המחיר האמיתי של ביטול העלאת המס
ביטול ההעלאה של מס הכנסה עליה הודיעו אמש הוא רק השורה הראשונה. לפיד גם אמר כי יבחן את האפשרות להקטין את קצב הגידול של תקציב המדינה. אם יצליח, יצטמצם תקציב 2015 ב-6 מיליארד שקל לפחות, שאותם תצטרך הממשלה לקצץ מהשירותים שהיא מעניקה לאזרחים
"אני מקווה שאזרחי ישראל לא הלכו לאיבוד בסבך הפרטים", אמר שר האוצר אמש (ב') במסיבת העיתונאים שכינס על מנת להודיע על ביטול ההחלטה להעלות את מס ההכנסה בתחילת 2014, "אז אני אחזור שוב רק על השורה התחתונה - מס הכנסה לא יעלה".
- האם המשק הישראלי בעיצומו של גל פיטורים?
- לפיד על גל הפיטורים: "נתערב איפה שנוכל"
- האוצר קיבל צ'ק שמן: איך ראוי להשתמש בו / דעה
אלא שזוהי לא השורה התחתונה - זוהי רק השורה הראשונה. באותו מעמד שרטט לפיד את קווי המתאר למדיניות הכלכלית של הממשלה לשנים הקרובות. המדיניות היא מדיניות של שמירה על רמות נמוכות יחסית של מס הכנסה ומס חברות, ומנגד מהלך רב שנתי של הקטנת תקציב המדינה.
זה יתחיל כבר בשנה הקרובה. שר האוצר הודיע כי על מנת לממן את הוויתור על העלאת מס ההכנסה, שמשמעותה אובדן הכנסות של בין 3.5 ל-4 מיליארד שקל בשנה למדינה, תצמצם הממשלה את הוצאותיה בשנת 2014 ב-3 מיליארד שקל. תזכורת: הממשלה כבר אישרה באוגוסט האחרון קיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב, ועכשיו היא תאלץ להסתדר עם 3 מיליארד שקל פחות.
יש להזכיר, הקיצוץ בשנה הקרובה אינו בתקציבי הביצוע של המשרדים. כ-2 מיליארד שקלים ייגרעו מתשלומי הריבית על החוב של הממשלה ועוד כמיליארד שקלים יבואו מהרזרבות של משרדי הממשלה השונים. אלא שבמשרד האוצר יכלו גם להפנות את העודפים הללו לפעילות תקציבית שוטפת, הם עושים זאת מדי שנה. בשנים עברו, למשל, נעשה שימוש ברזרבות של המשרדים כדי לממן את ההשקעה בהשכלה גבוהה, את רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר התיכוניים וצרכים בלתי צפויים של מערכת הביטחון.
זו רק הקדמה לקיצוץ הגדול שיבוא בשנת 2015. שר האוצר הודיע אתמול כי החל בדיונים עם נגידת בנק ישראל ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה על שינוי הכלל לקביעת גודלו של תקציב המדינה. כיום, על פי חוק שאושר בשנת 2010 ונוסח על ידי פרופ' מנואל טרכטנברג, תקציב המדינה גדל מדי שנה על פי החישוב הבא: ממוצע הצמיחה בעשר השנים האחרונות, כפול 60, חלקי יחס החוב לתוצר (נכון לעתה, כ-73%).
הכלל שניסח טרכטנברג החליף את החוק הקודם, שקבע כי תקציב המדינה יכול לגדול מדי שנה ב-1.7% בלבד. לפיד ציין אמש כי ההעדפה שלו היא לחזור לקצב גידול כזה, אם כי הוא לא התחייב שזה יהיה השיעור שייקבע בסופו של דבר. אם תתקבל עמדתו, תקציב המדינה יקטן, ומכיוון שהממשלה כבר מחויבת להוצאות גבוהות יותר ממה שמסגרת התקציב מאפשרת, הצמצום יבוא לידי ביטוי בקיצוצים.
המספרים עדיין לא סופיים, אך ככל שידוע כרגע, תקציב 2015 אמור להיות גדול ב-3.7% מתקציב 2014, על פי הכלל של טרכטנברג. כלומר, בסיס התקציב אמור לעמוד על סכום של כ-328 מיליארד שקל. אם תגביל הממשלה את הגידול בתקציב ל-1.7%, יצטמצם תקציב 2015 להיקף של כ-322 מיליארד שקל בלבד.
כלומר, שר האוצר לא בישר אתמול רק על ביטול העלאת מס ההכנסה, הוא גם הודיע שהוא בוחן את האפשרות לקצץ כ-6 מיליארד שקל בתקציב הבא. הקיצוץ בפועל עשוי להיות אף גדול יותר. בספטמבר האחרון פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל הערכה, שלפיה התחייבויות הממשלה לשנת 2015 עומדות כבר היום על 6 מיליארד שקל יותר ממה מאפשרת מסגרת התקציב. בשבוע הבא צפוי בנק ישראל לפרסם הערכה מחודשת אשר תצביע על ירידה מסוימת בהיקף החריגה, אך חריגה מסוימת מהמסגרת עדיין תהיה וזו, אזכיר שוב, המסגרת הנוכחית שאותה מבקש שר האוצר לצמצם עוד יותר.
אם כן, ההודעה של שר האוצר על ביטול העלאת מס ההכנסה היא רק תחילתו של תהליך ארוך ומסובך יותר, שיכלול צעדים נוספים. "הצעדים עליהם הוחלט מעצימים את האתגר של עמידה ביעד הגירעון של 2.5% תוצר כפי שנקבע לשנת 2015", ציינו בבנק ישראל. "עמידה ביעד זה תחייב צעדי מדיניות בהיקף ניכר, היות ועלות התוכניות עליהן החליטה הממשלה כבר גדולה מרמת הוצאות שתאפשר עמידה ביעד". או במילים אחרות - היכונו לקיצוצים גדולים.
האם אפשר לעשות יותר עם פחות?
נראה כי לאחר ששקע האבק של הכנת תקציב המדינה - מהלך שאליו נכנסה הממשלה מיד לאחר הרכבתה, עם שר אוצר חדש ועם סד זמנים לחוץ ומגביל - מתחילה להתגבש מדיניות קוהרנטית. זוהי מדיניות של ממשלה קטנה יותר שגובה פחות מסים.
לא מדובר בחידוש גדול. מאז שנת 2003, אז עמד חלקה של הממשלה על למעלה מ-50% מהתוצר בישראל, חלה ירידה הדרגתית ועקבית בגודלו של תקציב המדינה. בשנת 2008 כבר עמד חלקה של הממשלה בתוצר על 43% (מתחת לממוצע המקובל במדינות המפותחות) וב-2009 נמשכה מגמת הצמצום.
צפו במסיבת העיתונאים שכינס לפיד אמש:
הכלל שניסח טרכטנברג ב-2010 נועד לשנות את המגמה הזאת. לאחר שנים רבות של צמצום בגודלה של הממשלה, בעקבות המשברים התקציביים העמוקים של שנות ה-80 ותחילת שנות האלפיים, נוסח כלל שאפשר לתקציב לגדול בהתאם לשיעור הצמיחה ובהתאם להפחתת החוב הממשלתי. כלל זה הבטיח מצד אחד שרמת השירותים שמקבלים האזרחים תעלה ככל שהכלכלה צומחת, ונתן מצד שני לממשלה תמריץ להפחית את הגירעון ואת החוב.
יש אלו שסבורים שהכלל עבד טוב מדי. בעשור האחרון ירד החוב הממשלתי מ-99% תוצר לכ-73% תוצר. החוב הנמוך, יחד עם שיעורי הצמיחה הגבוהים, הביאו לגידול משמעותי בתקציב. אלא שבשנים האחרונות קצב הצמיחה אינו גבוה מספיק וכדי לממן את התקציב הגדול (מבלי להגיע לגירעון חריף מדי) צריכה הממשלה לגבות מסים בשיעור גבוה יותר.
מנגד, יש גם כאלו שסבורים שהכלל לא עבד טוב מספיק. הקיצוץ האחרון של 18 מיליארד שקל בתקציב המדינה התבקש מכיוון שההתחייבויות של הממשלה היו גבוהות יותר ממה שאפשרה מסגרת התקציב. במהלך הדיונים שקדמו להגשת התקציב היו כלכלנים שהציעו לבטל את הכלל הקיים ולנסח כלל חדש שיאפשר להגדיל את תקציב המדינה עוד יותר.
בשלב זה, נראה כי ידם של הראשונים היא על העליונה. הממשלה בחרה לגבות פחות מסים ולהקטין את התקציב. ההקטנה עשויה לבוא לידי ביטוי בצמצום של איכות וכמות השירותים לאזרח. תשובתו של שר האוצר לחשש זה ניתנה אתמול: "הממשלה יכולה להתייעל ולתת את אותם שירותים בפחות כסף", אמר לפיד כשבישר על המהלך הצפוי. ימים יגידו אם הוא צודק.
לפנייה לכתב/ת 
