מדד השחיתות: ישראל מתחת לרוב ה-OECD
שיפור ברמת השחיתות: ישראל טיפסה השנה מהמקום ה-39 למקום ה-36 במדד השקיפות הבינלאומי, שבודק עד כמה כל מדינה נתפשת כמושחתת. עם זאת, 64% מהמדינות המפותחות כלכלית דורגו מעליה. המפקח על הבנקים לשעבר ל-ynet: "כל תפיסת הקשרים והקומבינות יותר מדי מפותחת אצלנו"
מדד השחיתות הבינלאומי, שמפרסם מדי שנה ארגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International), ממקם את ישראל במקום ה-36 מתוך 177 מדינות המדורגות לפי מידת השקיפות ההגינות וניקיון הכפיים בהן. ישראל זכתה לציון 61 מתוך 100 במידת השקיפות שנהוגה בה (הציון 100 מוענק למדינה הנקייה משחיתות). מדובר בשיפור קל: בשנה שעברה דורגה ישראל במקום ה-39, לאחר שזכתה לציון 60. עם זאת, 64% מהמדינות החברות בארגון ה-OECD, דורגו מעל ישראל. לצפייה בדירוג המלא
צפו בדיון באולפן ynet בנושא השחיתות בישראל:
- דו"ח: סיכון גבוה לשחיתות במערכת הביטחון
- דו"ח: אין שקיפות ברשויות המקומיות בישראל
- חושפי שחיתויות בעבודה: מה ההגנות בחוק?
שני שליש מהמדינות שנסקרו השנה זכו לציון נמוך מ-50. בתחתית הדירוג ממוקמות סוריה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן עם הציון 17, עיראק עם הציון 16, לוב עם הציון 15, דרום סודן עם הציון 14, סודן עם הציון 11, אפגניסטן, צפון קוריאה וסומליה עם הציון 8.
המדינות שבהן חלה העלייה המשמעותית ביותר בהיקף השחיתות הן סוריה, גמביה, גינאה ביסאו, לוב, מאלי, ספרד, אריתריאה, מאוריציוס, תימן, אוסטרליה, איסלנד, סלובניה, גואטמלה, מדגסקר והרפובליקה של קונגו.
דירוגה של ישראל, כאמור, עלה ורמת השחיתות המדווחת בה נמוכה משמעותית מאשר ברוב המדינות שדורגו. עם זאת, 64% מהמדינות המפותחות כלכלית (כלומר, מדינות החברות בארגון ה-OECD) דורגו מעל ישראל. בראש הדירוג עומדות דנמרק וניו-זילנד עם הציון 91. אחריהן מדורגות פינלנד ושבדיה עם הציון 89, נורבגיה וסינגפור עם הציון 86, שוויץ עם הציון 85, הולנד עם הציון 83, אוסטרליה וקנדה עם הציון 81.
המדינות שבהן חלה הירידה המשמעותית ביותר בהיקף השחיתות הן מיאנמר, ברוניי, לאוס, סנגל, נפאל, אסטוניה, יוון, לסוטו ולטביה.
השחיתות במדינות העולם - בצבעים:
בראיון באולפן ynet אמרה עו"ד גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, כי "כשאנחנו מסתכלים על מדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהם, המקום שלנו הוא מקום בינוני וזה לא מקום שראוי לנו".
יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר: "אנחנו לא רפובליקת בננות, אבל אנחנו עדיין זנב לאריות, בשליש התחתון של מדינות ה-OECD. הבעיה היא כל תפיסת הקשרים והקומבינות וזה יותר מדי מפותח אצלנו, הנושא של הבירוקרטיה וחוסר השקיפות והצורך בקשרים ובפרוטקציה נותן את ההרגשה לאזרח שבלי להיות מקושר אי אפשר לקבל את מה שמגיע לך, את זה צריך לשנות בישראל ואז נוכל לקפוץ לציונים יותר נורמליים".
שישה מכוני מחקר בדקו את ישראל
המדד מבוסס על ראיונות, סקרים והערכות של אנשי עסקים ומומחים בארץ הנבדקת ומחוצה לה. טווח הציונים נע בין 0-100, כאשר 0 מוענק למדינה הנתפשת כמושחתת ביותר והציון 100 למדינה הנתפשת ככזו הנקייה משחיתות. הסקרים שמובילים להרכבת הדירוג נערכים על ידי מכוני מחקר שונים. במסגרת הדירוג, פעלו בשנה האחרונה שישה מכוני מחקר בבדיקת ישראל, והציגו לנחקרים שאלות שונות שנועדו למדוד את מידת השחיתות שהם מייחסים למדינה.בין היתר, נשאלו הנחקרים: באיזו מידה נושאי משרה ציבוריות מנועים משימוש בעמדתם למען אינטרסים פרטיים? האם קיימים נהלים ברורים ומשטר דיווחים המסדירים את ההקצאה והשימוש בכספי ציבור? האם יש ניצול לרעה של משאבים ציבוריים? האם יש מסורת של תשלום שוחד כדי להבטיח זכייה בחוזים ובעדיפות? האם נתקלו בתופעות של נפוטיזם, שריון תפקידים, טובות הנאה, מימון מפלגות חשאי או קשרים קרובים באופן מחשיד בין פוליטיקה ועסקים?
לפנייה לכתב/ת 
