא קיבלו החזר רטרואקטיבי. עוד בדו"ח: ניגוד עניינים בבדיקת תקלות, היעדר סנקציות והפרה של חוקי הגנת הצרכן
בהמשך לביקורת הציבורית הדורשת את הוזלת תעריפי המים לאור גשמי הברכה (ושככל הנראה לא תביא להפחת התעריפים), ארגון אמון הציבור מפרסם הבוקר (ד') דו"ח מחדלים על התנהלות תאגידי המים. עיקרי הדו"ח, שנעשה לאור תלונות צרכנים למוקד הארגון וניתוח דו"ח מבקר המדינה בנושא משנת 2012, מדברים על צורך ממשי בהובלת מספר שינוים מבניים בתאגידים.
כתבות נוספות אודות תאגידי המים :
- הכנסת אישרה פטור ממס לתאגידי המים
- בחסות תאגידי המים: כסף נשפך לביוב
- "תאגידי המים יאולצו להחזיר כסף לצרכנים"
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
אחת המסקנות המרכזיות בדו"ח מדברת על מחדל בעניין קביעת מספר הנפשות בדירה, שהביא צרכנים רבים לשלם תעריפים גבוהים יותר. לפי תקנות רשות המים, לכל נפש יש מכסה של 3.5 קוב מים בתעריף מוזל של 9.1 שקלים, ומעבר לצריכה זאת התעריף קופץ ל-14.64 שקל. אלא שלפי הדו"ח, עם כניסת תאגידי המים נעשתה פעולת איפוס של מספר הנפשות בבית לשתי נפשות בלבד, בעוד שמשק בית בישראל מכיל כ-3.7 נפשות לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עוד תוקף הארגון את היעדר הסנקציות מול תאגידי המים - רשות המים לא גיבשה מנגנון סנקציות כנגד תאגידים שהפרו את כלליה. "אין שום תמריץ מצד התאגידים לשפר את התנהלותם".
מי בודק את מדי המים?
תלונה נפוצה נוספת שהגיעה לפי הדו"ח מכיוונם של צרכנים, היא שחשבון מסוים היה באופן נקודתי גבוה מהרגיל, ובעת דרישה לבדוק את מד המים, שולח התאגיד את המד למעבדה העובדת יחד עם תאגיד המים. בדו"ח טוענים כי עולה חשש שהקשר המסחרי בין המעבדות לתאגידים יוצר הטייה של התוצאות. הארגון גורס כי יש לאפשר לצרכן לשלוח את מד המים לכל מבדקה בה יבחר ולקבל לידיו את תוצאות הבדיקה.עוד נטען בדו"ח כי צרכנים שאינם מחוברים למערכת הביוב, אלא מחוברים לבורות ספיגה שפינויים נמצא באחריות הצרכנים עצמם, נדרשים לתשלום אגרת ביוב כחלק מחשבון המים. לפי אמון הציבור, יש ליצור אופן תשלום נפרד עבור הטיפול בביוב.
בהקשר של מדיניות הרווחה של התאגידים, נטען בדו"ח כי בשונה מהמצב טרם כניסת הרפורמה והייקור הדרמטי בתעריפי המים, לא קיימת היום הסדרה ברורה של נושא הענקת הנחות לאוכלוסיות מוחלשות, דבר המהווה פגיעה אנושה בצרכנים מיעוטי היכולת.
בנושא גביית חוב רטרואקטיבית וסופיות החשבון נטען בדו"ח כי התאגידים מפרים את התיקון שנכנס לאחרונה לחוק להגנת הצרכן שלפיו יש להשיב חיוב יתר בתוך מסגרת זמן ברורה. תיקון זה חל גם על תאגידי המים, אלא שמתלונות צרכנים עלה כי לא הם לא קיבלו החזר כספי.
הדוח גם מבקר את חוסר השקיפות בתעריפי המים, את ה"התנהלות הפאסיבית" וחוסר שיקול דעת במוקדי התאגידים, את הטלת ריבית פיגורים על צרכנים שלא שילמו בשל טעויות טכניות שלא באשמתן ועוד.
"חשיבותו של נושא המים גדולה מאחר ומדובר במצרך בסיסי, מצרך שיש להבטיח כי כל אדם בישראל יוכל לקבלו באופן רציף ותקין ובמחיר סביר", אמרה גלית אבישי, מנכ"ל אמון הציבור.
לדבריה, ניכר כי היעדר כללים ברורים לתאגידי המים מביאים פעמים רבות להתנגשויות ובעיות בין הצרכנים לתאגידי המים, וכמות התלונות המתקבלות במוקד התלונות של ארגון אמון הציבור, שמספרן הולך וגדל, מהווה עוד הוכחה לצורך הבהול בהסדרת הנושא.
תגובת רשות המים ותאגידי המים
"רשות המים עובדת בפתיחות ובשקיפות. היות וכך, נפגשה גם עם ארגון אמון הציבור, שמעה את טענותיה, והתייחסה לגופו של עניין, הן במהלך הישיבה והן בשיחות ובתכתובת שלאחר מכן. אין ספק כי ריבוי מספר התאגידים משפיע גם על מחירי המים. רשות המים מובילה מהלך לצמצום דרסטי של מספר התאגידים מ-55 ל-15 תאגידים אזוריים בלבד. מהלך זה יחסוך למשק ולצרכן הביתי מאות רבות של מיליוני שקלים בשנה, ויוביל להורדת התעריף לצרכן.
"כשמנתחים ממה מורכבת עלות המים שאנחנו משלמים, רואים שכמחצית נובעת מעלות התאגידים. גם חלק ניכר מההתייקרות האחרונה נובעת מתוספת עלויות שדורשים התאגידים. במקביל, רשות המים בוחנת את עלויות חברת מקורות וספקי המים השונים.
"בנושא דיווח מספר נפשות - לראשונה בישראל – הוסדרו אמות מידה אחידים לשרות, המבטיחים שקיפות של ספקי המים השונים לצד כללים ברורים ושרות משופר. יחד עם זאת, גם לצרכן יש מחויבות דיווח, על מנת שניתן יהיה למצות את מלוא זכויותיו. האחריות על עדכון מספר הנפשות חלה על הצרכן. יחד עם זאת, והיה ושכח, זכאי הצרכן לזיכוי חשבונו עד ארבעה חודשים (שתי תקופות חשבון) אחורה (תלוי במועד הדיווח). אין כל ממש בטענה כי התבצע איפוס פתאומי של מספר הנפשות.
"מנגנון הקצאת כמות מים מוכרת (בתעריף הנמוך) מובנה ונסמך על כתובת מגורי הקבע בה מדווחים הצרכנים. בשל כך ספק המים מחויב, להגדיר מקום מתן הכמות המוכרת בכתובת בה מדווחים/רשומים הילדים. למען הסר ספק, לספק המים אין כל צד ו/או עמדה בעניין והוא מחויב לפעול על פי הוראות החוק. אין אפשרות להגדיר נפש ככזו המדווחת בשתי כתובות מגורים שונות ועל כן, חלוקת התשלום מוטלת לפתחם של בני הזוג. ספק המים אינו יכול ובוודאי שאינו מוסמך להיכנס לנבכי הסכמים בין בני זוג.
"להבנה, חשוב להבהיר למען הידיעה וההבנה כי כל נפש כיום זכאית ל-3.5 מ"ק בחודש בתעריף הנמוך, כלומר אם נתרגם הדבר לעלות כלכלית נכפיל כמות זו בהפרש בין תעריפי המים (5.4 שקלים = 14-8.6) כלומר 3.5 מ"ק * 5.4 ש"ח שהם 18.9 שקל לחודש.
"באשר לנושא רווחה - קיים מנגנון הטבות לאוכלוסיות חלשות ונזקקות על פי קריטריונים שנקבעו בוועדת הכספים של הכנסת והוא מיושם. כמו כן, גם בכללי אמות המידה יש התייחסות למדיניות רווחה והקלות שונות במקרים מסוימים (בכללי ניתוק מים, בהסדרת התשלומים, וכיוצר באלה).
"באשר לנושא הביוב - מערכות המים והביוב הן מערכות השלובות זו בזו. פירוט רכיבי המחיר מופיע באתר האינטרנט של רשות המים . מחיר המים והביוב הוא אחיד לכל הצרכנים הביתיים. אגב, בהשוואה לעולם, מחירי המים והביוב בישראל אינם גבוהים. אפילו במדינות עשירות במים כמו קנדה, צרפת, צ'כיה ואחרים – משלמים הרבה יותר. רשות המים הסדירה לאחרונה גם את נושא בורות הספיגה (סט כללים ייעודי לעניין).
"חשוב לדעת שבורות רקב הינם בבחינת תשתית לא חוקית כבר משנת 1992! מעבר לכך יש להבין שגם צרכנים אשר בשטחם בורות ספיגה בסופו של יום מקבלים שירותי ביוב שכן כלל השפכים מפונים למערכות העירוניות המטפלות בשפכים כמו כל יתר השפכים של כולנו".
יו"ר פורום תאגידי המים, משה אשכנזי, מסר בתגובה: "טענות רשות המים כלפי התאגידים הינו ספין החוזר על עצמו חדשות לבקרים, בכל הזדמנות בה נדרשת הרשות להתייחסות לנושאים שבאחריותה הבלעדית. מוזר הוא שמצד אחד מכריזה הרשות על תכניתה לצמצום מספר התאגידים, כשבמקביל לכך היא מאשרת הקמתם של תאגידים נוספים. רשות המים נוקטת בהטעיית הציבור ומפנה את חיצי הביקורת אל התאגידים, בעוד התאגידים עצמם כלל אינם מתנגדים לצמצום מספרם. כמו כן, התאגידים מתנגדים באופן נחרץ להעלאת תעריפי המים - שנקבעים על ידי הרשות ומועצת המים. לראיה, התאגידים אף עתרו לאחרונה לבג"ץ נגד העלאת התעריפים.
"בעניין מדי המים; כבר לפני כשנתיים פניתי אל רשות המים לצורך הסדרה דחופה של הנושא. לצערי, התמהמהות רשות המים בטיפול בתחום חשוב זה מובילה למצב בו הציבור ימשיך לשלם כסף רב שלא לצורך".
לפנייה לכתב/ת 
