התנגדויות לתעלת הימים: תחסל את ים המלח
ארגוני הסביבה הופתעו מהסכם "תעלת הימים", שגובש בשטחה של ירדן במטרה לצמצם את יכולתם להתנגד אליו. מזהירים: התוכנית תשנה תהרוס את אתר ים המלח הייחודי מסוגו בעולם. השירות ההידרולוגי: "הכי כואב שלא בודקים חלופות"
הסכם "תעלת הימים" הצפוי להיחתם היום בין ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית במטה הבנק העולמי בוושינגטון, הפתיע את ארגוני הסביבה. כבר שנים מתריעים גופים אלה מפני השלכותיה של הקמת תעלת הימים ופועלים בנחישות למנוע את הקמתה. לעמדתם, לא רק שהפרויקט לא יפתור את בעיית צניחת מפלס ים המלח - אלא שהזרמת מים לשם אף עלולה להסב נזקים הרסניים לאתר הייחודי מסוגו בעולם.
- "הסכם היסטורי": תעלת הימים יוצאת לדרך
- הבנק העולמי: פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע
- תעלת הימים: מהמרים על עתיד ים המלח. דעה
על פי התוכנית, מדי שנה יישאבו מים סוף כ-200 מיליון מ"ק. מתוכם כ-80 מיליון מ"ק יותפלו במתקן שיוקם בעקבה. לישראל יוזרמו מתוכם 50-30 מ"ק ואילו לירדן יוזרמו 30 מ"ק ועוד 50 מ"ק מים שפירים מהכנרת. כדי לדלג על ההתנגדויות המשפטיות של הגופים הירוקים, הוחלט כי הצינור כולו יונח בשטח ירדן.
הסכם זה מצומצם יותר מתוכנית תעלת הימים המקורית, שכללה שאיבה של כ-2 מיליארד קוב מים סוף, התפלה של 800 מיליון והעברת התמלחת (הרכז שנותר לאחר ההתפלה) לים המלח - כ-1.2 קוב מים. עם זאת, ראש תחום מים בארגון אדם טבע ודין, שרית כספי אורון, סבורה כי ההסכם הנוכחי הוא רק השלב הראשון במימוש התוכנית השלמה והשנויה במחלוקת.
"האישור מכשיר את השטח לפרויקט בשלמותו", היא אומרת. "השר סילבן שלום אמר בעצמו שהוא מתכוון להוציא לפעול את המשך הפרויקט. זו סכנה אדירה, כי זה יהפוך את ים המלח לאגם מלאכותי שמורכב ממי ים סוף, כפי שהזהיר גם הבנק העולמי".
ויכוחים של שנים
פרויקט תעלת הימים הוא אחד הפרויקטים הגרנדיוזיים ביותר שנהגו בישראל, ושהוויכוחים סביבו נמשכים כבר שנים. הוגה הרעיון הראשון היה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שראה בכך פתרון לבעיית המים ואמצעי לייצור חשמל במדינת היהודים. בעשור הקודם הכריז איש העסקים יצחק תשובה כי הוא מאמץ את המיזם, אך בסיכומו של דבר חזר בו.
הפרויקט נועד לפתור את בעיית הירידה במפלס ים המלח, שצונח מדי שנה ביותר ממטר, וזאת משתי סיבות עיקריות: אי הגעת מים מהירדן הדרומי ופעילותם של המפעלים באזור. על פי נתוני השירות ההידרולוגי, רום מפלס ים המלח, שנמדד בתחילת נובמבר, עמד על 427.71- מטר לפני הים – ירידה של 14 ס"מ במהלך אוקטובר, ושל 1.04 מטר לעומת נובמבר 2012. בחישוב של עשור שלם צנח המפלס בלא פחות מ-11.12 מטר.
עם זאת, בשנת 2009 הודיעה ירדן כי בכוונתה לקדם את פרויקט תעלת הימים בכוחות עצמה, במטרה לפתור את בעיות המחסור במים ממנה היא סובלת. אלי רז, גיאולוג ויועץ סביבתי, אומר כי "בתקופתו של אריאל שרון הוקם צוות שבדק את כל החלופות, אך הבדיקה נפסקה כששרון ירד מהבמה ושמעון פרס לחץ על הממשלה להסכים למה שהירדנים רוצים. מאז לא בודקים חלופות".
דו"ח הבנק העולמי שבדק את השלכות פרויקט תעלת הימים, קבע כי על אף שקיימת היתכנות כלכלית לביצוע הפרויקט – הרי שמעל כמות מסוימת של הזרמת מים (400 מ"ק) ההשלכות למי ים המלח עלולות להיות הרסניות ולכלול פריחה של אצות אדומות והיווצרות שכבת גבס על המים.
"מפלס ים המלח יורד בגלל גירעון של מעל למיליארד קוב מים לשנה", מסביר רז. "הרעיון היה להתפיל מים ועם תוצר הלוואי - הרכז הימי, לייצב את המפלס. אבל אנחנו יודעים שהתהליך לא כזה פשוט מאחר שהוא עלול ליצור ריאקציה כימית שתגרום לים המלח לאבד את התכונות המיוחדות שלו. גם משאבי התיירות והתעשייה יהיו מאוימים מהשינויים הללו".
רצועה עם הכי הרבה רעידות אדמה
התוכנית הנוכחית פחות מטרידה את רז, מאחר שהיא כוללת כמויות מים קטנות בהרבה. למעשה, הוא סבור שאין בה כלל בשורה לים המלח. "בסך הכל מדובר על הקמת מתקן התפלה נוסף, כמו שיש על חופי הים התיכון, רק שהמתקן הזה יהיה משותף לישראל ולירדן", הוא מסביר. "השינויים בים המלח צפויים להתחיל רק מכמות של 400 מיליון קוב, ולכן אני מברך עליו. לא אכפת לי שיהיו גם עוד 4 מתקני התפלה, אבל שלא יעברו את הכמות הזו".
עם זאת, גם הוא חושש כי ההכרזות האחרונות נועדו לאפשר להוציא לפועל את התוכנית במלואה. "מדובר בפרויקט מגלומני משותף לישראל ולירדן וכדי לשמור על האגו של מקבלי ההחלטות - יוצאים בתופים ומחולות שתעלת הימים קורמת עור וגידים. אבל אין עור ואין גידים – יש פרויקט שיוסיף מים עד לגבול שמותר, אבל הירדנים צריכים הרבה יותר – באופן שיהרוג סופית את ים המלח כפי שאנו מכירים אותו".
"מה שהכי כואב זה שלא בודקים חלופות אחרות שיכולות לספק פתרונות בזול וללא איומים", מוסיף רז, תושב האזור, בהתייחסו לפרויקט כולו. "הפרויקט הזה יעבור ברצועה עם הכי הרבה רעידות אדמה בארץ ויזדקק להגנות מיוחדות. המחיר שלו יהיה כל יקר שאף אחד בעמאן לא יוכל לקנות קוב מים ולכן הוא לא ראלי".
מאחורי גבם של הירוקים
בארגוני הסביבה נשמעים נחרצים יותר נגד התוכנית הנוכחית. כספי אורון מציינת כי הם ידעו על ניסיון להוציא לפועל פרויקט מצומצם יותר של תעלת הימים שיעבור כולו בשטח ירדן, וזאת במטרה לצמצם את יכולת התנגדותם לפרויקט. עם זאת הם הופתעו מההתקדמות האחרונה, שלטענתם, נעשתה מאחורי גבם.
"הפרויקט מבוסס על הרעיון של הזרמת מי ים סוף, שיש להן תכונות מסוימות, אל ים המלח, שהוא מקום ייחודי בעולם מבחינת הסגולות והמינרלים שלו", היא אומרת. "אלו שני סוגי מים בעלי תכונות אחרות, כך שהזרמה מאסיבית של מים מים סוף עלולה להרוס את כל מה שייחודי בים המלח, שכן מי המלח המקוריים עם המינרלים שלהם - ייעלמו".
"אנחנו בעד ההסכמים בין המדינות, היא מוסיפה. "יש פה אפשרויות רבות לעשות סדר במים, בהן התפלה בים התיכון, הקצאת מים מהכנרת והתפלה בסדר גודל קטן בערבה, שתספק את כל הצרכים באזור. אפשר לשלב הרבה פתרונות, מבלי להרוס את ים המלח".
בעיית צניחת המפלס לא תיפתר
גם בארגון "ידידי כדור הארץ" בישראל, הפועל להידוק שיתופי הפעולה האזוריים בנושאי מים וסביבה, הזהירו היום כי הפרויקט יגרור "השלכות סביבתיות הרסניות". הארגון, שמעורב במאמצים לשיקום ים המלח, קורא כבר שנים לשקם את המפלס באמצעות החייאת זרימת המים אליו מהירדן הדרומי.
"חבל שהשר שלום מכריז על יציאת תעלת הימים לדרך, בזמן שבין הפרויקט הנוכחי ובין הפרויקט המקורי אין כמעט ולו דבר", אמר מנכ"ל הארגון, עו"ד גדעון ברומברג. "יש לברך על תוכנית חילופי המים הנוכחית, אך בו בזמן הניסיון לקשור את ההחלטה לקידום פרויקט מגלומני והרסני סביבתית, דוגמת הכוונה להזרים מים מים סוף לים המלח, בעייתית ומיותרת".
בתוך כך ברומברג מזהיר כי התמלחת שנותרת מתהליך ההתפלה, מכילה מים בריכוז מלחים גבוה. "בדיקות הבנק העולמי הראו כי מעל להזרמת 400 מיליון קוב מי תמלחת קיים סיכון גבוה בשל שינוי דרמטי בהרכב המלחים והמינרלים, אבל זה לא אומר שגם ב-80 מיליון לא יווצרו נזקים סביבתיים נרחבים, שישנו את הרכב המים", הוא מזהיר.
אם לא די בסכנה האפשרית למי ים המלח – ברומברג קובע כי היא גם לא תפתור את בעיית המפלס והיווצרות הבולענים. "הבולענים נוצרים כתוצאה מירידת המפלס במטר כל שנה, מכיוון שמים פחות מלוחים שוטפים את המלח שנמצא בצורה טבעית מתחת לקרקע של ים המלח. 80 מיליון קוב מים הם כמות זניחה ביותר, שכן דרושים בין 800 למיליארד קוב מים רק כדי לייצב את המפלס".
עוד הוא טוען, כי להצעה הנוכחית גם אין היתכנות כלכלית. "העברת התמלחת לים המלח תייקר את פרויקט החלפת המים בשיעורים ניכרים, עד להערכות של כ-400 מיליון דולר עבור הנחת הצינור בלבד, מה ששולל את הכדאיות הכלכלית של העסקה", הוא אומר. "על השר שלום להכיר בכך שתעלת הימים אינה סביבתית ואינה כלכלית, וכל ניסיון לחבר את נושא ים המלח עם פרויקטים שאינם קשורים בו - מעמיד בסכנה פרויקטים הגיוניים כמו חילופי המים".
במשרד להגנת הסביבה, שם הביעו בעבר התנגדות לפרויקט תעלת הימים, ציינו כי אינם מתנגדים לתוכנית הנוכחית, כל עוד מדובר על הזרמה של פחות מ-400 מ"ק.
מירב אילון, דוברת קיבוץ עין גדי ותושבת האזור, לא יכלה להעריך את השפעות התוכנית, אך הביעה תקווה שייעשה כבר משהו לשיקום מצבו העגום של המקום הנמוך בעולם. "כל שנה, אחרי שנגמר פסטיבל ים המלח, שוכחים מים המלח", אמרה. "אני מקווה שלא תהיה קטסטרופה אקולוגית אבל האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, אז שיעשו כבר משהו, כי זה מוציא מהדעת".
לפנייה לכתב/ת 
