בכירים יכולים להסתפק בפחות: תלמדו משוויץ
שוויץ, מהמדינות הקפיטליסטיות ביותר בעולם, מנסה לדרוש מהתאגידים כללי התנהגות נאותים הכוללים מגבלות על שכר הבכירים. איך היא עושה את זה ומה יש לנו ללמוד ממנה?
שוויץ, אחת המדינות הקפיטליסטיות ביותר על פני כדור הארץ, לוקחת את החלוקה מחדש של העושר בצורה רצינית ומעמיקה יותר מכל מדינה אחרת. האמצעי: שורה ארוכה של משאלי עם, שנועדו להפחית את אי-השוויון בהכנסות.
- לכתבות נוספות בערוץ קריירה
ב-24 לנובמבר 2013 יצביעו אזרחי שוויץ בשלושה משאלי עם. אחד מהם יהיה על יוזמת "1:12", המתמקדת בהגבלה של השכר הגבוה ביותר בחברות. האזרחים יחליטו האם לאשר תיקון לחוקה, שיחייב להגביל את השכר השנתי הגבוה ביותר בחברה לשתים עשרה פעמים השכר הנמוך ביותר המשולם בה.
השאלות עליהן הבוחרים יצטרכו לענות הן: "האם אתה בעד היוזמה הפופולרית "1:12 - לשכר הוגן"?" ו"האם אתה בעד ההמלצות של המועצה הפדראלית והפרלמנט".
עולם העסקים השוויצרי מתנגד בתוקף ליוזמה, כמו גם הימין והמרכז בקשת הפוליטית. המועצה הפדראלית והפרלמנט השוויצרי ממליצים להצביע נגדה והיא הייתה צפויה ליפול במשאל העם, אך סקר שהוזמן על ידי רשת השידור הציבורית השוויצרית SSR ופורסם בסוף באוקטובר, הראה כי שיעור התומכים והמתנגדים להצעה שווה - 44% לכל אחד. הסקרים הקודמים נתנו לתומכים בהצעה רק 35%.
בארץ, הכנסת קיבלה בנובמבר 2012 הצעת חוק ממשלתית מינימליסטית להגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות, המבוסס על המלצות ועדת נאמן משנה קודמת. ההצעה אינה מגבילה את שכר המנהלים בחברות הציבוריות אך קובעת כללים לנורמות מקובלות שלפיהן יקבע השכר. הצעה זו אושרה כחלופה להצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ, שהציעו להגביל את שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות עד פי 50 מהשכר הנמוך ביותר בחברה.
היוזמה השוויצרית
במשאל עם שנערך ב-3 למרס 2013, הצביעו אזרחי שווייץ בעד יוזמה (Initiative) המטילה מגבלות על שכר בכירים בחברות ציבוריות. היוזמה נועדה לתקן את החקיקה הפדראלית השוויצרית כך שתדרוש הצבעה שנתית מחייבת (זכות וטו) של בעלי המניות בחברות אלו לקביעת השכר המצרפי לדירקטוריון, ושתקנון ההתאגדות יכלול תוכניות בונוס ותוכניות תשלומים לדירקטורים ולנושאים משרה בכירות.
בנוסף ההצעה תאסור תשלומים למנהלים חדשים וחבילות פיצויים למנהלים פורשים, תדרוש שחברי מועצת המנהלים ויושבי הראש יבחרו בבחירות אישיות על ידי בעלי מניות בכל שנה, ותאסור הצבעות פרוקסי על ידי חברות וייצוג בעלי המניות על ידי בנקים המחזיקים במניותיהם.
התוכנית, שזכתה לכינוי יוזמת "הגזל" באמצעי התקשורת השוויצריים, אוסרת גם על תשלומי בונוסים למנהלים אם החברה שבראשה הם עומדים נרכשה בעסקת השתלטות ודורשת להגביר את השקיפות בכל הנוגע להלוואות ותוכניות פנסיה למנהלים בכירים ודירקטורים.
בנוסף, התוכנית מחייבת קרנות פנסיה המחזיקות באחוזי שליטה בחברות להשתתף בהצבעה על חבילות השכר לבכירים ומטילה סנקציות פליליות בגין אי-ציות לתקנות, לפיהן הפרה של החוק החדש כרוכה בקנסות של עד 6 שנות משכורת ומאסר של עד 3 שנים.
ממשלת שווייץ הודיעה כי במשאל השתתפו כ-2.4 מיליון אזרחים, המהווים כ-46% מבעלי זכות הצבעה, כאשר כ-68% תמכו בהצעה וכ-32% הצביעו נגד. זה היה אחד משיעורי התמיכה הגבוהים ביותר אי פעם ליוזמה עממית. כנראה שמקורה של התמיכה הגדולה בהצעה היא בכעס הציבורי בשוויץ על 78 מיליון הדולר ששולמו ליו"ר נוברטיס הפורש, וכן בבונוסים הגדולים לבכירים שהביאו את הבנק השווייצרי UBS לסף קריסה.
תמורה בעד ההטבות
מאמר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, תקף את תוצאות המשאל השוויצרי מחודש מרס. "השוויצרים איבדו את דרכם בקביעת שכר הבכירים, חובת אישור בעלי המניות בחברות ציבוריות היא מיותרת", נטען בו. הנימוק העיקרי של הכותב היה: אם בעלי המניות והמשקיעים לא מרגישים בנוח עם מדיניות השכר של חברה, הם צריכים להצביע בהתאם או למכור מניות אלו לטובת השקעות בחברות שמשלמות למנהלים בדרך יותר שמרנית ובשקיפות.
בתמצית - אם שכר הבכירים לא מוצא חן בעיניך, אז תמכור את במניות שלך בתאגיד. זה נימוק שכיח שמתקבל היטב, אלא שנקודת המבט זו הפוכה לגמרי ממהות התאגיד. בעלי המניות הם הבעלים של התאגיד ואם שכר המנהלים שנקבע על ידי בעלי המניות או המדינה אינו מוצא חן בעיניהם - שיתכבדו ויעזבו את התאגיד. לא להיפך.
התאגידים, ובעיקר התאגידים הציבוריים, מקבלים מהמדינה פריבילגיות משפטיות, מענקים והטבות מס. המדינה יכולה וחייבת לדרוש מהתאגידים ולחייב אותם בכללי התנהגות נאותים, ובכלל זה מגבלות על שכר הבכירים. כלומר, כדאי ללמוד משוויץ.
הכותב הוא חוקר במכללה החברתית-כלכלית ובמרכז חזן במכון ון-ליר