השתחררתם? לכו להיי-טק
לא פעם מוצאים את עצמם צעירים מובטלים ומרומים, לאחר שסיימו לימודים אקדמיים, ורכשו תואר שאין לשוק חפץ בו. הצעת החוק שתעודד חיילים משוחררים ללמוד הנדסה וטכנולוגיה, תחלץ אותם ממעגל התסכול, תעניק להם מקצוע רווחי, ובמקביל תפתח את התעשייה ההיי-טק בישראל
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
לא פעם צעירים מוצאים עצמם מאוכזבים בתום מספר שנות לימודים, ואז הם תוהים, מיואשים: "למה לא אמרו לנו קודם?" הצעת החוק שאותה אני מקדם, מבקשת לסייע לחיילים המשתחררים בבחירה המקצועית שלהם, ובכך בעצם לעזור לכולנו.
הפסד כפול
חייל משתחרר משירות צבאי בתום 36 חודשים, שבהם תרם למדינה ממיטב מרצו וכשרונו.
כדי לסייע לו בתחילת דרכו בחיים האזרחיים, הקימה המדינה קרן, הכוללת כספים שהופקדו עבורו במהלך כל חודשי השירות. לאחר השחרור יכול החייל להשתמש בכספי הפיקדון לצורך השלמת לימודים קדם-אקדמיים, דיור, הכשרה מקצועית או לצורך הקמת עסק חדש. בנוסף, קבע המחוקק שיוקצה סכום כסף נוסף לקרן אחרת, שייועד למימון השכלה גבוהה, אך הוא לא קבע באיזו השכלה גבוהה מדובר.
פעמים רבות לומדים חיילים משוחררים מקצועות שאינם רווחיים, או כאלה שהשוק רווי בהם, דוגמת עריכת דין או ראיית חשבון. בסופו של דבר, אף שבידיהם תואר אשר עלה להם בהשקעה מרובה, הם מוצאים את עצמם מובטלים, מתוסכלים ומרומים.
במקרים אלה מפסידה המדינה פעמיים: היא מימנה לימודים לאזרח על חשבון משלם המסים, אלא שבתום ההכשרה, האזרח חוזר ונופל עליה למעמסה, כשיגלה שאין לו עתיד מקצועי, והוא אינו יכול לפרנס את משפחתו.
"אל תצטרך לבריות"
ההלכה היהודית קובעת שעל האדם לדאוג לפרנסתו ולא ליפול למעמסה על הציבור: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (תלמוד בבלי, שבת קיח ע"א). כמו כן, היא מדריכה את ההורים להוביל את ילדיהם ללמוד מקצוע שיש בו כדי לפרנס אותם (תלמוד בבלי, קידושין כט ע"א). בדומה לכך, ראוי שהמדינה תעודד אף היא את אזרחיה ללכת בדרך זו, ולא ליפול למעמסה על הציבור.
הצעת החוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה) נועדה לשנות את המצב שבו אזרחים בעלי פוטנציאל תעסוקתי גבוה נופלים עליה לנטל. על פי ההצעה, הקרן המממנת לימודים גבוהים תכוון את החיילים המשוחררים למקצועות הנדסה והיי-טק, על ידי מתן העדפה למי שבוחרים ללמוד מקצועות אלו.
הרווח הוא כפול: מחד, החייל המשוחרר ילמד מקצוע מפרנס ורווחי, ויחד עם זאת גם המשק הישראלי יוכל לחסוך בתשלום קצבאות למעוטי יכולת, ובמקביל להצמיח תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה ישראליות.
כיום, תחום ההיי-טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל ומהווה כ-15% מהתוצר, וכ-35% מהייצוא! דא עקא, תעשיית ההיי-טק מתמודדת בימים אלה עם מחסור הולך וגובר במהנדסים ובבעלי הכשרה טכנולוגית.
לטובת הכלל ולטובת היחיד
יש לציין, שאת הצעד הראשון בתחום עשה יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת ויו"ר רד תקשורת, כאשר ייסד את תוכנית "אופקים להייטק". תכנית זו מעניקה מימון לימודים במקצועות ההנדסה וההיי-טק, לאלה הבאים מאוכלוסיית מוחלשות, בין השאר עולים מחבר העמים ומאתיופיה,
שאין להם יכולת לשלם עבור השכלתם. תכנית זו נועדה לפרוץ מעגל קסמים, המנציח את העוני, ומאפשרת למי שנולד למשפחה ענייה, ללמוד מקצוע שיעלה אותו אל מעל לקו העוני.
הצעת החוק, שאני מקדם בשותפות עם ידידי, ח"כ דוד רותם, תאפשר למדינה להצטרף למהלך זה של זיסאפל, ולהרחיב את מעגל הנתמכים הפוטנציאליים ולהנגיש אותו לכלל החיילים המשוחררים.
בהמשך נעשה מאמץ לתת תמיכה גדולה יותר לחיילים המשוחררים שהגיעו משכבות מוחלשות. בכך תממש המדינה את מעלת הצדקה הגבוהה ביותר, שהיא סיוע לאדם לקבל הכשרה, שבתומה הוא יוכל להתפרנס בכוחות עצמו: "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שֶׁמָּך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול" (רמב"ם, מתנות עניים י, ז).
הצעת חוק זו מהווה דוגמה למפגש הרמוני בין טובת הכלל ובין טובת היחיד, המאקרו והמיקרו, כלשון חז"ל במשנה: "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור (=יבחר) לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (אבות ב, א), דרך המתאימה גם לאדם עצמו ולגם לחברה שסביבו.
לפנייה לכתב/ת 
