היסטוריה קדושה: התנ"ך בא לביקור מולדת
פרקי תהלים מתרגום השבעים, אילן יוחסין מהאדם הראשון ועד המאה ה-14 - ודפים מתוך תנ"ך גוטנברג. תערוכה מיוחדת מוקדשת לרב המכר הגדול של כל הזמנים, ומספקת הצצה היסטורית לימי בית שני. "הפסוק 'כי מציון תצא תורה' התרחש באופן מילולי בימי בית שני, ולכן חזרתם של הפריטים לכאן מאוד מרגשת"
על מגילה שאורכה יותר מחמישה מטרים, כתוב בדיו ובזהב אילן היוחסין של המין האנושי. מהאדם הראשון ועד שנת 1346, כתב נזיר פרנסיסקני בן המאה ה-14 את הכרוניקה של התנ"ך והדורות שאחריו על קלף, המוצג בימים אלה, יחד עם קטעים נדירים מגניזת קהיר ודפים מקוריים מתנ"ך גוטנברג, בתערוכה "ספר הספרים" שבמזיאון ארצות המקרא בירושלים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"מטרת התערוכה - להציג את התפתחותו והתפשטותו של התנ"ך לאורך 2,000 שנה", אומר ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ, אוצר המוזיאון. "התנ"ך נחשב לאבן הפינה של העולם המערבי - היהודי והנוצרי, ואין שום דבר שישווה לו. עם זאת, יש לו היסטוריה מדהימה שרבים לא מכירים".
מרבית הפריטים בתערוכה מגיעים ממוזיאון התנ"ך באוקלוהמה סיטי. דווקא שם שוכן האוסף הגדול בעולם, השייך למשפחת גרין האוקלוהומית, אוסף ש"כל העולם האקדמי מכיר", ובו יותר מ-40 אלף פריטים מחבי העולם.
"זה מרגש כי יש לנו בתערוכה המון ספרי תנ"ך וכתבים שאף פעם לא הוצגו בישראל", ווקוסבוביץ' אומר. "ימי בית שני נמנים על התקופה החשובה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, כי לאחריה הוחלט לסגור באופן סופי את התנ"ך. הפסוק 'כי מציון תצא תורה' התרחש באופן מילולי בתקופת בית שני, ולכן החזרה של הפריטים לכאן היום - מאוד מרגשת".
תרגום ב-70 ימים
אחת המוצגים הנדירים בתערוכה הוא עותק של תרגום השבעים שנכתב במאה השנייה לספירה, והינו העדות הקדומה ביותר לתנ"ך שהמחקר מכיר. תרגום השבעים נכתב בעקבות בקשה של תלמי מלך מצרים, שרצה לשלב את ספר התורה בספרייתו הפרטית.
על פי הסיפור המופיע בכמה גרסאות במקורות שונים, זימן אליו המלך 70 זקנים יהודים שיתרגמו את התנ"ך ליוונית תוך 70 יום, ומכאן שמו. התלמוד הבבלי כותב כי על אף ששיכן כל אחד מהזקנים בחדר נפרד, מלבד 12 הבדלים בודדים - תרגמו באורח נס השבעים כולם את התנ"ך באופן זהה. עדויות לכתיבת תרגום השבעים מופיעות גם באיגרת אריסטיאס, שנמנית על הספרים החיצוניים. במוזיאון המקרא מוצגים חמישה דפים מתוך ספר התרגום ליוונית של ספר תהלים.
גם תרגום התנ"ך הראשון לארמית, המתאורך למאה השנייה לספירה, מוצג בתערוכה, וגם תרגומים שונים שלו לשפות שונות, בהם גז (שפה שמית עתיקה שאינה בשימוש עוד, המקורבת לאמהרית, לשונה הרשמית של אתיופיה); ערבית, סורית עתיקה, לטינית, ארמנית וגוטית.
עריפת ראשה של ושתי
פריט ייחודי נוסף שהובא לארץ הוא קודקס קלימקי רסקריפטוס – כתב יד המכיל שני חיבורים תאולגיים נוצריים מאת יוחנן קלימקוס מן המאה השישית לספירה. לדברי ווקוסבוביץ, הסופר העתיק את חיבוריו של קלימקוס במאה התשיעית על גבי קלף משומש, שהכיל קטעים מהתנ"ך ומהברית החדשה בארמית וביוונית. "כיום יש לנו טכנולוגיה ייחודית שבאמצעותה המבקרים בתערוכה יכולים לקרוא את הטקסטים שמופיעים מתחת לשכבה העליונה", אומר ווקוסבוביץ'.
עוד פריט שמופיע בתערוכה הוא מגילת אסתר משנת 1615, שנכתבה בעיר פררה שבאיטליה, והיא אחת המגילות המאויירות הקדומות ביותר. האיורים מופיעים בחלקה העליון של המגילה, ומשולבים בהם מדרשים וסיפורים שאינם מופיעים בטקסט. כך למשל, ניתן לראות את דמותה של ושתי מוצאת להורג בעריפת ראש, לאחר שלא נענתה להזמנת המלך אחשוורוש. תיאור זה מבוסס על מדרש חז"ל, לפיו אחשוורוש "גזר והכניס ראשה בדיסקוס" (מדרש רבה, פרשה ד).
לא רק כתבי יד מופיעים בתערוכה, ואחד המוצגים המעניינים בתערוכה הוא חלק קטן מתוך "תנ"ך גוטנברג" - ההדפסה הראשונה של תרגום התנ"ך ללטינית, שהדפיס ממציא הדפוס, יוהאן גוטנברג. "אחד מהספרים הראשונים שגוטנברג הדפיס היה התנ"ך - ולנו יש שני דפים מאותו תנ"ך", מספר ווקוסבוביץ.
תערוכת "ספר הספרים" תפתח ב24.10 במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
