דור הריאליטי ונר החנוכה
הנר הצנוע, ששרד אלפי שנים ועדיין נוגע לנו בלב, קורא לנו, בני הדור הרועש, להחזיר את העדינות אל הפרהסיה שלנו, להחשיך את המסך של תכניות הריאליטי, לנטרל את השפעת הווטסאפ והסמסים על חיינו ולשמוח במה שיש ולא רק להיות מתוסכלים ממה שאין. הסטיקר שאני מציע לחג: "נר לי צנוע"
אם היו יכולים, היו פרסומאי זמננו הופכים את חנוכה לפסטיגל אחד ענק: תהלוכות, אירועים, שידורים מיוחדים, כרזות ענק וזיקוקים המפלחים את השמים בשלל גוונים וצורות. די לראות כיצד מעוצבים אירועי המדינה הגדולים - יום העצמאות ויום הזיכרון – כדי לדמיין גרסה עדכנית של חג האורות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
פרסומאי זמננו, ואנו המשתוקקים למסרים שלהם, לא ניחנו בעדינות של חכמינו. בבואם להנציח את נס החנוכה, בחרו חכמי ישראל במינורי ובמינימלי: להדליק נר קטן, תמים ודקיק. ואם אפשר, ואין אנטישמים אלימים בסביבה, גם להניח את הנר הזה על חלון הפונה לרחוב, כדי שכולם ייהנו מאורו.
וזה לא שחכמינו לא חיו בתקופה ראוותנית ומוחצנת: התרבות ההלנית הייתה רוויה בפאר והדר, ובכל זאת , חכמי הדור לא בחרו בשפה המקובלת גם בזמנם, אלא הסתפקו ב"נר לי דקיק". אבל ראו כמה מדהים, דווקא מקל השעווה הקטן, שרד אלפי השנים והוא ממשיך לגעת לנו עמוק בלב.
הסוד הוא בעדינותו של נר החנוכה. הנר הדקיק, שרד יותר ממצעדי הראווה ומהמונומנטים המתפוררים, ששיני הזמן נגסו בהם. בנר הדקיק, ראו איזה פלא, שיני הזמן לא נגסו, אולי בגלל שאין במה לנגוס, בסך הכל נר.
קריאתו של הנר הצנוע
בסביבה הצעקנית והיחצני"ת שבה אנו חיים, נדמה כי העדינות היא שמורת טבע, דינוזאור חי שנמצא משוטט באמזונס כשהוא חי ונושם.
מהי הבשורה שמביא עמו הנר הצנוע, אלינו, בני הדור הרועש?
צניעותו של הנר פונה אל הפנימי שבנו. היא קוראת לנו להתייחס אל התוך ולא אל הקנקן. לקריאה הזאת, החוטאת ללא ספק בבנאליות, יש כמה השלכות רציניות על חיינו.
היא קוראת לנו ההורים לחשוב צניעות כשאנו מלבישים את ילדינו. לא המותגים, וגם לא העור החשוף יהפכו אותם לבעלי אישיות עמוקה וכובשת. תרבות המותגים, והגוף החשוף מובילה לעולם שבו האריזה גוברת על התוכן. שבו הילדים הצעירים הופכים לאובייקט לפני שהם עצמם יודעים להבחין בין טוב לרע.
הנר הצנוע קורא לנו, ההורים, להחשיך את המסך של תכניות הריאליטי המדרדרות את האישיות שלנו ושל ילדינו. תרבות המציצנות עונה אמנם על כמה צרכים בסיסיים, אבל מרדדת את המבט על האחר, שרואה הכל מלבד האישיות האמתית והעדינה של הזולת.
הנר הצנוע קורא לנו לצמצם את השפעת ההורמונים על הנהיגה בכבישים. האלימות בכביש היא תוצר של דלות רגשית ורדידות מחשבתית. תכנים חינוכיים עמוקים יותר עשויים להוביל לחיים פנימיים משמעותיים יותר, ולדחיקת המצ'ואיזם המשתלט על הנהג הישראלי הצדה.
הניצחון על התרבות המוחצנת
הנר הצנוע קורא לנו לפתח עם בני ובנות הזוג שלנו, עם ההורים שלנו, עם הילדים שלנו, שיח יותר עמוק, יותר משמעותי, לנטרל את השפעת הווטסאפ והסמסים על חיינו.
הנר הצנוע קורא לנו לשמוח במה שיש ולא רק להיות מתוסכלים ממה שאין.
הנר הצנוע קורא לנו להתבונן בעצמנו בעיניים שלנו, ולא באלה של השכנים, הבוס מהעבודה והדודה הפולנייה.
הנר הצנוע קורא לנו להחזיר את העדינות אל הפרהסיה שלנו, בצורת הדיבור, בנימוס, בשמירה על התור. הוא קורא לנו לאמץ תרבות של ויתור ואיפוק בשיח ובהתנהגות.
הנר הצנוע קורא לנו לחזור לערכים של הקשבה והפנמה. אלה אולי עומדים ביסוד המהפכה שחכמינו זיהו - הניצחון על התרבות המוחצנת באמצעות נר לי דקיק.
כן, הנר קורא לנו לחזור לערכים הפשוטים, הצנועים והישירים כפי שהם באו לידי ביטוי בשירתו של אריק איינשטיין. מה שהפך אותו לאייקון לאומי הוא לא השערוריות הנוצצות שליוו את חייו הפרטיים, כי אם צניעותו המופלגת. התרחקותו מאורות הזרקורים היא שהפכה אותו לאהוב כל כך, ואת שיריו לנכסי צאן ברזל של הישראליות המתחדשת.
הסטיקר שאני מציע לחנוכה הנוכחי (וסטיקר זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו זקוקים לו) הוא "נר לי צנוע".
לפנייה לכתב/ת 
