בשם הורי החמ"ד: די לחופש הגדול
בחודש יוני הילדים לא ממש לומדים. יולי אוגוסט מביאים בכנפיהם את החופש הגדול. ספטמבר הוא חודש החגים, ואוקטובר? קבלו את הסיבה-למסיבה בין סוכות לחנוכה: חודש הארגון, שמוציא את תלמידי החינוך הדתי (והוריהם) מאיפוס. לא הגיע הזמן להעביר את החגיגה למועד הגיוני יותר? אוגוסט, נניח?
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
אם אתם משתייכים לאחת משתי הקטגוריות לעיל, אתם חוגגים את שנת הלימודים שנפתחה סוף-סוף אחרי סוכות ותימשך עד לחנוכה. אם לא, ילדיכם חוגגים בין סוכות לחנוכה במשך חודש ימים, ומערכת החינוך - ממורי החמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) בכיתה ד' ועד לרבנים בשמינית - סופקת ידיים בחוסר אונים ובהשלמה.
מי למד השבוע?
הכירו את "חודש הארגון", ששיאו ב"שבת ארגון", ששיאה – בערב זה ממש, כשתנועת "בני עקיבא" מציינת 84 שנים להיווסדה,
ותנועת הנוער "עזרא" (האחות הקטנה), בפעילות חודש ארגון משל עצמה. כאב לילדים, כבעל של אשת חינוך, וכחובב "החמישייה הקאמרית", אני זועק ממעקי לבי: Haven't the Jewish people suffered enough?
בחודש יוני - האחרון לשנת הלימודים (לפני חמישה חודשים, זוכרים?) הילדים כבר לא למדו כלום: היה חם, התעודות כבר היו מוכנות, והמורים היו שחוקים. ביולי-אוגוסט בא עלינו ועל כל ישראל החופש הגדול: זה היה ארוך, יקר, אבל גם הסיוט הזה נגמר. בספטמבר, לאחר שבוע לימודים בלבד, פרצו החגים לחיינו, והנה התרגש ובא עלינו – אלה שיש להם ילדים בתנועות הנוער הדתיות "עזרא" ו"בני עקיבא" – החודש הגדול.
אני לא מקטר על הבגדים שנהרסו, ההסעות אל הסניף ובחזרה באמצע הלילה, הסלולרי שאבד והסלולרי שלא אבד, אבל עבד שעות נוספות. אני גם לא מספר על העלבון של הילדים, שלא הבינו למה אני לא הולך לסניף בערב שבת רק כדי לראות את הציורים שהם ציירו על הקירות. הבעיה העיקרית הייתה בבקרים - כלומר, הבקרים שבהם הילדים איחרו לבית הספר, או ישבו בשיעורים כמו זומבים.
ואני גם מדבר על הבקרים שבהם הילדים לא הלכו לבית הספר, וזה קרה בעיקר בשבוע האחרון, בלי קשר לעצם היותם פעילים בעשייה של חודש הארגון, או שייכים לתנועת "אשרי יושבי ביתך". כיתות שלמות עמדו ריקות בבתי הספר הממלכתיים-דתיים, או התרוקנו בשעה עשר בבוקר מיושביהן, שקיבלו פתק שחרור מאמא ואבא (הרי כולם משתחררים, לא תשאירו את הילד לבד בכיתה, נכון?)
על שבת ארגון באוגוסט, חשבתם?
ובכן, זה הזמן להסתנכרן עם שאר תלמידי ישראל, הלומדים במהלך חודש אוקטובר (ועוד איך לומדים). הפתרון הפשוט הוא להזיז את חודש הארגון ליוני או לאוגוסט. בחודש אוגוסט כבר אין קייטנות, וחודש ארגון הוא פתרון מושלם לימי השעמום הארוכים.
בשעות היום יבלו הילדים בתנועת הנוער, עם המדריכים והמדריכות הנפלאים שלהם (ולשם שינוי אני לא ציני). אם הקטע שלהם הוא להיות ערים בלילה ולישון כל היום, גם זה מקובל עלי. צורת בילוי זו גם תחסוך להורים כסף, גם תאפשר לילדים לבלות בסביבה בטוחה - וגם תפסיק כמעט-לחלוטין את הוויכוחים באיזה שעה צריכים הילדים לחזור הביתה. מבחינתי, שיחזרו שייצאו לסניף ב-1 באוגוסט ויחזרו ביום פתיחת שנת הלימודים.
אגב, את מחנות הקיץ שנערכים בחום ההזוי של אוגוסט, הייתי מעביר לחנוכה או לחופשת הפסח, מה שיקטין את מספר הילדים שמסיימים את המחנות בחדר מיון, אחרי מכת חום, התייבשות ומפגשים עם עקרבים ונחשים.
אבל אם מסיבה כלשהי מחנות הקיץ נערכים דווקא באוגוסט, במצוות הבורא - למה לא להעביר את חודש ארגון ליוני? כך גם הילדים וגם המורים יצלחו את החודש הזה ללא עימותים מיותרים. אדוני שר החינוך, אנו מפילים את תחינתנו לפניך: בעוד פחות מחודש יוצאים לחופשת חנוכה ולפני חופשת פסח תהיה גם חופשת פורים. זה הזמן, אם כן, להניף את נס המרד, וליהודים (בני גילי) תהיה אורה ושמחה וששון וייקר.
לפנייה לכתב/ת 
