מקונצנזוס לסימן שאלה / אלי גוטמן
הרבה ביקורת, חלקה נכונה וחלקה פחות, הושמעה כנגד אלי גוטמן. עכשיו, אחרי הקמפיין הגרוע ביותר מזה שני עשורים, הוא צריך לבקש קדנציה נוספת לא מאבי לוזון אלא מהציבור. להסביר לכולנו מה למד ומה הוא מתכוון לשנות בהזדמנות הבאה, אותה כנראה יקבל. אורי קופר מבקש הסברים
זה קרה תוך זמן קצר. תוך פחות משנתיים הפך אלי גוטמן מקונצנזוס לאומי לסימן שאלה. וזה לא הגיע רק בגלל ה-1:1 מול צפון אירלנד.
סימן השאלה הוא לא בנוגע, חלילה, למקצועיותו וליכולתו כמאמן – אלה נשארו בגדר קונצנזוס - אלא הסימן בסוף השאלה הכי מעניינת בראשו של הציבור: "האם גוטמן הוא המאמן שאני, האוהד, רוצה לראות בנבחרת?"
גוטמן ספג בתקופה הזו ביקורות שונות – חלקן רציניות, אחרות פחות - ועכשיו, לפני שמקבלים החלטה בעניינו או מתקבעים בדעה לגבי העתיד, חשוב דווקא ללכת אחורה ולבדוק אותן.
מסוים היסטוריה שלילית עבור נבחרת ישראל. רק בקמפיין האירופי הראשון, עם צרפת, שוודיה, בולגריה ואוסטריה ספגנו יותר שערים. אפילו עם משחק הגנתי, כביכול, הרשת זזה יותר מבתקופת פרננדז, קשטן, גרנט או נילסן, אז רוצים לחשוף את ההגנה עוד יותר? עוד קצת תעוזה, עוד חלוץ במקום קשר, והיינו חוטפים חזק. כמו אז, לפני עשרים שנה, כשסיימנו במקום האחרון.
עוד ב-ynet ספורט:
- מוקדמות המונדיאל: מי עלתה, מי בחוץ ומי עשתה היסטוריה?
- אנגליה בקרב על החיים מול פולין. כיצד זה הסתיים?
- התבוסה שמצרים לא תשכח במשך זמן רב
ההבדל העצום בין הדברים שאמר והבטיח גוטמן בתחילת הדרך לבין התוצאות בפועל הוא, כמובן, מה שהביא בראש ובראשונה לשינוי התדמית בעיני הציבור. ביומו הראשון, כמו ילד תמים ומלא חלומות, גוטמן פינטז בקול רם על ברזיל. אתמול, עם אמירת תודה שנתנה הרגשה של סוף תפקיד ולא רק של סוף טורניר, גוטמן סגר את הקמפיין הכושל ביותר של ישראל (ואחוזי הצלחה, שלעולם לא משקרים, מראים זאת) מזה שני עשורים.
אבל זה לא רק זה.
סיום מאכזב
ישראל נעלה את הקמפיין ב-1:1 מול צפון אירלנד
נדב צנציפר
מוקדמות מונדיאל 2014: האמת? טוב שנגמר. הנבחרת של אלי גוטמן שוב נראתה רע והשיגה רק נקודה מול היריבה החלשה. בן בסט (43) העלה את הכחולים-לבנים ליתרון בשערו השישי ברציפות, סטיבן דייויס (73) איזן בבעיטה נהדרת ושלח 13 אלף צופים מאוכזבים הביתה
"זימון שחקנים מוגזם". כן או לא לזמן לגיונרים שלא משחקים? כן או לא לקרוא לבניון? הקדנציה של גוטמן היתה מלאה בזגזוגים בנושא והתוצאות משתקפות במספרים. 35 שחקנים ייצגו את ישראל בקמפיין - הכמות השלישית בגודלה מבין 53 הנבחרות שהשתתפו במוקדמות באירופה! וחשוב להבין שהאחרות שזימנו מספר גדול של שחקנים הן נבחרות ממדינות גדולות, כך שהמבחר שלהן רב יותר מזה של ישראל. נכון, היו פציעות, אבל בתחום הזה נוצר מיני-כאוס מבלבל ולא בריא.
"משחק הגנתי מדי". פה מדובר בדמגוגיה זולה. ואפשר לראות את זה דווקא בטור שערי החובה ולא הזכות. 14 שערי ספיגה הם במובן
התגובות
גוטמן: "קמפיין סביר בהחלט, נהנה בנבחרת"
צנציפר, גנור
גורמים בהתאחדות מעריכים שהמאמן הלאומי ימשיך לקדנציה נוספת, אך גם גרנט בתמונה. גוטמן לאחר ה-1:1 מול צפון אירלנד: "הנבחרת שיחקה בצורה מסוגננת והשתפרה ככל שהטורניר התקדם". אוואט: "גוטמן הצליח". בן בסט: "לפעמים יש ביקורת לא הוגנת". נאתכו עקץ את שורקי הבוז: "גם לצפון אירים לא היה סיכוי לעלות, אבל האוהדים שלהם מחאו כפיים בסיום"
"הביא שיטה מהבית". במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתפקיד, אמר גוטמן שהשחקנים יצחצחו שיניים עם שיטת המשחק, אבל רוסיה ואזרבייג'ן עזרו לו להבין מהר מאוד שאינו יכול להתאים שחקנים לשיטה שקבע מראש. הטעות הזו גמרה את הקמפיין רגע אחרי שהתחיל. מצד שני, חשוב לציין שהמאמן הראה פרגמטיות ותיקן. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אבל זה כבר היה חסר סיכוי.
"בחירת שחקנים לקויה". זו לא רק בחירת שחקנים נטו, אלא הרבה יותר מכך. גוטמן הואשם בהעדפת מקורבים, בעיקר בכל הנוגע לאיתי שכטר, ולאחרונה גם ביברס נאתכו. נושא שכטר יישאר בגדר תעלומה. במשחקי המחלוקת, בצפון־אירלנד ומול אזרבייג'ן בבית, הוא כבש ובישל ועדיין יש תחושה שהוא לא צריך היה להיות שם. נאתכו, לעומתו, היה השחקן המאכזב של הקמפיין, אבל אתם באמת חושבים שיש מאמן שהיה מוותר עליו?
על הנושאים האלה, ואחרים, גוטמן צריך לדבר. סליחה, חייב לדבר. כי אם היו אומרים לגוטמן בתחילת הדרך שישיג 14 נקודות, הוא היה מאדים מבושה. ואם לואיס פרננדז, למשל, היה במצב דומה, הוא היה זוכה מלוזון לבעיטה הגונה בישבן בעודו נזרק החוצה. כך שעל גוטמן לבקש שנתיים נוספות לא מאבי לוזון, אלא מאיתנו. מכולנו.
גוטמן כבר אמר שיגיש דו"ח מפורט (שבטח אף אחד לא יקרא) ללוזון, אבל כדאי, בשבילו ובשבילנו, שיחשוף אותו גם לציבור. כי הציבור, יותר מכל אחד אחר, הוא זה שצריך לשפוט אותו, ורצוי שיקבל תמונה מלאה. שגוטמן יסביר איפה טעה – והוא יודע שטעה פה ושם – ובעיקר איך הוא מתכוון לגשת לנושאים האלה בפעם הבאה, אם תהיה כזו.
וכנראה שתהיה. כי גוטמן, וזה ברור, הוא לא הבעיה של הכדורגל הישראלי. יש להניח שתינתן לו ההזדמנות לחזור ולהיות קונצנזוס. רק שיזכור – כשמדובר בנבחרת ישראל, בדרך כלל יש יותר מה להפסיד מאשר מה להרוויח. בעצם, הוא כבר יודע את זה. מניסיון.
אלי גוטמן
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים