רופאים: אין צורך בבדיקה הממוחשבת לאבחון ADHD
בשנים האחרונות הפכו המבחנים הממוחשבים השונים לבדיקת חובה בדרך לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD). כעת קובע איגוד רופאי הילדים: אין חובה לבצע אותם - האיבחון ע"י נוירולוג או פסיכיאטר מספיק. עוד ממליץ האיגוד: ההפנייה לאבחון לא תיעשה על ידי בתי הספר
מספר הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עולה בהתמדה עם השנים, ואיתו גם מגוון האבחונים המוצעים להורים. בשנים האחרונות הפכו המבחנים הממוחשבים, כמו TOVA ו-MOXO, לפופולריים ביותר בקרב הורים ומכוני אבחון - והם נחשבים למבחני חובה כדי להשיג את האבחון המדוייק ביותר. אך נייר עמדה חדש של האיגוד לרפואת ילדים קובע כי אין במבחנים הממוחשבים צורך - וניתן בהחלט להגיע לאבחון שלם ונכון גם בלעדיהם.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :
משרד החינוך ממליץ: כך תתמודדו עם הפרעות קשב
אבחוני קשב וריכוז: מה הקופות מציעות?
לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD
על פי האיגוד, על מנת להגיע לקביעה כי ילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז יש צורך בדבר אחד בלבד: לברר האם הוא עומד במדדים שנקבעו על ידי ספר הפסיכיאטריה DSM5. המידע לקביעה זו מתקבל מההורים, המורים וכל גורם אחר המעורב בהשגחה על הילד. על הרופא המאבחן לוודא שנכללו גורמים אחרים שעלולים להביא לקשיים הלימודיים או ההתנהגותיים, שבעטיים מתבצע האבחון (בעיות שמיעה או ראייה, למשל).
במהלך האיבחון יש צורך לבצע תשאול מלא (אנמנזה), בדיקה גופנית ונוירולוגית, מילוי שאלונים על ידי ההורים והמורים,
כאמור, האיגוד בדק גם את מידת נחיצותם של המבחנים הממוחשבים בכל הנוגע לאבחון טיפול ומעקב אחר הפרעת קשב, ובחן מה האינדיקציות לביצוען, האם הם הכרחיים תמיד לכל נבדק, מי מוסמך לבצע אותן ומה התנאים הנדרשים לביצוע המבחן. בשוק קיימים כיום מספר מבחנים ממוחשבים, שהפכו לפופולריים מאוד ולחלק בלתי נפרד, עבור הורים ואנשי מקצוע רבים, בהליך האבחון של הילד. המבחנים הממוחשבים פועלים על ידי מתן מטלה משעממת לנבחן על פני מסך מחשב: כאשר מופיעות דמויות או נקודות, מתבקש הנבחן ללחוץ על מקשים אחדים שוב ושוב ושוב, כך במשך כ-20 דקות. לאחר פרק המטלה הזה מקבל הנבדק ריטלין, וכעבור כשעה מתבקש לחזור ולבצע את אותה מטלה. הבוחנים בודקים את רמת השיפור בתוצאות, שכוללות מהירות תגובה, חזרות, דיוק, וגם תזוזות יחודיות להפרעה, שאותן קולטת מצלמה. בסיכומו של דבר מתקבל דו"ח מפורט של המטלות, התומך בקיומה של הפרעת הקשב.
הוועדה החליטה כי המבחנים הממוחשבים יכולים להוות כלי עזר משלים - אך הם אינם אחראיים לאיבחון. הפניה למבחן ממוחשב תיעשה במידת הצורך כחלק מאבחון כוללני על ידי כל מי שהוסמך על ידי משרד הבריאות לאיבחון הפרעות קשב ועל פי שיקול דעתו. לפיכך, קבעו המומחים, כדי להגיע לאבחנה כי ילד לוקה בהפרעת קשב אין חובה לבצע את מטלת המחשב ודי בבדיקות המקיפות של הנוירולוג או הפסיכיאטר, שכאמור מתבסס על בדיקתו הרפואית של הילד, הסתכלות על הילד במרפאה, ודו"חות מפורטים של ההורים והמורים.
עוד מדגיש האיגוד כי פענוח תוצאות המבחן הממוחשב צריך להתבצע רק על ידי גורם המוסמך להפנות ילד לביצוע המבחן, ולא על ידי טכנאי, וכי המבחן יתבצע אך ורק על ידי מכון אשר יוסמך לכך. בנוסף הם מדגישים כי מתן ריטלין בטרם ביצוע המבחן הממוחשב צריך ליהעשות אך ורק על ידי רופא, והוא אשר יקבע את מינון התרופה המתאים לכך.
האיגוד לרפואת ילדים ממליץ למערכת החינוך להפנות ילדים לבדיקה אצל רופא הילדים אם קיים חשד להפרעות קשב, על מנת שיחליט אם להפנות לאיבחון מסודר - ולא כפי שקורה היום, שההפנייה נעשית ישר לאבחונים. עוד ממליץ האיגוד כי ילד אשר סובל מחשד ללקות למידה יופנה על פי שיקול דעת הגורם החינוכי לאיבחון פסיכודידקטי, בעוד ילד אשר לגביו עולה חשד כי הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז יופנה לאיבחון על ידי הגורמים המוסמכים.
הפרעת קשב וריכוז: אחד מכל 10 ילדים
הפרעת קשב וריכוז היא תסמונת המאופיינת באימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז וחוסר מנוחה. למרות הטיפולים היעילים
הורים רבים עדיין נמנעים מלטפל בילדיהם בתרופות, מחשש להתמכרות. התוצאה מכך הרסנית: הידרדרות בלימודים, נסיגה חברתית ושיעור גבוה של תאונות דרכים, פשיעה והתמכרויות.
נתונים אחרונים של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מצביעים על עלייה משמעותית במספר הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעות קשב וריכוז. על פי הנתונים, קרוב לאחד מכל 10 ילדים בארצות הברית מאובחן כסובל מהן. בין השנים 1998 ל-2009 הגיע אחוז הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעה ל-7% עד 9%. ההפרעה נמצאה שכיחה יותר אצל בנים ואצל ילדים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה התגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי היו בסיכון מופחת להתמכר לאלכוהול ולסמים.
יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד, אם כן, מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? ההערכה היא שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.
החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר - עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.
לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות. התרופה ניתנת רק לאחר איבחון מעמיק שכולל מבחן ריכוז ממוחשב נדרש הילד לבצע מטלה משעממת מול מחשב לפני ואחרי מתן כדור ריטלין לנסיון. בנוסף עובר הילד אבחון פסיכולוגי לשלילת בעיות אחרות שעשויות להתבטא כהפרעת קשב.