נגידה חדשה: צמרת כלכלית - לא לגברים בלבד
מנכ"לית האוצר, החשבת הכללית, המפקחת על הביטוח, הרוב נשי בהנהלת הבנקים הגדולים ועכשיו גם בבנק ישראל: מינוי קרנית פלוג לנגידה ממשיך מגמה של התמקמות נשים בצמרת הכלכלית של המדינה. אך בעוד שחלק מברכים על "שבירת תקרת הזכוכית", לא כולם משדרים אופטימיות
מינויה של קרנית פלוג לתפקיד נגיד בנק ישראל, מבסס מגמה חדשה: לא ניתן להתעלם ממספר הולך וגדל של תפקידי מפתח כלכליים ציבוריים שאויישו בתקופה האחרונה על ידי נשים - ממנכ"לית משרד האוצר, החשבת הכללית והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ועד המינוי הטרי של פלוג מהיום.
מינוי קרנית פלוג - כתבות נוספת בנושא:
- יש לנו נגידה והיא לא חייבת לנתניהו
- פישר: "מינוי ראוי, לפלוג יש כושר מנהיגות"
- אמה של פלוג: מקווה שתתגבר על מה שצריך
המגמה הזו לא מסתכמת רק בתפקידים ציבוריים, אלא באה לידי ביטוי גם במגזר הפרטי: יותר ויותר נשים ממונות לתפקידי מפתח בתאגידים הפיננסיים הגדולים.
עוד טרם ההודעה על מינוי הנגידה החדשה, אין ספק כי המינוי הבולט ביותר בתקופה האחרונה, הוא של מנכ"לית משרד האוצר - יעל אנדורן. אנדורן (43) היא למעשה היא האישה הראשונה שנכנסה לתפקיד הממלכתי הזה.
היא עבדה באגף התקציבים במשרד האוצר כעשר שנים, מתוכן כשש שנים בתפקידים שונים כסגנית ראש האגף. בשנת 2005 מונתה למנכ"לית "עמיתים" תאגיד קרנות הפנסיה הוותיקות, ממנו פרשה ביולי 2011. באפריל השנה מונתה על ידי שר האוצר, לשמש כמנכ"לית המשרד.
חידוש נוסף במשרד האוצר, שנקבע כשנתיים קודם לכן, הוא מינויה של החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו (47) - גם כן האישה הראשונה בתפקיד.
עבאדי-בויאנג'ו, רואת חשבון ועו"ד, שימשה כסמנכ"לית במשרד הבריאות ובאוקטובר 2003 מונתה ליושבת ראש החברה הממשלתית נכסים מ.י בע"מ, האחראית על מכירת מניות הבנקים. בתפקיד זה הובילה את הפרטת בנק דיסקונט, שגרעין השליטה בו נמכר לקבוצת משקיעים בראשות מת'יו ברונפמן.
במרס 2005 התפטרה מהתפקיד ובתחילת 2006 החלה לעבוד בבנק הבינלאומי בו שימשה סמנכ"לית וחשבונאית ראשית וכן כדירקטורית בחברות הבנות של הבנק. ב-2011 מונתה על ידי שר האוצר יובל שטייניץ לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר - תפקיד אליו נכנסה ביוני של אותה השנה.
מינוי נוסף במסדרונות האוצר שנכנס לתוקפו לאחרונה הוא הממונה החדשה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר - דורית סלינגר. סלינגר (53) היתה במשך כ-13 שנה מנכ"לית חברת דירוג האשראי מעלות S&P, ומאז כיהנה כדירקטורית וכיועצת פיננסית בגופים שונים.
היא בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון באוניברסיטת תל-אביב. הצטרפה לחברת הדירוג מעלות עם הקמתה ב-1991, כיהנה כאנליסטית ראשית, סמנכ"לית וב-1998 מונתה למנכ"לית החברה.
רוב נשי בניהול הבנקים הגדולים
וכאמור, גם מחוץ למסדרונות הממלכתיים - במערכת הפיננסית של המגזר הפרטי קשה להתעלם מנוכחותן המתחזקת של הנשים. אם בשנת 2007, בעת מינויה של סמדר ברבר-צדיק למנכ"לית הבנק הבינלאומי, היה נראה כי הכח הנשי מקבל חיזוק משמעותי במערכת הפיננסית, הרי שכיום, לאחר ההודעה על מינויה של לילך טופילסקי-אשר למנכ"לית בנק דיסקונט - קיים רוב נשי בכיסאות מנהלי חמשת הבנקים הגדולים.טופילסקי-אשר (43) כיהנה בתפקידי ניהול מגוונים בבנק הפועלים מאז שנת 1998. בשנת 2007 מונתה כמשנה למנכ"ל ומשנת 2009 היא מכהנת גם כממונה על החטיבה הקמעונאית, במסגרת זו ניהלה את מערך הבנק, הכולל 280 סניפים.
את הצלע השלישית של מנהלות הבנקים הבכירות, משלימה רקפת רוסק-עמינוח - מנכ"לית בנק לאומי שנכנסה לתפקידה במאי 2012 והחליפה מנכ"לית אחרת, גליה מאור.
האם נשברה תקרת הזכוכית?
מעבר לים, מונתה רק לאחרונה ג'נט ילן לתפקיד המקביל של פלוג - יו"ר הפדרל ריזרב. לדברי פרופ' רמי פרידמן, דיקאן המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ולשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר, סבור כי אין ספק שהתפקידים הכלכליים הבכירים שנשים קיבלו בארץ ובחו"ל לאחרונה מלמדים שהן ראויות בכל המובנים.
"אם הייתה תקרת זכוכית למינוי נשים, טוב שהיא נפרצה. קרנית פלוג באה מתוך המערכת של בנק ישראל וזה מקנה לה יתרון על המתחרים האחרים לתפקיד. לא היה לגביה חרושת שמועות והיה ברור שמדובר באישה מקצועית ובעלת ידע נרחב. הלוואי שעוד נשים מוכשרות יקבלו תפקידים בכירים במשק ובכלכלה כשהתנאי היחידי הוא היותן מוכשרות", אומר פרידמן.
אורית-קלייר ארזי, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית, מברכת על המינוי של פלוג כמו גם על מינוי הנשים האחרות לתפקידי המפתח, אבל מסתייגת מ"החגיגיות" בקידומן של הנשים. "עצם העובדה שצריך לברך על כך מעיד על הבעיה. בעולם תקין שהיינו רוצים לחיות בו, זה לא היה אמור להיות עניין שדורש כל כך הרבה תשומת לב, שהרי כדאי לכולנו לזכור שנשים מהוות 51% מהאוכלוסיה. העובדה שיש נשים בתפקידים כאלה אך טבעית, אנחנו עושים עכשיו תיקון על עוולות היסטוריות.
"באופן פרדוקסלי נשים הודרו במשך שנים מתפקידי המפתח הכלכליים והמאקרו כלכליים, למרות שבמאקרו כלכלה - ברמת המשפחה - נשים הן אלה שאחריות על כלכלת המשפחה ועל הניתוח של הכספים, גם כאשר הגבר בחייהן הרוויח יותר". לדברי ארזי, זה בדיוק מה שמעצים את הדרת הנשים שהיתה נהוגה קודם ואת הסטנדרט הכפול שבו מצב זה היה תקין ועבד היטב ברמת הפרטים של משפחה - אבל לא ראוי ברמה הכללית של המשק.
"אם כבר עושים תיקון - הייתי רוצה שנלך איתו עד הסוף ושנפסיק להתייחס למינויים אלה כאל מינוי של אישה - ונתייחס רק למידת הרלוונטיות של התאמתן לתפקיד. אחד הביטויים של הסטנדרט הכפול - שדורש ומאפשר דרגות חופש לחלוטין שונות (הרבה לגברים-מעט לנשים) במרחב הכלכלי הציבורי והפוליטי - הוא ששוקלים ברוב קשב כל החלטה שאישה קיבלה דרך הפריזמה 'האם זה מעיד על היותה טובה או לא'; והאם גבר היה מקבל את אותה ההחלטה באותו מצב.
"אם היה מתמנה גבר לתפקיד הנגיד, לא היינו שואלים את עצמנו אם המועמד החלופי היה מקבל את אותה החלטה. הבעיה היא בנורמה של היחס לנשים - שלאורך כל הקדנציה שלה היא צפויה להיבחן בזכוכית מגדלת גדולה יותר - ולפעמים שונה לחלוטין מאשר לגבר באותו המצב, ועל כך אין להתקנא בה. כל דבר שתעשה מעכשיו יהיה בצל היותה נגידה אישה".
גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל, תולה תקוות בקבלת ההחלטות של נשים הנמצאות בתפקידי מפתח כלכליים: "מדיניות כלכלית היא כלי דרמטי למימוש צדק חברתי ומגדרי. יש לפעול לתיקון אי השוויון המגדרי בחברה ולגבש תכנית פעולה מערכתית לצמצום הפערים. לצערנו, מצבן של נשים בעולם העבודה רחוק מלהיות טוב: נשים מרוויחות פחות, נפלטות משוק העבודה מוקדם, מופלות לרעה בקבלה לעבודה ובקידומן, על רקע היותן נשים".
לדברי אשרת, המינוי של פלוג לנגידת בנק ישראל מהווה צעד חשוב בניפוץ תקרת הזכוכית המונעת קידום נשים לעמדות בכירות, אך מעבר לכך חשיבותו בשבירת ההגמוניה הגברית בתחום הכלכלי הנחשב מעוז כמעט גברי לחלוטין. "אין ספק שהמסר הוא מסר חשוב לחברה בכלל ולנשים בפרט", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
