כרוניקה של ניצול קשיש: עלילות מזייפי צוואות
האם ייתכן שרחל השאירה מאות מיליוני שקלים למנקה שלטי חוצות שבקושי הכירה? ואיך קרה שרוחמה הורישה את רכושה רק לאחד מתשעת ילדיה האהובים? צוואות מבוגרים עריריים מציבות בפני בתי המשפט משוכה גבוהה וקשה לטיפול. להלן כללי עשה ואל תעשה לחתימה על צוואה "כשרה"
עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גולש פזיז, האם אייל גולן יכול לתבוע אותך?
- אקדח, נדל"ן ודולרים. הרוצח הוסגר לבולגריה
- מחיר התלת מימד: גלובוס ישלם 100 אלף ד'
- בעלי דירות בפ"ת חויבו להצטרף לתמ"א 38
רחל (שם בדוי) מעולם לא נישאה ומעולם לא נולדו לה ילדים. כשהלכה לעולמה בגיל 78 היא הייתה בעלת רכוש רב, בשווי המוערך במאות מיליוני שקלים. כחצי שנה לאחר פטירתה הגיש בועז, בחור המתפרנס מניקוי שלטי חוצות, את צוואתה של רחל לביצוע, וביקש להעביר אליו את כל רכושה. בצוואה שהציג היה רשום במפורש שרחל, כהכרת תודה לטיפולו ותמיכתו בה, הותירה לו את כל עיזבונה. אחייניה של רחל, שהתנגדו לצוואה, טענו שמדובר במעשה נוכלות ומרמה והצוואה לטובתו של בועז זויפה.
שני המקרים הללו הם רק חלק קטן מסיפורי הירושה שהסתובבו במסדרונות בתי המשפט השונים בימים אלה. המשותף לשני הסיפורים הללו, ולרבים נוספים, הוא הפתעת הקרובים מנוסח הצוואה, שהתגלתה רק אחר מותו של המוריש.
במקרים אלו בטוח האדם שנושל מהצוואה שמדובר בטעות או מעשה רמייה: הרי לא ייתכן שכך המוריש החליט! אותו אדם פונה להגיש "התנגדות למתן צו קיום צוואה", וטוען שם שהמסמך לא משקף את רצונו האמיתי של המוריש, ולכן יש לבטלו. אבל איך מגלים את רצון המוריש האחרון?
במקרים אלה עומדת בפני בית המשפט משימה לא קלה: לגלות את האמת. האם רוחמה באמת החליטה לפתע לנשל את ילדיה האחרים מהצוואה? וכיצד זה ייתכן שרחל העדיפה את מנקה השלטים על ילדיו של אחיה, שארי בשרה היחידים? בואו נלמד כך מצליחים בתי המשפט להתחקות אחר רצון המוריש האחרון, ובהתאם, כיצד יש לנו לנהוג כשאנו כותבים צוואה או מסייעים לאדם אחר בכתיבתה.
נוכחותו של נהנה במעמד החתימה
במקרה של רוחמה טענו ילדיה שהיורש היחיד היה עד לעריכת הצוואה האחרונה, והדבר בניגוד לחוק. ילדיה התבססו על סעיף 35 לחוק הירושה, הקובע שאדם אינו יכול לקחת חלק בעריכת צוואה שמזכה אותו, או את בן-זוגו, בנכס או בזכות כלשהי.
לתמיכה בטענתם העידה אישה שראתה את היורש מלווה את אמו המבוגרת לעורך הדין על מנת לחתום על הצוואה. בית המשפט קבע שאין שום בעיה בעובדה שהיורש ליווה אותה, מאחר שבאותה תקופה הוא נהג להסיע אותה ממקום למקום. כמו כן נקבע שלא הוכח שהיורש נכח בחדר בעת החתימה.
תשאירו את המוריש והעו"ד לבדם
מה עושים במצב כזה? האם הטרמפ למוריש יסבך אתכם? בנושא זה, מומלץ להקפיד על כללים אלו:
א. כדאי לעדכן מראש את בני המשפחה שהמוריש ביקש ליווי לעו"ד, ולהציע להם את האפשרות להסיע אותה במקומך.
ב. בשום מקרה אין ללחוץ על המוריש לספר על תכניותיו לגבי הצוואה, או ללחוץ עליו לשנות את החלטתה.
ג. אין להיכנס למשרד עורך הדין יחד איתו.
ד. יש לתת לו פרטיות מלאה כשהוא נמצא אצל עורך הדין.
בנוסף, ולשם הסרת ספקות לגבי מעמד חתימת הצוואה, מומלץ תמיד:
א. לכתוב מזכר כלשהו המפרט את נסיבות החתימה, מעין סיכום שיחה שיוכל לשפוך אור בעתיד על המניעים להחלטות שהתקבלו על ידי המוריש.
ב. מומלץ להסריט בווידאו את מעמד חתימת הצוואה כדי להוכיח שהמוריש היה לבדו בחדר, ושנוסח הצוואה היה בהיר ומובן לו.
ג. במקרים שבהם המוריש הינו איש מבוגר או חולה, מומלץ לדאוג לחוות דעת רפואית על אודות מצבו הרפואי והקוגניטיבי של המוריש. כך ניתן יהיה להוכיח בבוא היום שסבתא הייתה במצב מצוין, צלול, ושקול, כשהחליטה להעביר את רכושה דווקא לדודניתה הרחוקה, ולא לילדיה.
השפעה בלתי הוגנת
פעמים רבות נשמעות טענות של מתנגדים לצוואה, שמי שזכה בירושה "השפיע" על המוריש בדרכים לא הוגנות. ואכן, סעיף 30 לחוק הירושה קובע ש"צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". במקרים כאלה טוען המתנגד שהיורש כפה על המצווה את רצונו, ועל כן הצוואה
לא משקפת את רצון המצווה (אלא את רצון היורש).
כך למשל טענו ילדיה של רוחמה שאמם, אשה חולה ונזקקת, הייתה תלויה ביורש בכל צרכיה, והוא היה מפעיל כלפיה "אלימות קשה, צעקות ואיומים". מכאן הם הניחו שהיא חתמה על הצוואה תחת השפעתו, ולא מרצונה.
בית המשפט חידד בעניין זה את ההבדל בין ניסיון השפעה רגיל ("אמא, תעבירי אליי את הבית, אני ממש זקוק לכסף"), שאין בו פסול, לבין איומים וכפייה ("אמא, אם לא תשני את הצוואה, אני אפסיק לטפל בך ולעזור לך"), שהם אסורים כמובן ומהווים השפעה בלתי הוגנת.
במקרה של רוחמה לא הוכחה טענת האלימות, ובית המשפט החליט שלא לפסול את הצוואה. בהתאם, האחים המתנגדים חויבו לשלם ליורש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20 אלף שקל.
צוואה מזויפת
במקרה של רחל, לעומת זאת, בית המשפט קבע שבועז, מנקה השלטים, זייף את הצוואה שהציג, ושהמנוחה כלל לא הורישה לו את נכסיה. בתום דיון ארוך ומקיף זכו ארבעת האחיינים בירושתה, זאת בהתאם לחוק הקובע שבהיעדר צוואה, יזכו בירושה קרובי משפחת המוריש.
בנוסף חויב בועז לשלם ליורשיה של רחל הוצאות משפט בגובה 120 אלף שקל.
ניצול קשישים
ככלל, נושא זה של ניצול קשישים הוא כאוב במיוחד. למעשה, אנשים מבוגרים המתגוררים לבדם חשופים לניצול באספקטים נוספים מלבד חתימה על צוואות. מי לא שמע על קשיש/ה שבאופן מפתיע החלו להעביר כספים לגופים שונים בכל חודש, או הוחתמו על הוראת קבע בטלפון או רכשו מוצרים יוקרה מ"איש מכירות" שעבר מדלת לדלת?
על מנת להקדים תרופה למכה, כדאי ומומלץ להתעניין במצבו של הקשיש הקרוב אלינו מבעוד מועד. להתעניין בקשריו עם הסובבים אותו, לשאול על אירועי עבר, ולתת לו הנחיות ליצירת קשר מיידי אם בעתיד יבקשו ממנו לחתום על מסמך כלשהו שאינו מובן לו עד תום.
- עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים, ומחברת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
- לאתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
