130 מפוטרים נוספים: "אין פה רחמים"

פיטוריהם הצפויים של כ-130 עובדי מפעל "רותם אמפרט" שבנגב הותירו משקעים רבים ותחושות רעות בתחומיו. ההחלטה, שהתקבלה בתום משא ומתן כושל בין ההנהלה לוועד העובדים, הובילה לתהיות תעסוקה עתידיות מצד המפוטרים הפוטנציאליים, שחלקם אף פונה לקבלת טיפול רפואי דקות לאחר ההודעה.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

בעילה אסורה: 73 תיקים, רק 12 הרשעות

"המנהל שלי הגיע ופשוט הודיע לי שאני מועמדת לפיטורים", סיפרה א'. "ככה, אחרי 40 שנה, הודיע לי בעל פה. אחרי השיחה לא הצלחתי לעמוד על הרגליים ופוניתי לטיפול רפואי. מי ייקח אותי עכשיו לעבודה? המפעל הזה היה הבית שלי ופתאום אני עוד תקן שצריכים לצמצם".

עובד אחר, בשנות ה-40 לחייו, שאל אף הוא שאלות ברוח דומה ואמר כי "הנגב לא משופע במקומות עבודה, הוא ממש יבש והמצב במשק קשה היום. מי יעסיק אותי בגיל 40 פלוס? אין פה רחמים".

החברה הודיעה לפני כשבועיים כי בכוונתה ליישם תוכנית התייעלות שתכלול הפחתות שכר וקיצוצים בכוח אדם, אך יו"ר ועד העובדים משה חדד אמר כי הודעת הפיטורים נמסרה לעובדים במפתיע ובניגוד להסכמי העבודה. "נתייצב מאחורי כל עובד ועובד המיועד לפיטורים ונמנע זאת בכל דרך שמתיר לנו החוק", אמר חדד, שקרא להנהלה "להגיע להסכמות יחד. אתם יכולים למצוא בנו שותפים להליך ההתייעלות", הדגיש.

"החברה רווחית, העובדים המפוטרים נתנו לה את מיטב שנותיהם", הסביר חבר ועד העובדים יוסי מויאל. "פתאום, בלי סנטימנטים, היא מודיעה להם על פיטורים.זו בשורה קשה מאוד. יש עובדים שכמעט שלושים שנה נמצאים בחברה ועולמם חרב עליהם. הם ייצאו בגיל 57 לשוק ומה יעשו? הם אובדי עצות".