"תאגידי המים יאולצו להחזיר כסף לצרכנים"
בני זוג תבעו את "מי מודיעין" על גביית יתר וזכו. למרות שמדובר בפסק דין בבית-משפט לתביעות קטנות, בתאגיד נבהלו והגישו מיד בקשה לערעור למחוזי בטענה שיש פה תקדים בעל "השלכות הרסניות לתאגידי המים", "שכן כל מי שירצה זיכוי יקבלו"
פסה"ד שמפחיד את תאגידי המים: האם הם יאלצו להחזיר כספים לצרכנים? לבית-המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה בקשת ערעור דחופה. בתאגיד המים מי מודיעין לא מוכנים לשלם 648 שקל לבני זוג שתבעו אותו על גביית יתר. הסיבה: חשש ל"השלכות הרסניות ומרחיקות לכת בכל הנוגע לתאגידי המים", המשמשות כתקדים לגל של תביעות צרכנים על גביית יתר מצד התאגידים.
הערעור הוגש על פסיקה של בית-המשפט לתביעות קטנות ברמלה לטובת בני הזוג שקיבלו חשבונות מים מנופחים פי 2.4 מהצריכה הממוצעת שלהם, בחודשים מאי-יוני ויולי-אוגוסט 2010, במהלכם אף שהו 3 שבועות בחו"ל. את בני הזוג ייצגו, פרו בונו, משרד עוה"ד שמילוביץ', גרינגרד, פורשטט, נחמן.
השופטת עדנה יוסף-קוזין, האמינה לתובעים ופסקה לטובתם, אחרי שקבעה כי בני הזוג לא יכלו לספק הוכחות חותכות לבעיה במד המים, שכן כל העוצמה והסמכות בעניין זה נתונות בידי תאגיד המים: הוא זה שמחזיק בשעון, בודק אותו ומחשב את הגבייה. כל שנותר לבני הזוג היו מילתם וחשבונם הממוצע הנמוך.
לפי מי מודיעין, בני הזוג לא הוכיחו שהיתה נזילה, בעיה במד המים או קריאה לא נכונה, וכל עוד לא הוכח פגם בגבייה לפי חוק, אזי אין לזכות את התובעים, אחרת התאגידים יהיו חשופים לתביעות.
התאגיד חושש: כל אזרח שיחפוץ בזיכוי יקבל
עם מתן פסק-הדין, מי מודיעין מיהרו להגיש ערעור בו טענו כי, "לא רחוק היום בו כל אזרח בישראל שיחפוץ בקבלת זיכוי בגין צריכת יתר שאינה מוצדקת, יפנים כי כל שעליו לעשות כדי לקבל זיכוי, זה לפנות לתאגידי המים בבקשה מתאימה ותאגיד המים יהיה חייב להשיב לו את הזיכוי, זאת חרף העובדה כי עניינו כלל לא נופל לאותם המקרים המנויים על פי חוק: קריאה לא נכונה של מד המים, נזילה שתוקנה, או מד לא תקין".
כל זאת, למרות שפסק דין בבית-משפט לתביעות קטנות לא בהכרח מהווה תקדים משפטי. עוד מבקשים במי מודיעין מבני הזוג לממן את הוצאות המשפט וכן את הוצאות עורכי-הדין של התאגיד.
התביעה, שמפחידה כל כך את מי מודיעין, הוגשה על-ידי בני הזוג אחרי שקיבלו חשבון מים עבור מאי-יוני בסך 463.40 שקל, כשקודם לכן סכום החשבונות נע בין 250 ל-150 שקל בקירוב. לטענתם, שם בכלל שהו כ-4-3 שבועות בחו"ל בתקופה הזאת, כך שלא ברור היה להם מהיכן נולדו הסכומים הללו המעידים על צריכת מים הגבוהה פי 2.4 מהצריכה הרגילה שלהם.
השניים פנו לתאגיד וזה מצידו הציע לבדוק את שעון המים תמורת פיקדון של 116 שקל. אם יימצא פגום - יוחזר סכום הפיקדון ואם לאו - יישאר בידי התאגיד. בינתיים, נתבקשו בני הזוג להחליף את השעון.
ביולי נשלח השעון לבדיקה ובאוגוסט נבדק ונמצא תקין. בינתיים, קיבלו בני הזוג חשבון מים על יולי-אוגוסט בסך 443.20 שקל - שוב סכום גבוה מהצריכה הממוצעת שלהם, אולם אחרי שהוחלף מד המים, חשבונות המים ירדו ל-173.1, 184.18 ול-174.9 שקל, זאת עד פברואר 2011, עת הגשת התביעה. בביהמ"ש, בני הזוג דרשו החזרים עבור גבית היתר וכן את 116 השקלים שנגבו מהם עבור הבדיקה.
השופטת: "אני מקבלת כמהימנה את עדותם"
השופטת קבעה: "מעדותם בפני, התרשמתי שהם אנשים הגונים ומהימנים, אשר העידו באמת ובתמים, כי בתקופה שבמחלוקת הרגלי צריכת המים שלהם לא השתנו וכי לא היתה פריצה או דליפה בביתם. אני גם מקבלת כמהימנה את עדותם, כי הם נעדרו מביתם לתקופה של כ-4 שבועות מתוך התקופה שבמחלוקת, תקופה בה לא צרכו מים". השופטת אף תהתה אם מד המים שהותקן בביתם היה המד הישן שהוחזר, או שמא מד חדש, אולם תאגיד המים לא סיפק מענה לתהייתה.לפי חוק, אמרה השופטת, "לתובעים אסור לבדוק את מד המים בעצמם וכך נשללה מהם היכולת להוכיח את תקינות או אי תקינות המד. מי מודיעין לא הוכיחה אחרת וכן לא הסבירה כיצד קרה שצריכת התובעים בחודשים הללו הגיעה לפי 2.4 מהצריכה".
לפי פסק-הדין, כיוון שהצריכה הממוצעת של בני הזוג עמדה על 187 שקל בחודש, אזי על מי מודיעין להשיב לתובעים 572 שקל. כיון שהצריכה שבה לקדמותה אחרי ששב שעון המים מהבדיקה, על מי מודיעין להשיב גם 116 שקל על מד המים. קרי 648 שקל.
בתאגיד מי מודיעין מסרו ל-ynet בתגובה: "תאגיד מי מודיעין מחויב לפעול על פי כל הנחיות רשות המים וכל הכללים הקבועים בחוק, בעת שאנו בוחנים בקשות תושבים להחזר או זיכוי כספי. קביעת החוק היא, כי במקרה המדובר, לא ניתן להחזיר לתושבים את סכום הכסף, שכן מקרה זה אינו נופל לאותם המקרים המצויינים בחוק בגינם ניתן לזכות תושבים.
"עם זאת, חשוב להבהיר כי שירות הלקוחות שלנו ניסה לסייע לתושבים עד כמה שניתן מאחר והבנו את מצוקתם, ופנינו בבקשה חריגה לממונה על פניות הציבור ברשות המים, בה ביקשנו לזכות את התושבים באופן חריג. בקשתנו נענתה בשלילה על ידי רשות המים ולפיכך פעלנו בהתאם להנחיית הרשות.
"מהסיבות הללו, אנו סבורים כי בית-המשפט שגה בפסיקתו, כי לתושבים מגיע החזר בגין הצריכה החריגה והחזר על תשלום בדיקת מונה המים (שחזרה עם תוצאה תקינה).
"אנו חושבים כי החלטת בית-המשפט אינה עולה בקנה אחד עם דרישות החוק וזו הסיבה לבקשת הערעור. פסק דין זה, עלול להוות תקדים משפטי בעייתי ביותר לכל תאגידי המים בישראל, מאחר ובדיקת מונה מים היא אירוע שגרתי ונפוץ. התאגידים נדרשים לפעול על פי כללי רשות המים, ופסק דין זה, שומט את הקרקע תחת אותם הכללים".
לפנייה לכתב/ת 
