אי ספיקת כליות: הסיבוך המסוכן לסוכרתיים

עידן, בן 39, סוכרתי מגיל 14. סובל כיום מכליה סוכרתית. לחץ בעבודה, עומס בחיי היומיום וחוסר איזון של הסוכרת, הובילו לסיבוך זה. אם עידן לא יאזן את רמות הסוכר בדמו לצד קבלת טיפול רפואי מתאים – בתוך כשנתיים בלבד מצבו יחמיר, והוא יזדקק לדיאליזה.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

סוכרת היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בעולם המערבי והינה מחלה סיסטמית הפוגעת בכלי דם שונים של איברים רבים בגוף האדם. מאחר והפגיעה של הסוכרת מתרחשת בכלי הדם בעיקר בגלל הנוכחות הגבוהה של הסוכר, פגיעה זו בעלת משמעות רחבה עבור המשך תפקוד איברים שונים בגוף.

לשמור על בריאות הכליות

בדיקה תציל ממוות: 7 מיתוסים על מחלות כליות

הרבה בשירותים? 10 סימנים מתריעים לסוכרת

דו"ח: זינוק במס' המטופלים בדיאליזה בגלל סוכרת

הסיבות לפתח כליה סוכרתית

סוכרת כלייתית היא למעשה מחלה פרוגרסיבית המופיעה אצל מטופלים הסובלים הן מסוכרת מסוג 1 והן מסוכרת מסוג 2, והיא עלולה להוביל לאי-ספיקת כליות סופנית. מהלכה הטבעי של סוכרת כלייתית הינו די אגרסיבי ומהיר ומרבית החולים מגיעים לאי ספיקת כליות סופנית בו הם זקוקים לטיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

למעשה, נתונים מראים כי כ-50% מהאנשים עם סוכרת מסוג 1 וכ-20% מאנשים עם סוכרת מסוג 2 הסובלים מאלבומינוריה קלינית (הימצאות חלבון בשתן, מעל 300 מ"ג לדציליטר) יגיעו למצב של אי ספיקת כליות סופנית ולטיפול בדיאליזה תוך כ-10 שנים.

חוסר איזון רמות הסוכר בדם לאורך השנים הוא ללא ספק אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לפיתוח כליה סוכרתית, כאשר גורמים נוספים הם: יתר לחץ דם לא מאוזן, היסטוריה משפחתית, גיל, עודף משקל, עישון, גזע, פגיעה סוכרתית בעצבים, ולאחרונה מאמרים מציינים גם גלולות למניעת היריון כגורם סיכון שיש לקחת אותו בחשבון.

בעבר המחלה נחשבה לקטלנית במיוחד בשל הידיעה כי אחוז גבוה מאוד מהחולים בה הגיעו בשלב זה או אחר לאי ספיקת כליות סופנית ודיאליזה. כיום קיימות אפשרויות לדחות את הדיאליזה ולאפשר איכות חיים לאורך זמן רב יותר, באמצעות תרופות, דיאטה נכונה, איזון הסוכרת ותשומת לב לגורמי הסיכון.

מאחר והתפתחות הסוכרת הכלייתית היא בדרך כלל סמויה בשלביה הראשונים, הסימן הראשון שצריך לעורר דאגה הוא איבוד חלבון בשתן בכמות גדולה יותר מהנורמה. כמובן שחשוב לשים לב למקור הבעיה, שכן ישנן מחלות ראשוניות שונות של הכליות אבל לאו דווקא מהווים התחלה של סוכרת כלייתית.

הטיפול המתאים

דרך הטיפול העיקרית בסוכרת כלייתית היא באמצעות הקפדה ושמירה על אורח חיים בריא, החל מאיזון של הסוכרת, איזון לחץ דם, ירידה במשקל ובמצבים חמורים יותר עד ניתוח בריאטרי, טיפול תרופתי ללחץ דם, הימנעות מאלכוהול ופעילות גופנית רציפה.

למרות האחוזים הגבוהים יחסית של הפגיעה הכלייתית בסוכרת מסוג 1 ומסוג 2, ניתן לראות התקדמות משמעותית ב-20 השנים האחרונות בדחיית החמרת הפגיעה. אם לפני שנים סוכרתי שנכנס לאי ספיקת כליות הגיע לדיאליזה תוך 5 שנים, היום ניתן להאריך זאת עד ל-10 שנים בערך, ובכך לאפשר למטופל לחיות בצורה נעימה ונוחה, למשך תקופת זמן ארוכה יותר.

למעשה, ניתן להפחית את אחוז הסוכרתיים הסובלים מאי ספיקת כליות באמצעות כמה פעולות חשובות, כאשר הראשונה והחשובה שבהן היא האבחון המוקדם. בדיקת שתן פשוטה יכולה לסייע לגלות פגיעה בכליות בשלב מוקדם, כזה המחייב טיפול מתאים, לצד מניעת סיבוכים מיקרו ומאקרו ווסקולאריים האופייניים בקרב סוכרתיים גם כן בשלבים הראשונים.

שמירה על גורמים אלו ועל איזון הסוכרת, לצד פניה מוקדמת לנפרולוג, יכולה לסייע בהפחתת אחוז הסוכרתיים הסובלים ממחלת הכליות ולהוריד את רמת החלבון בשתן, אך ככל הנראה לא למנוע זאת לחלוטין. הגילוי המוקדם והטיפול הכולל מאפשרים לדחות את הצורך בשימוש בדיאליזה ובכך לשפר את איכות החיים של הסוכרתי ובני משפחתו.

אם כיום קיימת האפשרות להאריך במספר שנים את החיים ללא אי ספיקת כליות אצל חלק מהחולים, בעתיד ניתן יהיה אולי להאריך זאת בשנים נוספות אך סביר שלא ניתן יהיה למנוע לחלוטין את הקשר המדאיג הקיים בין שתי המחלות, מאחר ואין תרופות שמעבירות את המחלה לחלוטין.

מבט עתידי נוסף, לדבריה של ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית והמנהלת הרפואית של מרכז DMC לטיפול בסוכרת, מצביע על העבודה המחקרית הרחבה הנעשית בימים אלו בעולם בכדי למצוא תרופות וטיפולים חדשים שיהפכו את התהליך של סוכרת כלייתית.

חשוב לציין, כי לא מדובר רק בפיתוח טיפולים שיעכבו את התפתחות המחלה וימנעו את החמרתה, אלא שיטות רפואיות שיצליחו להפוך את התהליך ואף לרפא את הכליות שנפגעות מסיבוך הסוכרת.