באין מנחם: עוד לומדת עם בעלי, הרב פרומן

הרב מנחם פרומן היה אדם מיוחד: רב מתנחל, פעיל שלום ואיש רוח - אבל יותר מכל הוא היה האיש של הדסה, והיא - האישה של חייו - מעידה כי גם חצי שנה לאחר פטירתו, היא לא מפסיקה ללמוד אתו. "כשצלמים הגיעו הביתה, הוא היה שואל: נו, ואת הקב"ה כבר צילמת?" מספרת הרבנית הדסה פרומן. "ואז הוא היה אומר: הנה, יש לך הזדמנות – אשתי ואני – צלם, צלם את השכינה. הזוגיות שלנו הייתה כלי העבודה העיקרי שלו עם העולם".

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

• ומי הכי נהנה משעון הקיץ? החרדים
  

לדברי הדסה, הקשר המיוחד בין בעלה ובינה לא תם עם מותו. המוות, אגב, הוא מונח שהיא עדיין מתקשה להשתמש בו. "עבר לעולם אחר", היא אומרת, ומספרת לשרון רוטר על הפגישה הראשונה שלהם, ב-12 בלילה: "הוא גמר את החברותא ערב שלו. נפגשנו בחוץ, והוא עשה לי סימן לשבת. הוא פתח רמב"ם והתחלנו ללמוד. גם היום אני ממשיכה ללמוד אתו, שומעת שיעורים שלו, ויש לנו כל כך הרבה שפה משותפת, שכמובן תוך כדי לימוד אני שומעת את הקול שלו: לא, מה פתאום זה ככה, ואני אומרת זה ככה. כל החיים שלנו היו לימוד".

האמת שבין שתי הידיים

הרב פרומן, שהיה מחלוצי התנועה החסידית בציונות הדתית, פעל נמרצות לקידום הדו-קיום היהודי-פלסטיני בארץ, ובכך עורר לא מעט התנגדות. "היו שנים שהיינו כמעט לגמרי בודדים, לא היה כמעט אף אחד שהסכים איתנו והייתה הרבה התנגדות", מספרת הרבנית פרומן בראיון ל"אורות - טלוויזיה יהודית".

"אבל אצל הצעירים זה ממש נפתח. הם אומרים: אנחנו לא יודעים מה בדיוק העמדה הפוליטית שלנו, אנחנו לא יודעים בדיוק איך נכון ללכת ומה יהיה, אבל יש מן צורך לפתוח דברים, לשאול שאלות, לחפש, לבדוק. ולא כל כך אכפת אם יגידו שאתה בימין הזה, בשמאל הזה, או שאתה מזגזג בין זה לזה – זה לא מעניין אותם". 

לדבריה, בפגישות עם תלמידיו, היא נוכחת לגלות את ההשפעה הרחבה שהייתה לרב פרומן, מה שהביא אף להקמת אתר לזכרו. "אני חושבת שהוא פתח את התודעה. המחיאות כפיים, שהפכו להיות עכשיו בכל מקום שאני מגיעה, הבנה הזאת שלא צריכים להיבהל מדברים שהם קונטרסטיים, שיש יהודים ויש ערבים, ויש ימין ויש שמאל, ויש גברים ויש נשים, והאמת נמצאת בין שתי הידיים, במחיאת כפיים".

"צלם, צלם את השכינה". הרב והרבנית מנחם והדסה פרומן(צילום: אורות)

"כשהוא היה חולה, לא ידעתי בכלל איך לחשוב על החיים שלי כשהוא לא יהיה", מספרת הרבנית פרומן. "אבל ברגע שהוא עבר לעולם אחר, פתאום ראיתי שהרבה דברים אחרים קורים, גם אתו. אין חלל ריק, והחלל מתמלא במלאות אחרת, בהווייה אחרת. וזה דבר שהוא מאוד חזק, מאוד מרגש".