הכנסת למ' הביטחון: הגיעו לסיכום עם בריל
חברי ועדת הכספים התייצבו לצד 120 עובדים המפעל לייצור נעלים ודרשו ממשרד הביטחון להגיע עד סוף השבוע לסיכום על הסכם הרכש מהמפעל. היו"ר סלומינסקי: "זו בדיחה על רקע תקציב הביטחון הענקי"
משרד הביטחון אמר (ב') היום לוועדת הכספים כי השיקול היחיד שלו להפסקת רכש הנעלים הצבאיות לצה"ל ממפעל נעלי בריל הוא שאין לו תקציב שקלי למטרה זו ועליו לנצל את תקציב הסיוע הצבאי האמריקני לרכוש את הנעלים בארה"ב. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בתגובה, כי אם זהו הטיעון היחיד, "זו שערורייה וצחוק מהוועדה" ועל משרד הביטחון להמשיך ברכש הנעליים הישראליות.
- נעלי בריל: רק 6% מהייצור הוא למש' הביטחון 120 יפוטרו: מפעל בריל שוב בסכנת סגירה
- מפעל "בריל": צה"ל יפסיק לרכוש נעליים
את הדיון יזמו חברי ועדת הכספים, שהתייצבו לצד המפעל ו-120 העובדים וספקי השירותים המתפרנסים ממנו. סלומינסקי דרש מהמשרד להגיע עד סוף השבוע לסיכום עם המפעל, "אחרת יתקיים כאן בשבוע הבא דיון לא נעים עם מנכ"ל המשרד על פתרון המשבר".
עוד סלומינסקי חזר והדגיש, כי "החסר של תקציב שקלי בסך 32 מיליון שקל זו בדיחה על רקע תקציב הביטחון הענקי ולא יעלה על הדעת כגורם להפסקת הרכש הישראלי וסגירת מפעל עם יותר מ-100 עובדים". מסיבה זו הוא לא התייחס לדו"ח שקיבל בדיון ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהם נעלי בריל הם רק חלק קטן (6%) מתאגיד לייצור יבוא ושיווק של ביגוד.
סלומינסקי הוסיף כי ערב הדיון נמסרו לו גם נתונים אחרים ומטרידים על העדפת הנעל האמריקנית, בגלל "איכות הנעלים הישראליות שהיא הכי גרועה שאפשר וגורמת לכך שמחלקות שלמות סובלות מכאבי רגליים". על טענת האיכות הגיב המפעל שצה"ל חזר ודחה את הצעתם לשפר את הנעל, כשהמודל שלהם שכולו מעור עם סוליית הגומי, עולה באיכותו לטענתם על הנעל האמריקנית העשויה מעור ובד כפי שהתברר לצבא ארה"ב במעבר מעיראק לאפגניסטן.
אבל סגן ראש חטיבת אספקה ציוד וחומרים במשרד הביטחון, אורי גואל, חזר ואמר כי נעלי בריל איננו המפעל היחיד שסובל ממחסור בתקציב שקלי. "כשיש קיצוץ בתקציב הביטחון בהיבט השקלי, המשמעות הברורה היא פחות תקציבים ותעסוקה לתעשייה בפריפריה, כולל יישובי קו עימות. אם לא נקבל תקציב שקלי להזמנה, בריל לא יקבלו את ההזמנה. אם אין תקציב שקלי, אין רכש וייצור כחול לבן.נכון להיום אין לי שקלים לרכוש נעליים בייצור מקומי".
"מוכנים לכל תיקון"
מנהל הרכש הצבאי בחברת בריל, שמעון הורוביץ, אמר כי ייצור הנעלים נעשה לפי דרישות צה"ל. "הצענו לייצר נעל חדשה ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר בעולם, אנחנו מוכנים לכל תיקון אבל הצבא דוחה את ההזמנות ממחזור גיוס אחד למשנהו. מקום המדינה לא היה מצב שכל הנעלים הצבאיות יובאו מחו"ל. היה גם ייצור מקומי. לכל צבא בעולם יש מפעלים מקומיים וגם צה"ל זקוק לגיבוי מקומי".
הורוביץ סיפר מצד שני על "טלפונים בהולים שאנחנו מקבלים מקציני צבא למלא חסר במלאי של נעלים בצבע ובמידה. במלחמת לבנון השנייה התבקשנו לספק דחוף 5,000 זוגות לציוד יחידות מילואים. הפעלנו את העובדים סביב השעון עד שמילאנו את כל הדרישות של צה"ל. לא ביקשנו תודה ואף אחד גם לא הודה, כי ידענו שהתפקיד שלנו הוא גם כמו יחידת כוננות".
בסוגיית המחיר ציין הורוביץ כי נעלי בריל אמנם יקרים בין 9% ל-11% מהנעליים האמריקניות, אבל חוק חובת המכרזים מאפשר להעדיף רכש כחול-לבן גם אם הצעתו גבוהה עד 15% ממתחרים בחו"ל. "לא ביקשנו תמיכה כספית אלא רק שנמשיך לעבוד ולשלם מסים. אבל חזרו והבהירו לנו כי המניע להפסקת ההזמנות הוא הרצון לחסוך עלויות בניצול כספי הסיוע האמריקאי גם לתחום הנעליים", אמר.
ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) אמר, "אני לא רואה חברה אמריקאית שתחליף את הצורך האסטרטגי בפס ייצור מקומי זמין". ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "האם החסר של 32 מיליון שקל עומד אחרי התוספת של יותר מ-2 מיליארד שקל שקבלה מערכת הביטחון לפני כמה שבועות? לא ניתן שהסיוע הביטחוני שישראל מקבל מארה"ב יהפוך כלי משחק של מערכת הביטחון".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הוועדה בכנסת הקודמת שיזמה את ההסדר הקודם עם נעלי בריל, אמר כי "התפיסה שמשרד הביטחון לא אחראי לתעסוקת עובדים שגוי, כי מהשרד נהנה מחלק ניכר מתקציב המדינה ולא יכול להפיל את האחריות רק על משרדים אחרים ושהוא דואג רק לביטחון". גפני הזכיר שאיים בשעתו לעכב העברות תקציביות למערכת הביטחון אם לא יוסדר הרכש מנעלי בריל. חברי הוועדה חזרו והעלו הצעה זו, אם לא ייפתר המשבר בהסכמה בין המפעל למשרד הביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
