כשהבוס משמיץ: הגשת תביעה על לשון הרע

מעסיקים שמטיחים האשמות קשות בעובדים בדבר גניבה או מעילה למשל, חושפים את עצמם לתביעה בגין לשון הרע ולתשלום פיצויים גבוה, זאת גם מבלי שהעובדים יידרשו להוכיח כי הדבר גרם להם נזק. כיצד אפשר למנוע זאת מראש?

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

פסיקות בתי הדין מלמדות, שקיים סיכוי סביר שמעסקים שהכפישו את שם העובד - ידרשו לשלם לו פיצוי גבוה ללא הוכחת נזק. הפיצוי שניתן לפסוק לעובד ללא הוכחת נזק, יכול להגיע עד לסך של 140 אלף שקל. בנוסף, אם העובד יצליח להוכיח כי נגרם לו נזק של ממש עקב פרסום לשון הרע - הוא רשאי לבקש מבית הדין לחייב את המעסיק לשלם לו סכומים גבוהים יותר.

מהי עבירה על איסור לשון הרע?

החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול בין היתר, להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו בשל מעשים המיוחסים לו או לפגוע במשרתו. הפרסום יכול להתבצע בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ביחסי עבודה הדבר עלול להתבטא במספר דרכים, למשל אמירות לעובד מול עובדים אחרים או אמירות לצדדים שלישיים כמו מקומות עבודה אחרים אליהם הוא מגיש את מועמדותו.

כאשר מדובר על אמירה קשה ומעליבה כלפי העובד, קיימת אפשרות שבית הדין יראה בה כהוצאת דיבה - זאת בכפוף לנסיבות המקרה, מידת פוגעניות המילים, האם עובדים אחרים שמעו אותה, מה מידת הצידוק שלה והאם המעביד אמר דברי אמת.

פיטורים והשמצות ברבים

בין הדוגמאות הבולטות להוצאת דיבה של עובדים, כלולה הטחת האשמות כבדות כלפיהם על גניבה, מעילה, אחריות להפרות משמעת וכדומה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשהאשמות אלו מפורסמות ברבים ומכפישות כבדרך אגב את שמו של העובד המפוטר, למשל כשהמעסיק נותן את העובד כדוגמה במסגרת הסברה נגד התנהגויות מסוימות.

כך למשל, בפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה בתל אביב, חויב מעסיק לשלם 40 אלף של לעובדת שפוטרה מבית החולים אסותא, בטענה שגנבה תוך שהדבר הופץ בין חבריה לעבודה. במקרה זה, המעסיק חויב לשלוח את פסק הדין בדואר אלקטרוני לכל העובדים באתר שבו עבדה התובעת וכן לכל מי שהיה מעורב בהליך הפיטורים שלה.

במקרה אחר, בית משפט השלום חייב מעסיק לשלם פיצוי של 35 אלף שקל לעובד שפוטר, ללא הוכחת נזק. במקרה זה הוכח כי המעסיק תלה תמונה של העובד בכניסה למקום העבודה, תוך כתיבת פרטיו האישיים ותאריך פיטוריו. בית הדין פסק בעבר גם פיצויים לעובד, שנטען כלפיו כי גנב מוצרים ביציאה ממקום העבודה לנגד עיניהם של עובדים אחרים ולקוחות, אך לבסוף התברר כי לא התבצעה גניבה.

גם מעסיק לשעבר, שמוסר אינפורמציה לא נכונה למעסיק אחר בכוונה לפגוע בעובד - מסתכן מן הסתם בחיוב לתשלום פיצויים אם העובד יוכיח שהמעביד הוציא לו שם רע ללא כל בסיס. כדי לבסס את תביעתו - העובד יכול לדובב את המעביד הפוטנציאלי ולדלות ממנו פרטים לגבי חוות הדעת שקיבל, לאתר מכתבי "המלצה" שהמעביד הקודם כתב אודותיו ולנסות למצוא עובדים ששמעו אותו מכפיש את שמו. 

עם זאת, למעסיק יש הגנות הקבועות בחוק, בהן הגנת "אמת דיברתי" - אם יצליח להוכיח כי חוות הדעת שנתנה למעביד החדש היא מדויקת הדבר לא יהווה לשון הרע. כך למשל, בפסק דין בעניין אלקובי משה גד' UTSI בע"מ נקבע, כי דברי ביקורת עניינים, גם אם לא נשאו חן בעיני העובד - לא מהווים לשון הרע. 

הכותב הוא מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד עוה"ד סטריקובסקי גל ושות'