שמח על טיטניק הגיוס
דווקא הממשלה הנוכחית מסתמנת כזו שתביא לאסון הגדול ביותר בתחום הגיוס מכל הממשלות האחרות - וזהו אבסורד אדיר
הייתי אמור להתחיל את המאמר ולכתוב שכותרות העיתונים זעקו בעקבות הירידה הדרמטית (מ-79 ל-70 אחוזים בשלוש שנים) במוטיבציה לגיוס קרבי. אבל הכותרות לא זעקו, והנושא נראה שולי למדי באקלים הציבורי הנוכחי. כולנו שטים לנו בשמחה על הטיטניק כאשר הקרחון העצום הניצב מולנו לא מקבל התייחסות אמיתית.
ישראל 2014 היא מדינה שפחות מ-50 אחוז מבני ה-18 שלה מתגייסים לשירות, ואצל בנות המצב קשה בהרבה. דווקא הממשלה הנוכחית מסתמנת כזו שתביא לאסון הגדול ביותר בתחום מכל הממשלות האחרות - וזהו אבסורד אדיר, כאשר לוקחים בחשבון את העמדות הרשמיות של יש עתיד, התנועה וישראל ביתנו, ובמידה פחותה גם של הליכוד והבית היהודי.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
אובמה - נמר של נייר / שאול רוזנפלד
אבא בן 70, מתי יהיה לי זמן אליו? / עמרי אריאב
בשעה שאנחנו מדברים על הישראלים היורדים, מתכנסת לה בשקט יחסי ועדה בכנסת בראשות הח"כית איילת שקד להעביר את חוק פרי בנושא אי-גיוס החרדים. איך יכול להיות שממשלה עם לפיד מובילה את נושא אי-גיוס החרדים? שאלה מצוינת. חוק פרי קובע כי גיוס החרדים יתחיל רק ב-2020. עד אז, כמו שאומרים החרדים, אלוהים גדול. מספר החרדים כבר יהיה גדול כל כך, עם כל כך הרבה מנדטים בכנסת - שאין להם מה להיות מודאגים. החוק קבע שאין שום סנקציות בחקיקה, אלא רק אפשרות של שר הביטחון להפעיל אותן - מה ששר הביטחון הנוכחי כבר הצהיר שלא יעשה.
החוק גם נתן פטור לכל מי שהיה תחת הסדר תורתו אומנתו לצאת לשוק העבודה - מה שהביא לכך שכ-30 אלף חרדים קיבלו פטור מכל שירות שהוא מבלתי שתרמו משהו למדינתנם. הסיכום העגום הוא שמאז שנפסל חוק טל בפברואר 2012, עברו כבר כמעט שנתיים, והחרדים לא רק שלא מתגייסים, אלא שגם הניצנים החיוביים לשירות שהיו - נמחקו כלא היו. אין היום שום מסגרת חוקית המאפשרת גיוס.
צה"ל, לצערי, משתף פעולה עם המצב המסוכן ולא נעמד על הרגליים האחוריות, כפי שהוא עומד ובצדק בנושאי תקציב הביטחון. ראש הממשלה, שהבטיח לטפל בנושא ולהסדירו בחקיקה, לא מתעניין בנושא. ליברמן עסוק, לפיד מאחז עיניים בפייסבוק, פרי עם כוונות טובות עם אבל עם חוק גרוע, בנט ושקד דואגים בעיקר לאי-גיוס הנשים הדתיות - וכל המחול הזה מביא לכך שהצעיר הממוצע מסתכל ואומר למה שאני אשרת בקרבי?
קרחון הגיוס הניצב מולנו קובע שבתוך כעשור (לא 25 שנה, רק עשור) רק כשליש מבני ה-18 ישרתו בצבא. ומי יהיה השליש הזה? אני צופה שהוא לא יהיה. הורים לא יסכימו שהילדים יתגייסו, ואז נתעורר וננסה לשנות המצב - אך כאמור, כבר לא יהיה עם מי משום שעוצמת החרדים וכוחות ההשתמטות רק יגברו. אני מקווה מאוד למען כולנו ששרי ממשלת ישראל יתעשתו ויפעלו בדחיפות לשנות את המצב - לפני שהמספרים על 70% מוטיבציה לגיוס ייראו כמו טעם חיובי של פעם ואפילו אותם לא תהיה שום דרך לשחזר.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי וחבר הנהלה בפורום לשוויון בנטל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
