רשות המים: התעריפים עשויים לעלות ב-5%
מנכ"ל רשות המים, אלכסנדר קושניר, אמר בוועדת הכלכלה כי בעוד כחודשיים יוחלט האם להעלות מחירים. "שנתיים החזקנו את המחירים מתחת לפני המים". בדיון נחשף מחקר לפיו, משקי הבית צורכים פחות מ-40% מכלל כמות המים הנצרכת אבל משלמים כ-60% מהתשלומים של תאגידי המים למקורות
רשות המים תחליט בעוד כחודשיים אם להעלות את מחירי המים, ולדברי מנכ"ל הרשות אלכסנדר קושניר, "אם נעלה זו לא תהיה עלייה דרמטית אלא התייקרות באחוזים בודדים, עד 5%". קושניר אמר זאת היום (ה') בוועדת הכלכלה שהתכנסה לדיון יזום ומיוחד על הסיבות למחירי המים היקרים.
פרט לביקורת על גובה המחירים מצד הח"כים ונציגי הארגונים הציבוריים, לא היתה לדיון תכלית מעשית מאחר שהממשלה הפקיעה מהכנסת את הסמכות לקביעת מחירי המים והפיקוח עליהם, והעבירה אותם לרשות המים בעשור הקודם במסגרת חוק ההסדרים.
הדיון נועד יותר "לשחרר קיטור" של זעם צרכני המים ותסכול הח"כים בתקווה שנציגי הממשלה יטמיעו את תחושות הציבור ויחשבו יותר מפעם אחת לפני ההחלטה הצפויה בנובמבר אם נשלם יותר על המים. "אני לא נהנה לרדוף את הצרכנים", התוודה קושניר. "שנתיים החזקנו את המחירים מתחת לפני המים. אין פה כסף שזורם למרתפי האוצר או לא מושקע במה שלא צריך. מצדנו לא ננפח את התעריפים אלא בצורה מתונה אבל נאלץ לעדכן אותם בגלל התייקרות עלויות הייצור במחירי הדלק והתפעול השוטף וגם אם אנחנו נאלצים לרכוש כל שנה יותר ויותר מים מותפלים".
קושניר הוסיף, כי הדיונים במסגרת תהליך עדכון המחירים יתחילו בעוד שבוע. בעקבותיהם ייערך שימוע לנציגי הציבור ובשבועות הבאים יתגבשו המרכיבים המעודכנים של התעריפים. "אני לא רוצה להיכנס להערכות יותר מדויקות של התוספת המשוערת מעבר ל-5%", אמר מנכ"ל הרשות.
"יכולת תמרון מוגבלת במחירי המים"
מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח, ציין כי לרשות המים יש "יכולת תמרון מוגבלת במחירי המים במבנה של משק המים. היא פועלת במתכונת כובלת שלא מאפשרת לקושניר לדחוף את המחירים כלפי מטה ובכך לשחוק את המערכת. מצד שני הוא גם לא רוצה להעלות את התעריפים, ולכן הוא מתמרן בקושי בין האילוצים".
צמח דחה את האשמה שנציגי הציבור והח"כים חזרו והטיחו בפקידי הממשלה בכלל, והאוצר בפרט, כאילו יש להם עניין אישי בהגדלת הרווחיות של תאגידי המים. "הפקידים רק מבצעים את מדיניות הממשלה שנקבעה לא באשמתם", אמר צמח.
קושניר חשף את המרכיבים של מחירי המים מהם עולה כי עלויות התפעול, ההפקה וההון של תאגידי המים והביוב מהוות כ-45% מהתעריפים בעוד שבחברת מקורות, הספקית הראשית של התאגידים עלויות אלה כולל האנרגיה מהוות כ-20% מהתעריף שהיא גובה.
הוא ציין את העלויות החיצוניות הראשיות כמו הסבסוד הצולב של המחיר לצרכן, שמכסה את התעריף המוזל לחקלאים, והסכמים אחרים שעלותם בתעריפים מעל 10%, את עלויות הרכש הגובר של המים המותפלים שמהוות כ-11.5% מהתעריף, ועלויות טיהור השפכים שמהוות כ-15% מהתעריף.
התעריף לתאגידיים גבוה פי 3 מהתשלום למקורות
בעניין עלויות הסבסוד חשף מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, ממצאי בדיקה שערך הכלכלן אמנון נויבך. מהנתונים עולה, כי משקי הבית צורכים פחות מ-40% מכלל כמות המים הנצרכת אבל משלמים עליהן למעלה מ-60% מהתשלומים של תאגידי המים למקורות.
ב-2012 מקורות גבתה תעריף משוקלל (בין הנמוך והגבוה) בסך 3.5 שקל לקוב בעוד שהתאגידים גבו מהצרכנים תעריף משוקלל, כולל מע"מ, בסך 11.25 שקל לקוב – בשיעור של פי 3!. לפי חישוביו, המע"מ מכניס למדינה כ-1 מיליארד שקל בשנה והסובסידיות לצרכנים אחרים מכניסות לספקים 650 מיליון שקל בשנה. נויבך המליץ להפחית את המחיר למקורות לכ-3 שקלים מה שיוזיל את המים לצרכן ב-15%.
נציגת האוצר גילתה כי מקורות מרוויחה היום כ-200 מיליון שקל בשנה וקושניר גילה כי רווחי התאגידים עומדים על כ-100 מיליון שקל בשנה. נתונים אלה הקפיצו את הח"כים שטענו כי משק המים לא נועד לעשות רווחים ומוטב להשתמש בהם להפחתת התעריפים. הם טענו גם כי אין הצדקה לגבות את המע"מ על המים אם המדינה "לא מכניסה את היד עמוק לכיס כדי להוזיל את מחירי המים לשכבות המוחלשות", כדברי הח"כים יואל חסון (קדימה) ואורי מקלב (יהדות התורה).
"הרווחיות לא מוצדקת אם תעריפי המים הוכפלו ב-4 השנים האחרונות", אמר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). קושניר הגיב שרווחיות מקורות נובעת מהתייעלות החברה שקיימת יותר מ-70 שנה, בעוד שתאגידי המים רובם בני פחות מ-5 שנים וגם הם יתייעלו. הוא גם טען כי הרווחים לא הולכים לכיסו של אף אחד אלא מושקעים כולם בהרחבה ושיפור תשתיות אספקת המים ברשויות המקומיות.
"החוק מחייב את התאגידים להתנהל במשק סגור ולממן גם את ההשקעות בתשתית, ובקטע של איכות התשתיות התגלו פערים בין הרצוי למצוי והגישור מחייב השקעות של מיליארדים. לא רק בפריפריה שם צריכים להתחיל בשיקום מאפס אלא אפילו גם בתל-אביב העשירה", אמר קושניר וחשף את הכוונה לאזן בין התאגידים החזקים לחלשים באיגום רווחי החזקים לחיזוק החלשים .
מדוע הצרכן צריך לשלם על מחדלי העיריות?
ח"כ אייכלר שאל מדוע הצרכן בכלל צריך לשלם על מחדלי העיריות. "זו כבר שאלה פוליטית", ענה קושניר. "אבל המבנה הנוכחי של משק המים הוא הרבה יותר בריא מהתקופה שבה הוא היה תלוי בתקציב המדינה והדיונים עליו היו מאד פוליטיים. היום לפחות אנחנו יודעים מה לעשות כדי לצמצם פערים, מה לתקן, כמה זה יעלה ואיך לממן".
אבל אייכלר וחסון לא הרפו. הם חזרו ושאלו מדוע מחייבים את צרכני המים בתשלום מס למימון התשתיות אבל לא מחייבים את נוסעי הרכבת במימון הנחת המסילות וקניית הקרונות שמוטל על הממשלה וחברת הרכבת.
כאן התערבה נציגת האוצר שאמרה כי "למדינה יש עניין כלכלי לעודד את הנסיעות בתחבורה הציבורית אבל בנושא צריכת המים העניין הכלכלי של הממשלה הוא לצמצם את הצריכה". אבל ח"כ מקלב העיר כי "הצרכן נדרש לשלם לתאגידים סכומים דרמטיים ולא מרגיש שהוא משלם לא רק על צריכתו. הבנתו המקצועית נמוכה עד אפסית. התאגידים עולים לציבור כסף רב ועליית המחירים לא מוצדקת לפחות בחלקה".
לדיון הזדמן אלי בוסקילה, משרידי המחאה החברתית שעדיין מפגינים, אשר הטיח בנציגי הממשלה: "תפסיקו לחייך ותרדו לשטח לפגוש אנשים שחיים על נדבות של מזון או משפחות של ילדים נכים שעושים את הצרכים במיטה 4 פעמים ביום והאימהות חושבות פעמיים אם לבזבז מים על רחיצת הילדים וכביסת הסדינים".
אייכלר סיפר על ילדה שפגש בחנות של רמי לוי, אשר הוריה שלחו אותה לאסוף את שאריות הלחם ממכונת החיתוך, וטען כי מחירי המים הגבוהים הם שמאלצים את הילדה לחפש ברחובות לחם חינם.
הח"כים דרשו פעולה שתחזיר לכנסת את הפיקוח על המים ברוח הצעת חוק שכבר הגישו חברי ועדת הכספים. הדברים נאמרו לפרוטוקול בידיעה שהשינוי רחוק מהישג ידם. גם ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), לא היה סיכום מעשי פרט לאמירה שהוא מתרשם כי בעניין קביעת מחירי המים "אין רשעות וגם לא מגמה של עשיית רווחים מקסימליים". את תרומתה המעשית היחידה של הוועדה היא תרים, לדבריו, בשבועות הקרובים כשתקבע לפחות כללים חדשים לניתוקי מים לחייבים.
לפנייה לכתב/ת 
