גדול עליו? על רן בן שמעון וניצחון חיפה
אחרי פתיחת עונה כושלת, מאמן הפועל ת"א ניצב בפני הקרב החשוב בקריירה שלו. קרב שיכריע לאיזו ליגה הוא שייך. החגיגות של מכבי חיפה לעומת זאת, מוגזמות. ממש כמו זו של שמעון אבוחצירה. וגם: אייל משומר עונה לאוהדים. שרון דוידוביץ' מסכם את ה-2:4 הירוק
לא ברור איפה, איך ומתי הפך אייל משומר לבדיחה הקבועה של אוהדי מכבי חיפה. לא עזרו 7 שנים במועדון, לא שינו כמעט 170 משחקים בירוק ובוודאי לאף אחד לא באמת אכפת, שאיך שלא הופכים את זה, מדובר עדיין באחד המגינים הטובים ביותר שלנו. למעשה, אחד היחידים. בדיחה שמישהו החל בה, ואף אחד לא יודע איך לסיים אותה.
עוד ב-ynet ספורט:
- קוטלת הענקיות: נס ציונה ניצחה גם את מכבי חיפה
- בלאט מודאג: "יש ירידה בתשוקה של השחקנים"
- מנצ'סטר יונייטד חלמה על צמרת, ואז הגיעה הדקה ה-91
- ואיך הגיבה טוטנהאם לתבוסה המחפירה לסיטי?
אבל אולי הלילה (א'), אחרי הניצחון המרשים 2:4 על הפועל ת"א, זה יסתיים. מישהו ביציעים יתעורר על עצמו ויתנצל על שריקות הבוז, שימחל על התלונות החוזרות ועל בדיחות הסרק. גיבור הניצחון שהחזיר את הירוקים באופן רשמי לליגה, היה אייל משומר.
פעולה נפלאה שלו באגף ימין ומסירה חדה לרחבה, הובילו לשער השוויון של מכבי חיפה. הריצות הבלתי פוסקות, הגליצ'ים והמלחמה המתמשכת, יחד עם יניב קטן שראוי לציון לשבח על המאמץ, חיסלו לגמרי את ניסיונות הלחץ של האדומים במרכז השדה.
ועדיין, לצד נקודות האור הבוהקות במכבי חיפה, החגיגות מהניצחון קצת מוגזמות. זה לא היה משחק גדול או מרשים יתר על המידה, רק היעלמות כמעט מוחלטת של היריבה שפשוט "לא עבדה מספיק קשה", כמו שטען רן בן שמעון.
גם ההתלהבות מהמשחק של שמעון אבוחצירה יוצאת מפרופורציות. גם החגיגות שלו עצמו. הכדור שנשלח אליו בשער הראשון נכנס פנימה מברנקו איליץ', הבעיטה החופשית של ראיוס שהובילה ל-1:2 הגיעה לאחר שצלל והפנדל... היה פנדל. אבוחצירה הציג משחק בינוני, במקרה הטוב. גם עם ארבעה שערים במשחק בודד, למכבי חיפה עדיין אין חלוץ ראוי.
מצד שני יש לה את אייל משומר, וזה מקום מצוין להתחיל בו.
הפוך בן שמעון, הפוך
50 אחוז הצלחה בלבד, 15 נקודות ב-10 מחזורים, 2 נק' פחות מהפועל רעננה הקטנה, נקודה פחות מהפועל חיפה ובני סכנין. בקושי משחק אחד להתגאות בו (0:4 על הפועל חיפה, אולי), הדחה מוקדמת ומביכה מאירופה. עם כל המספרים הללו, לא צריך לחלק או להכפיל כדי להגיע למשוואה - שליש העונה הראשונה של הפועל ת"א הוא כישלון טוטאלי.
רן בן שמעון אמנם עלה עם מערך הגנתי כשסאשה פתח במקומו של ישראל זגורי, אבל הכוונה הייתה נכונה. להתיש את מרכז הקישור של מכבי חיפה, שעלה לא בהרכב המלא שלו. אבל בשביל להתיש, צריך לחץ, וצריך עבודה מאומצת. שום דבר מזה לא היה.
ההפך הוא הנכון. דווקא הקבוצה של אריק בנאדו היא זו שהחלה ללחוץ את ההגנה של האדומים מיד לאחר ספיגת השער, והובילה לפאניקה. פאניקה שנראתה היטב על בראנקו איליץ' וההגנה, והובילה לסף שבירה נמוך.
בן שמעון דיבר פעם אחר פעם
על דרך שהוא מנסה להתוות בקבוצה. אבל כעת הגיעה לו קריאת ההשכמה שצועקת – הגיע הזמן לשנות כיוון. משהו עמוק ומשמעותי צריך להתרחש בהרכב ובמערך של הפועל ת"א. קודם כל עם הכלים הקיימים, רק אחר כך, אם גם הם לא עובדים, לשבור אותם ולהתחיל מחדש.
המאמן קיבל בקיץ האחרון קרדיט מלא וחופש פעולה שלא היה שנים לאושיה מקצועית בוולפסון. כעת זוהי המשימה החשובה והמשמעותית ביותר בקריירה שלו – כאן הוא חייב להוכיח שיש לו את היכולת להצליח גם בקבוצה גדולה. שמה שקרה במכבי ת"א לא יחזור על עצמו. קרב שעשוי להכריע לאיזו ליגה של מאמנים הוא שייך.
לתגובות, מעקב ושיחות הגרעין – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
