לומדת חינוך, חולה בדלקת מפרקים. הכירו

עופרי פפר, 21, סטודנטית לחינוך מיוחד בשילוב עם אמנויות בחינוך במכללה האקדמית תל-חי

(צילום: מושון הייניש)

מגורים: בקיבוץ דפנה בגליל העליון עם בן זוגי בחמש השנים האחרונות. במקור מעתלית.

למה בחרתי ללמוד חינוך מיוחד: המקצוע משלב בין כמה אהבות בחיי: יצירה, תיאטרון, צילום וטיפול לבין חיבור עז ואמונה בטיפול בנפגעי נפש ובכלל, אוכלוסיות בסיכון וטיפול בדרכים לא קונבנציונליות. אני מתמודדת עם מחלת דלקת המפרקים שהתפרצה במהלך שירותי הצבאי. אני לומדת ועובדת תוך התמודדות עם הטיפולים והאשפוזים.

עוד במדור סטודנט בשבוע :

• לומדת בבינתחומי, רוצה להיות שגרירה
• לומד רפואה, עובד כרב ואחראי על הקבורה
• ויתרה על פוליטיקה לטובת צילום
  

הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: השילוב בין הצפון היפיפה והממכר, אנשים מדהימים, מרצים מרתקים ומגוון רחב של קורסים.

מילה טובה למכללה: מכללת תל-חי מאוד עוטפת את הסטודנטים ומעניקה סיוע והתחשבות בלתי רגילים לכל מי שזקוק להם. המרצים יודעים מי אתה, רואים אותך ופשוט לא מאפשרים לך ללכת לאיבוד.

מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: הייתי מאחדת בין שני הקמפוסים - מדעי החברה והרוח ולימודי המדעים והטכנולוגיה - כדי ליצור אווירה לימודית וסטודנטיאלית מגוונת יותר.

(צילום: מושון הייניש)

הקושי בלימודים: הלימודים עצמם אינם קשים. הקושי הוא השילוב בין החיים הפרטיים, המחויבויות השונות כמו עבודה, התנדבויות, חובות אקדמיות ובין הטיפולים וההתמודדות עם מחלת המפרקים. אז הקושי הוא בעיקר שיש רק 24 שעות ביממה.

מה אני אוכלת בהפסקה: סנדוויצ'ים עם אבוקדו, פשוט כי אחת המשפחות איתה אני עובדת פינקה אותי בכמה קילוגרמים טובים של אבוקדו. אבל כשאין זמן, זה מסתכם בעוגיות עבאדי וקוטג'.

הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: קצת יותר תמיכה כלכלית לכל אלה מאיתנו הסובלים ממחלות כרוניות, כדי שנוכל להתעסק בעיקר וקצת פחות בבירוקרטיות ומלחמות שיש לנו גם ככה מעצם היותנו חולים.

קורס אהוב: כל הסדנאות שמשלבות בין טיפול לאמנות.

קורס שנוא: הייתי אומרת סטטיסטיקה, אבל המרצה שלי מדהימה.

מרצה אהוב: יוסי לזר, אדם מרתק, בעל לב זהב, יהיה שם בשבילך גם אם הדבר האחרון שתדברו עליו הוא לימודים. זה הפך להיות עניין שגרתי שבכל שיעור אנחנו אומרים: "יוסי ידע", "יוסי אמר", "נשאל את יוסי על זה...".

(צילום: מושון הייניש)

אם לא הייתי לומדת חינוך מיוחד הייתי לומדת: רפואה.

עבודה: בחברה למתנ"סים בקריית שמונה כמורה של ילדי צד"ל, ומבצעת חונכויות טיפוליות לנערות בסיכון ולילדים הסובלים מאוטיזם.

פעילות מעבר ללימודים: זוהי שנה שנייה שאני מתנדבת בהוסטל ה.ל.ה בקריית שמונה; הוסטל למבוגרים הסובלים מפיגור קל עד בינוני. בהוסטל אני מנחה קבוצת קריאה וכתיבה בעברית ובאנגלית, קבוצת שימוש בכספים ומבצעת חונכות אישית מדהימה למבוגר בן 50. השנה התחלתי להתנדב במועדון החברתי של עמותת "אנוש" בצפת שם אני מעבירה סדנאות הבעה, יצירה ותיאטרון ומלווה את חברי המועדון מדי שבוע.

בחופשה בין הסמסטרים: זכינו לגור בקיבוץ הכי מדהים בארץ; החצר האחורית של הבית היא הנחל שפשוט דורש כמה שעות טובות של רביצה עם ספר, גיטרה או פק"ל קפה. כמובן, טיולים ברמת הגולן, חומוס במסעדה, וקפה בהר בנטל הם בגדר חובה.

נסיעות אחרונות לחו"ל: באוקטובר האחרון אני ובן הזוג שלי טסנו לפראג. היה מדהים ולא פחות חשוב - זול!

תכניות לעתיד: להיות נוירו-כירורגית, לביים, לשחק, לטפל ולהנחות קבוצות וסדנאות לבחורים ובחורות המתמודדים עם דלקת מפרקים ובכלל, מחלות כרוניות כאלה ואחרות. קודם כל בריאות, השאר מותרות.