חילונים, אל תפחדו לבוא אלינו לשבת

בשבוע שעבר חוויתי שתי חוויות מכוננות. ערב השבת הישראלית, יצאתי ל"מסע המושבות" בצפון בעקבות מסעותיו של הרב קוק ורבנים אחרים בראשית המאה העשרים. במסע השתתפו מנכ"לים ואנשי עסקים מכל רחבי הארץ, ומכל הגוונים והסוגים - דתיים, חילוניים, מסורתיים, עולים וותיקים.

 << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

• דתיים, אל תזמינו אותי לשבת/ אריאנה מלמד
  

לא מדובר באנשים הנמצאים בתהליך של חזרה בתשובה, חלילה, או במסע של שטיפת מוח דתית. זה היה מסע של התחברות, קירוב לבבות ומציאת שפה משותפת. הסיפורים האישיים של כל אחד ואחת מהמשתתפים, שתיארו את החיבור שלהם עם היהדות והישראליות, היו מחממי לב והעצימו תחושה של לכידות מופלאה. כל מי שלקח חלק במסע, ראה באופן ברור את השינוי המתחולל היום בחברה הישראלית.

חזרתי לביתי בשעת לילה מאוחרת, מוקסם ומועצם, משפשף את עיני ומנסה לעכל את התהליך שעברתי, שנראה כמו חלום.

חוויה של פעם בחיים

למחרת, טרם התאוששתי מהמסע, אירחנו בביתנו לארוחת שישי, יותר מ-30 איש, במסגרת "שבת ישראלית".

ברוך השם, לא החזרתי אף לא אחד בתשובה, אבל זכינו לערב מדהים של חיבור אמיתי בין אנשים, חוויה מרוממת שנמשכה כחמש שעות וכפי שהגדיר זאת אחד האורחים – חוויה של פעם בחיים.

היה לי ברור שהצלחנו במשימה, כשלקראת גמר הסעודה, בתי, תלמידת אולפנה בת 17, אמרה שהיא הוקסמה לראות עד כמה רב הדימיון בין המשתתפים, למרות שכל אחד מהם הגיע מרקע שונה לחלוטין. לדבריה, היא לא האמינה שדבר כזה יכול להתרחש.

במהלך הערב, שוחחה בתי עם דנה שבאה ממעוז החילוניות בתל אביב. בת אולפנה חסודה ונערה תל אביבית, שלטענתה, פגשה בחייה יותר פלסטינים מדתיים, מצאו שיח משותף, בלי מחיצות ובלי סייגים. מן הסתם, בכל סיטואציה אחרת - היו השתיים מסתכלות זו על זו בבוז תהומי, אלא שהשבת הישראלית אפשרה מפגש אחר, מעמיק, מחבר ומלמד.

יותר משבתי לימדה אחרים, היא למדה. עיניה נפתחו לראות שרב המשותף על המפריד, שכולנו אנשים טובים וערכיים ושיש תקווה לאהבת ישראל אמיתית. אם הצלחנו להחזיר מישהו בתשובה בשבת הישראלית, היו אלו הדתיים שהשתתפו בארוחה ונפתחו לגלות עד כמה ערכיים ושורשיים הם בני המגזר החילוני, ומה רב הדמיון בינינו.

משהו חדש מתחיל

הגיע הזמן להחליף תקליט, ולהפסיק לנגן את המוזיקה הישנה בפטיפון העתיק, מוזיקה המלאה

בפחדים ופוביות מן האחר. "משהו חדש מתחיל", הייתה סיסמת הבחירות של בנט. החברה הישראלית נמצאת היום במקום בוגר יותר ומרביתה מחפשת חיבורים. לא בכדי גרף הציר הפוליטי של לפיד-פירון ובנט-שקד שלושים ואחד מנדטים יחדיו. זו המוזיקה החדשה הנשמעת בארצנו הקטנטונת.

מיזם "שבת ישראלית" של בית הלל תפס באופן ויראלי בכל הארץ, בראש ובראשונה בשל העובדה שהמיזם נגע בדיוק במקום אותו מחפש הציבור – לחצן ה"ביחד". קיצוניים בכל צד יש ותמיד יהיו. רונן המתלונן והמקטרים הסדרתיים, הציניקנים קרי הלב, הפנאטיים חדורי הקנאה והמתבדלים למיניהם לא ייעלמו מן העולם. אבל, הם כבר לא מכתיבים את סדר היום לחברה הישראלית.

הקולות הללו הופכים להיות זניחים מיום ליום. הם מוזמנים להמשיך ליצור את הגטו התרבותי שלהם, בזמן שאנו נתקדם ונצעד יחדיו אל עבר שחר חדש בחברה הישראלית, כשווים בני שווים.

הגיע הזמן שנתחיל לעבוד יחדיו על עיצוב שפה משותפת, ערכים משותפים, זהות משותפת היונקת מן היהדות, בלי להחזיר אף לא אחד בתשובה, חס ושלום. ערכים שהיו סלעי מחלוקת במשך שנים יכולים להיהפך בקלות ליסודות של בניין חדש.

בקרוב - הדתיים מגיעים לחילונים

ניתן לעצב יחדיו אופי של שבת ישראלית, ללא כפייה דתית. יום של משפחתיות, ערכים, התבוננות פנימית והתכנסות חברתית וקהילתית. יום של פחות חיבור למסכים ויותר חיבור ללבבות. מדוע שלא נבנה שנת שמיטה ישראלית יחדיו? נוכל לעצב שנה בה כל החברה תעסוק

בערכים סוציאליים וצדק חברתי, דאגה לחלשים ולמקופחים. בשנה זו נוכל להיכנס לגינתו של השכן ולקטוף פירות ללא השגת גבול, כי כולנו באמת משפחה אחת.

תהיה זו שנה בה נעצור את המירוץ למיליון ונתבונן לנפש פנימה כדי לברר למה היא הומיה. אלו רק דוגמאות קטנות לדרכים להעצמת השינוי הגדול שמתחולל כאן בחברה.

מי שרוצה להמשיך לעצום את עיניו, להיות שלילי וחשדן ובעיקר פחדן - מוזמן לעשות זאת ולהישאר ספון בביתו. בינתיים משפחתי תגיע לדנה מתל אביב להדלקת נר חנוכה בביתה, כמו אלפי משפחות אחרות שימשיכו להיפגש סביב החנוכייה במיזם "נר מחבר" והפעם – הדתיים יגיעו לחילוניים.

"יחד לב אל לב נפתח ונראה את האור שבשמיים. יחד לב אל לב נפתח בתקווה לאהבה...אימרו הכל אפשר, זה לא מאוחר, השחר כבר עלה, זמן לאהבה!"

• הכותב הוא מנכ"ל "בית הלל", ארגון הרבנים שיזם את "שבת ישראלית"