סיכוי לזיכוי: תמרור "אין כניסה" לא מוצב נכון

נהגת שלחובתה נרשם דו"ח כשנכנסה לכביש שירות בקריית מוצקין הגיעה לבית המשפט לתעבורה. השופט קבע שאופן הצבת התמרור היה קלוקל ואפילו השוטרת שרשמה את הדו"ח לא הבינה אותו. הנהגת זוכתה

עו"ד עמוס ברכהעדכון אחרון: 13.12.13 , 00:26

בינואר שעבר נהגה אישה את מכוניתה לתוך דרך שירות עירונית בקריית מוצקין בניגוד לתמרור אין כניסה המוצב במקום. הוגש נגדה כתב אישום לבית משפט לתעבורה בחיפה, אך היא כפרה בו: בניגוד לטענה שלפיה פנתה ימינה לכביש השירות, לדבריה היא נסעה ישר לתוכו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

השופט גיל קרזבום אומנם קבע שכתב האישום מדייק בעובדות, אבל לדבריו, לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנהגת אכן ביצעה עבירת תעבורה, וזאת בשל אופן הצבת התמרורים במקום. לדברי השופט קרזבום, מעיון בצילום של הצומת לא ניתן ללמוד שהפנייה ימינה מהכביש הראשי לכביש השירות אסורה.

הוא הסביר שהתמרור מוצב על אי התנועה המפריד בין הכביש הראשי לכביש השירות ומעליו מוצב גם תמרור "זכות קדימה". הנהג הסביר מבין, אם כן, שתמרור ה"אין כניסה" מתייחס לנוסעים ישר ולא לפונים לדרך השירות.

בנוסף, ציין השופט, בכיוון נסיעת הנהגת קיים גם תמרור 213, המאפשר לעבור את אי התנועה הן משמאל (הכביש הראשי) והן מימין (כביש השירות). על כן, אם כוונת מציב התמרור הייתה לאסור את הפנייה לכביש השירות, היה עליו להציב תמרור ברור האוסר את הפנייה.

השופט סיכם את התרשמותו בכך שאופן הצבת התמרורים במקום מבלבל ומקשה על הבנת כללי הדרך, עד כדי כך שניתן להבין כי הפנייה לכביש השירות מותרת תוך מתן זכות קדימה. הוא הוסיף שאפילו השוטרת שעמדה במקום ורשמה את הדו"ח, לא ידעה לומר מהתבוננות בתמונה מה אוסר את הפנייה ימינה. בנסיבות אלו הוא החליט לזכות את הנהגת מחמת הספק.

הדין מחייב להציב תמרורים במקום ברור, באופן שנהגים יוכלו לראותם ממרחק, ויוכלו לתכנן את מסלול נסיעתם בהתאם להוראות. במקרה זה ברור שלא הוצבו תמרורים במקום המתאים, ולפיכך צדק השופט שזיכה את הנאשמת. לא תמיד השוטר שרושם דו"ח תנועה צודק בגרסתו ותפקידו של שופט התעבורה לבחון כל מקרה לגופו.