פס"ד חריג: אישה תקבל חצי מדירת בעלה והוריו
בית המשפט לענייני משפחה בקביעה חשובה ויוצאת דופן: דירות שנרשמו על שם הבעל והוריו ונרכשו בחלקן מכספי אחיו, שייכות גם לאישה
במהלך נישואיהם של בני זוג ממוצא קווקזי, נרכשו ארבע דירות כאשר שתיים מהן נרשמו על שם הבעל בלבד ואילו היתר על שם הוריו. הדירות נרכשו מכספי הבעל וכן מכספי הלוואות שנטל מאחיו.
לאחר שהשניים נקלעו לסכסוך גירושים, ביקשה האשה להגן על זכויותיה בדירות ופנתה לביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה על מנת שיצהיר, בין היתר, כי היא בעלת מחצית הזכויות בארבע הדירות.
לטענתה, כל הנכסים שנרכשו במהלך הנישואין הינם בבעלותם המשותפת, בין אם נרשמו על שם בעלה או על שם הוריו, ולא משנה מי מימן את רכישתן. לדבריה, רישום הדירות הינו פיקטיבי וכל מטרתו לנשלה מן השיתוף בנכסים. לגבי הדירות שנרשמו על שם הורי בעלה הוסיפה כי מדובר בחוזים למראית עין.
של מי הבית?(צילום: shutterstock)
הבעל טען, כי אף אחת מארבעת הדירות אינה בבעלותו וכי הרישום נעשה על שמו מטעמי נוחות בלבד. לדבריו, הוריו ואחיו סייעו במימון רכישתן מכספים שהביאו עמם מקווקז ומחסכונות שצברו. לטענתו, על פי מנהגי העדה הקווקזית, תפקידה של האשה לטפל בילדים ואילו תפקידו של הגבר לדאוג לפרנסת וכלכלת המשפחה ללא התערבות כלשהי של אשתו ולפיכך, אין לקשר בין האשה לנכסים שצבר.
הגנה מפני קיפוח ושרירות
על דירת המגורים של בני הזוג חל חוק יחסי ממון, קבע השופט אסף זגורי והוסיף כי החוק "נועד להגן על כל בני הזוג החלשים בישראל, לרבות אלה שחיים במערכות תרבותיות או אתניות בעלות כללים נוקשים ומקפחים כלפי נשים".
השופט התייחס לכל אחת מהדירות שנרכשו- באשר לדירת המגורים, התרשם השופט כי הבעל היה הרוח החיה ברכישתה וכי בניגוד לנטען על ידו, המימון הגיע מעסקיו הפורחים. לפיכך, נפסק כי מדובר בדירה משותפת שנרכשה על ידי הבעל, והרישום על שם הוריו נעשה מתוך מטרה ברורה לנשל את האשה מזכויותיה.
באשר לשתי דירות נוספות, נקבע כי הרישום בטאבו מהווה "ראיה חותכת לתוכנו", ומשלא נרשמו הערות אזהרה לטובת האחים ולא נערכו עמם הסכמי הלוואה כלשהם, אין אפשרות לראות את האחים כבעלי הדירות.
השופט פסק, כי גם הפעם מטרת הבעל הייתה לדאוג כי לאשה לא תהינה זכויות כלשהן בדירות. מאחר שהדירות נקנו בתקופת הנישואים ונרשמו על שם הבעל- הרי שהזכויות בהן שייכות גם לאישה. עם זאת, ובשל העובדה כי אחי הבעל אכן הלוו לו כספים לרכישת הדירות, הורה השופט על מכירתן וחלוקת הכספים שיוותרו לאחר החזר ההלוואה שווה בשווה בין השניים.
באשר לדירה האחרונה, היא דירת המגורים של הורי הבעל, נקבע כי אף שהבעל סייע ברכישתה, מדובר בדירת עמיגור שנרכשה על ידי ההורים בשל ההטבות המגיעות להם כעולים חדשים, ולכן לא ניתן לקבוע כי לאשה יש זכויות כלשהן בדירה.
מאחר שהאשה יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, נקבע כי הנתבע ישלם לאוצר המדינה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד לימור אביטן
עוסקת בתחום דיני המשפחה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
